שימו לב: נשים המציאו את המחשב וגילו את הדנ"א

"נשים תמיד יצרו והמציאו", אומרת פרופ' חנה הרצוג, ראש המגמה לחברה-פוליטיקה במכללה האקדמית של תל-אביב-יפו. "עד לאחרונה היה קשה לחשוף את תרומתן, אבל עם הזמן התרומה הזו הולכת ומתבהרת, בעיקר בזכותן של נשים אחרות, שחוקרות ומחפשות גם את מה שלא כל כך קל למצוא".

למה נשים אינן חתומות על ההמצאות שלהן?

"צריך לזכור שעד אמצע המאה ה-19 אסרו על הנשים לפעול במוסדות האקדמיים, ושמן לא הוזכר גם כאשר תרמו לפיתוח מסוים. אמנם כבר ב-1790 החלו הליכים של רישום הפטנטים, אבל כל עוד החוק לא אפשר להן להיות בעלות רכוש, לא היה אפשר לרשום על שמן פטנטים וחידושים. לכן, במשך שנים ארוכות נרשמו המצאותיהן על שם הבעל, האח או האב, ורק חיפוש קפדני אחרי המקורות חושף נוכחות נשים לצד המדען או הממציא.

"גם היום, רבים עדיין סבורים שהמצאה של מכונה חשובה יותר מאשר המצאת הפילטר שמסנן את הזיהום שהמכונה הזו מייצרת. או שהמצאת כלי משחית לצורכי מלחמה חשובה יותר מאשר ייזום של שירותי בריאות ראויים לצורך הנפגעים ממנה. לדעתי, בניית המכונה, הארובה והפילטר שעליה – הם שווי ערך. כשיש קדמה, תמיד צריך שיהיה גם מנגנון של זהירות מפני ההרס שהיא מביאה עמה. 

בדרך כלל, הרעיון צץ מתוך צורך מיידי, מתוך התנסות ולא מתוך תיאוריות ונוסחאות מנוכרות. הנה לפניכם כמה דוגמאות חביבות:

דנ"א

הכימאית הבריטית רוזלינד פרנקלין, ילידת 1920, עבדה עם חוקר בשם מוריס וילקינס ומצאה טכניקה חדישה שבעזרתה זוהה הסליל הכפול של הדנ"א. היא דיווחה על כך לחברי צוותה, אולם הם העבירו את הממצאים שלה למתחרים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, שפרסמו אותם כאילו היו שלהם ואף זכו בפרס נובל בעקבות זאת. פרנקלין שבורת הלב מתה מסרטן בגיל 37.

אסטרונומיה

ג'וסלין בל בורנל, ילידת 1943, היא פיזיקאית אירית שזיהתה בשנת 1967 גופים פולטי קרינה עזה בשמים, המכונים פולסרים. היא, בניגוד לחוקרים אחרים, לא קראה לתופעה החדשה על שמה, וגם את פרס נובל על התגלית המהפכנית קיבלו המרצה שלה, אנטוני יואיש, ועמיתו מרטין רייל.

מדיח כלים

ג'וזפין קוקרן האמריקאית המציאה את מדיח הכלים אחרי שנמאס לה לרחוץ עוד ועוד כוסות וצלחות. אלא שהיא התאכזבה מאוד כשהתברר שרק מלונות ומסעדות מוכנים לרכוש את המצאתה. זה קרה ב-1872, ורק בשנות החמישים של המאה ה-20 נכנס הרעיון המבריק שלה גם לבתים פרטיים.

מגבי מכוניות

כשמרי אנדרסון הגיעה בשנת 1903 לביקור בניו-יורק, נכמרו רחמיה על נהג המכונית הרועד מקור, שניסה בכל דרך אפשרית להסיר את השלג, הקרח וטיפות הגשם מעל החלון. היא ציירה במחברתה את הווישר הראשון, מוט שזז מצד לצד והופעל על ידי ידית מתוך המכונית. תוך שנה הוציאה פטנט על המצאתה – מוט מוחה שלג, קרח וטיפות גשם, שמסירים משמשת המכונית כשמגיע הקיץ. חבריה לעגו לרעיון המטורף, אבל היא לא ויתרה. בשנת 1913 המגבים שלה הפכו לחלק בלתי נפרד מתעשיית הרכב האמריקאית.

פילטרים

האמריקאית מרי וולטון שסבלה מאוד מעשן המפעלים ומהרעש החזק של הרכבות בניו-יורק, המציאה בשנת 1879 יחידה מיוחדת, שתפקידה לשקע את גרגירי העשן במים ואחר-כך להיפטר מהזוהמה על ידי שפיכתה למנהרת הביוב. 12 שנים מאוחר יותר, אחרי ניסויים ממושכים במרתף ביתה, מצאה גם דרך להפחית את הרעש של קרונות הרכבת, בעזרת מערכת של עץ, זפת, חול וצמר-גפן. את הזכויות על שתי ההמצאות תרמה לעיריית ניו-יורק.

מחשבים

ליידי אוגוסטה עדה ביירון (1851-1815), בתו של המשורר לורד ביירון, סייעה לממציא המחשב (בגרסתו הראשונית והפרימיטיבית), סר צ'ארלס בבג' (שאיש מלבדה לא הבין על מה הוא מדבר בכלל), להפעיל את המצאתו על ידי קוד הפעלה שכתבה. שפת המחשב הראשונה ADA נקראה על שמה.

גרייס מוריי הופר היתה הראשונה שחשבה על מחשב זמין ונגיש לכל. בשנת 1959 היא יצרה את שפת התכנות המתוחכמת לזמנה, קובול, הנעזרת במילים באנגלית ומובנת גם לקהל הרחב ולא רק למתמטיקאים ולמדעני פיזיקה. הופר (1992-1906), שהתגייסה לחיל הים האמריקאי במלחמת העולם השנייה ופיתחה בשביל הצבא תוכנות תפעול ממוחשבות ומתוחכמות, זכתה לאות הוקרה מיוחד – הצי קרא על שמה את המשחתת "ס.ס.ס. הופר".

חקר הימים

מי הגיע הכי עמוק בים? חשבתם שהצרפתי ז'אק קוסטו? ממש לא. החוקרת ד"ר סילביה ארל, ילידת 1935, שצללה לבדה לעומק של אלף מטרים, צברה לעצמה 6,000 שעות צלילה וארגנה יותר מחמישים משלחות מחקר למעמקי האוקיינוסים.

גשרים

כשבעלה של אמילי רובלינג (1903-1844), מהנדס גשר ברוקלין, נפצע והפך לנכה, היא לקחה על עצמה את ניהול הבנייה של הגשר, כשהוא צופה עליה מחלון ביתם. אמנם קשה למצוא זכר לכך במאמרים ובספרים הפופולריים על הגשר המפורסם, אבל מי שטורח לחפש את הקרדיטים על הלוח שקבוע ביסודותיו מוצא שם את שמה מתנוסס בגאון.

קופסת שימורים

האמריקאית אמנדה תאודוסיה ג'ונס המציאה בשנת 1873 שיטת שימור מהפכנית, שבה מאחסנים מזון בקופסאות פח שנסגרות בוואקום. כדי להשתמש בטכנולוגיה שיצרה היא הקימה מפעל לשימורים, והתעקשה שיעבדו בו רק נשים.

שקיות נייר

מרגרט נייט, פועלת ילידת 1838, המציאה מכונה לקיפול והדבקה של שקיות נייר, והגיעה עד בית המשפט כדי להילחם בגבר שניסה להעתיק את המצאתה. ב-1870 טען גנב הרעיון שלא ייתכן שזו המצאתה, מפני שנשים לא מסוגלות לחשוב על מכשיר כה מורכב. למזלה, החזיקה נייט בכל התרשימים והתיעוד של הכנת המכונה, וזכתה.

אפוד מגן

הכימאית סטפני קוולק, ילידת 1923, היא חוקרת פולימרים. בשנת 1971 היא הכינה מהסיב הסינתטי קוולר, החזק פי חמישה מפלדה, את אפוד המגן שמציל כל כך הרבה חיים.

הנחיה בעזרת גלי רדיו

השחקנית האוסטרית הדי לאמאר (הזכורה כדלילה מהסרט "שמשון ודלילה") נקראה במקור אווה מריה קיסלר ונישאה לסוחר הנשק פריץ מנדל. במהלך מלחמת העולם השנייה היא החלה לחקור את נושא ההנחיה של פצצות טורפדו בעזרת גלי רדיו. ב-1941 רשמה פטנט על המצאתה, המשמשת גם היום את העוסקים בתחום תקשורת לווייניים.

חזיית בד

מי המציא את חזיית הבד? אשת החברה הניו-יורקית מרי פלפס ג'קוב, שהמצאתה חסכה לאמריקאים כ-28 טון ברזל במלחמת העולם הראשונה. כזכור, עד אז השתמשו בחזיות ובמחוכים שהיה מעוצבים בעזרת ברזלים ועצמות לווייתן.

זיקוקי חירום

מי המציא את זיקוקי החירום ליורדי הים? מרתה קוסטון מארצות הברית, שהתאלמנה בגיל 21 ונשרה עם ארבעה ילדים, חיפשה נואשות בין הניירות של בעלה אחר מקור פרנסה. היא מצאה שם רעיון שהוא התחיל לחשוב עליו, פיתחה אותו ומכרה לצי ב-5,000 דולר, בשנת 1871. לאחר מכן, כששכללה אותו, היא מכרה את הפטנט ב-20,000 דולר, הון עתק באותם ימים.

חיתולים חד-פעמיים

מרי דונובן שנאה את החיתולים הדולפים וכיסויי הפלסטיק, ובעיקר היא שנאה לכבס כל יום. בשנת 1951 היא לקחה את וילון האמבטיה שלה, גזרה אותו והשתמשה בו כמודל ובסיס לחיתולים החד-פעמיים, שעברו מאז פיתוחים שונים.

פרוטזות לשד

רות הנדלר, מי שיצרה גם את בובת ברבי, חלתה בסרטן השד בשנות ה-50. היא השתמשה בבובה עתירת השדיים כהשראה לפרוטזה, לה נזקקה בעקבות כריתת השד.