שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד החקלאות מאשר: יש רעל בעוף שלכם
    את זה שהעופות בארץ מקבלים אנטיביוטיקה ידענו מזמן, אבל לאחרונה התברר שלגופם אף מוחדר באופן חוקי, באישור משרד החקלאות, תוסף תזונה המבוסס על ארסן, רעל שבמינון מצטבר עלול לגרום למחלות קשות. בהיעדר תקן ישראלי נצמד המשרד לתקן האמריקאי השנוי במחלוקת. שלחנו לבדיקה מדגם עופות. התוצאות המטרידות לפניכם
    הם התאגדו כקבוצה לקראת הגשת תביעת חייהם, כ-100 אנשים תושבי העיירה הקטנה ארקנסס שבארצות הברית. רובם ככולם חולים במחלות סרטן שונות. חלקם אנשים שמישהו במשפחתם חלה או נפטר מסרטן. הם האמינו שיש קשר בין מחלתם ובין העובדה שחווה לגידול עופות מקיפה את מקום מגוריהם.

     

    התביעה שהוגשה ב-2003 לבית המשפט הפדראלי הייתה נגד כמה מגדלי עופות באזור המשתמשים בתוספים מבוססי ארסן, שתפקידם לזרז את גדילת העופות ולחסל טפילים, ונגד חברת "טייסון פוד", אחת ממשווקות העופות הגדולות בארצות הברית. התובעים טענו שהחשיפה לחומר באמצעות האבק המתפזר באוויר גרמה למחלתם. בית המשפט פסק לטובתם. זמן קצר אחר כך הפסיקה "טייסון פוד" לשווק עופות המכילים ארסן.

     

    האזרח הממוצע בישראל שכבר שמע הכול על שפעת העופות ויודע מה הנזקים שעלולים להיגרם בשל הזרקת אנטיביוטיקה והורמונים לתרנגולות, אולי יעשה כאן לראשונה היכרות עם אותו ארסן (או זרניך), שאף הוא כאמור מוחדר לעופות באופן מכוון.

     

    השימוש בתוספי תזונה המבוססים על חומר זה אסור באירופה לחלוטין. בארצות הברית הוא אמנם אושר באמצע שנות ה40-, אולם באופן תמוה דווקא כאשר המומחים האמריקאים חוקרים את הנושא מחדש ודוחקים ב-FDA לבטל את מתן ההיתר להשתמש בו, החליט מי שהחליט אצלנו לאשר את השימוש בתוספים המכילים ארסן לפני שנתיים.

     

    למה הארסן מסוכן? נתחיל בעובדה הפשוטה שמדובר ברעל. רעל שאף היה לו תפקיד נכבד בהיסטוריה (ראו מסגרת). לדברי ד"ר עדי סאקר, טוקסיקולוג ומומחה לתזונה ורעלים, הארסן אינו גורם למוות מיידי, אך חשיפה ארוכת טווח גורמת לכך שעם השנים הוא יצטבר בכמויות גדולות בכבד וברקמות השומניות.

     

    התוצאה במינון מצטבר עלולה להתבטא במחלות לב וכלי דם, בסרטן, בפגיעה במערכת העיכול ובתפקוד המנטלי והקוגניטיבי.

     

    מאחר שהרעלים מתנקזים בעיקר בכבד העוף, החלטנו לשלוח כמה דגימות של כבד עוף טרי או קפוא שנרכשו במרכולים שונים ברחבי הארץ לבדיקה במעבדת "בקטוכם". את הממצאים ניתחו ד"ר גידי ציפורי, יו"ר האיגוד הישראלי לבריאות הציבור וחבר באיגוד הווטרינרים הרשותיים; ד"ר עדי סאקר, שמעון צוק, מדען סביבה ומים; וכן שני מומחים אמריקאים שמתעסקים רבות בנושא: ד"ר ג'ון סטולס, מיקרוביולוג מאוניברסיטת דוקנס מפיטסבורג, וד"ר דייוויד וולינגה, מנהל המכון האמריקאי למדיניות חקלאית וסחר.


    יתרון הארסן: מקצר את זמן גידול העופות                (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    בשורה התחתונה: יש ארסן בעופות שאנו אוכלים (ראו מסגרת). אלא שכאן המקום לציין שהעסק אמנם אינו מריח טוב, אך חוקית הוא כשר לחלוטין, משום שבהיעדר תקן ישראלי לכמות מותרת של ארסן, מגדלי העופות אינם פועלים בניגוד לחוק, וזה נכון גם בנוגע לרשתות השיווק הרוכשות את העופות מהמגדלים, שמן הסתם, אינן מודעות לנושא כלל.

     

    הנחות מוטעות

    תשאלו, ובצדק, אם זה כל כך רע איפה היה ה-FDA כאשר החליט מי שהחליט שם לאשר מתן תוספים מבוססי ארסן לעופות. התשובה: כמו בהרבה מקרים בחיים יש תובנות המתפתחות עם הזמן ועם המחקרים החדשים.

     

    ההנחה הראשונה שעמדה בבסיס מתן האישור בזמנו הייתה שהארסן שנמצא בתוסף התזונה אינו מגיע לבשר העוף כלל, או לכל היותר הוא נותר שם רק בכמויות זעירות בלבד.

     

    ההנחה השנייה מבוססת על טענתם של מגדלי העופות שלפיה הארסן שניתן לעופות הוא אורגני, ממש כמו הארסן שקיים בטבע בכמויות קטנות, ולכן הוא אינו מסוכן כמו הארסן האנאורגני המתועש.

     

    התברר ששתי ההנחות היו מוטעות. מחקר ענק שערכה האפידמיולוגית ד"ר תמר לסקי ממחלקת החקלאות האמריקאית (USDA) ובמהלכו נבדקו אלפי עופות, תרנגולי הודו, בקר, צאן וחזירים, גילה שריכוזי הארסן בעופות גבוהים פי 4-3 מיתר מוצרי הבשר.

     

    אף שריכוזי הארסן שנמצאו עומדים בתקן האמריקני (0.50 חלקים למיליון), הממצאים העיפו הרבה מאוד נוצות בארצות הברית. הם פורסמו ב"ניו יורק טיימס", גררו אינספור תגובות, ואף גרמו ל-FDA להכריז כי יבצע מחקר גדול בעצמו כבר השנה כדי לאמת את הממצאים ולהחליט כיצד להתייחס לתקן.

     

    גם מחקר אחר שערך המכון למדיניות חקלאית וסחר (IATP) בראשותו של ד"ר דייוויד וולינגה, מצא כי מרבית מוצרי העוף הנמכרים במרכולים ובסניפי רשתות מזון מהיר בארצות הברית מכילים ארסן בכמויות לא מבוטלות.

     

    כמו כן התברר ממחקרים אחרים שארסן אורגני יכול להפוך לאנאורגני בתהליכים שונים המתרחשים בטבע, בגוף העוף ובגוף האדם (מחקר שנערך בקנדה ב-1987, הראה שלא פחות מ-65% מהארסן האורגני נהפך בגוף העופות לאנאורגני). לחוקרים עדיין לא ברור כיצד בדיוק מתרחש תהליך זה. מעבר לכך, התברר שחלק מסוגי הארסן האורגניים אף רעילים ומסוכנים יותר מהארסן האנאורגני.

     

    האבסורד הגדול

    אך אם חשבתם שהסיפור מתחיל ונגמר בגוף העוף - טעיתם. מתברר שארסן נמצא גם באבק הקיים באוויר, באדמה ובעיקר במי השתייה שלנו. איך הוא מגיע לשם בדיוק? ראשית, חלק קטן ממנו נמצא באופן טבעי באדמה ובמים, וחלק לא מבוטל מגיע באמצעות.... התרנגולות.

     

    ד"ר סטולס וחוקרים נוספים גילו רמות גבוהות של ארסן אורגני ואנאורגני בצואה של התרנגולות ובדשנים המבוססים על לשלשת תרנגולות. הלשלשת והדשן שמכינים ממנה חודרים לאדמה וכך מזהמים את האוויר (באמצעות אבק מזוהם ברעל) ואת מי התהום, ובעקבות זאת את אספקת מי השתייה. למרבה האירוניה, החשיפה הרבה ביותר לזיהום היא של מגדלי העופות עצמם, אך גם תושבים המתגוררים באזורים הסמוכים לחוות גידול העופות עלולים להיפגע, כמו שקרה במקרה של תושבי ארקנסס.

     

    אלא שלא כמו התקן האמריקאי למתן ארסן לעוף שקבע ה-FDA, הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) המפקחת על רמות הארסן במי השתייה קבעה תקן מחמיר הרבה יותר שעמד עד לאחרונה על 0.05 חלקים למיליון (פי עשרה פחות מהריכוז המותר לעופות!), ולאחרונה אף הוחמר התקן עוד יותר ל-0.01 חלקים למיליון. הסיבה: מידע חדש ומצטבר על הסיכונים הטמונים אפילו במינונים נמוכים. בכך הושווה התקן האמריקאי לתקן האירופי ולהמלצות ארגון הבריאות העולמי.

     

    בישראל, לשם השוואה, התקן לריכוזי ארסן במי שתייה עומד על 0.05 חלקים למיליון, ובימים אלה הנושא נדון במשרד הבריאות מתוך כוונה להפחיתו ל-0.01 חלקים למיליון. "זה אבסורד", מתקומם צוק. "מצד אחד משנים את התקן כדי להפחית את הסיכון להימצאות ארסן במי השתייה עד כמה שאפשר, ומצד אחר מוסיפים אותו לעופות בכוונה, ובכמויות גדולות הרבה יותר. שלא לדבר על כך שהשילוב של ארסן מצריכת עופות ומים ומחשיפה לזיהום האוויר מצטבר לכמות נכבדה של צריכה יומית של החומר".

     

    ועכשיו תוסיפו לכל העובדות האלה עובדה נוספת: גם בארץ וגם בעולם אוכלים הרבה יותר עוף מבעבר. על פי נתוני מועצת העופות, הישראלי הממוצע צורך כ-42 קילוגרם עוף בשנה, ממש כמו האמריקאי. במילים אחרות, ככל שכמויות העוף הנאכלות גדלות, כך גדלה כמות הארסן שאנחנו נחשפים לה.

     

    אז מה עושים, מפסיקים לאכול עוף? לא ממש. לטענת ד"ר ציפורי, יש להימנע מאכילת הכבד. "הכבד משמש כמעבדת הרעלים של הגוף ובו מצטברים הריכוזים הגדולים ביותר של רעלים, ובהם לא רק ארסן אלא גם כספית ומתכות כבדות".

     

    שיפור ביצועי הגדילה

    אז איך בכל זאת ייתכן מצב שבו זרוע אחת של המדינה (משרד הבריאות) מורידה את ריכוז הארסן במי השתייה, ואילו הזרוע השנייה (משרד החקלאות) מאפשרת למגדלי העופות לתת תוספים מבוססי ארסן לעופות? ואיך ייתכן שבכל העולם כבר מודעים לנזקים הבריאותיים של הארסן, ואילו אצלנו הוחלט לקבוע תקן המתיר את מתן החומר לעופות? אולי מישהו שם קיבל את טענת מגדלי העופות שלפיה תוספים אלה נועדו לא רק להאיץ את קצב הגדילה של העופות, אלא גם להילחם בטפילי מעיים ובעיקר טפיל שנקרא קוקצידיוזיס. אלא שההתוויה הרשומה על תוספים אלה אומרת אחרת: "להגשה כתוסף לתערובות פטמים והודים לשם שיפור ביצועי גדילה, ניצולת המזון ופיגמנטציה בעור".

     

    המושגים "ביצועי גדילה" ו"ניצולת" הם מושגי המפתח כאן. למעשה, הסיבה העיקרית למתן התוסף היא קיצור זמן הגידול של העופות, כדי שיהיה אפשר להקטין את עלות הגידול.

     

    את העובדה הזאת אפשר ללמוד גם מן הניסוי שנערך בין נובמבר 2003 לינואר 2004 בלול הניסויים שבמושב נחושה, ובו השוו החוקרים בין מזרזי גדילה אנטיביוטיים ובין השימוש בתוסף מבוסס ארסן.

     

    כפי שאפשר להבין מהכותרת "בחינת ההשפעה של מזרזי גדילה שונים על ביצועי פטמים זכרים", הניסוי לא ממש בדק את השפעת החומר על טפילי מעיים.

     

    וכך כתבו החוקרים בסיכומם: "3 ניטרו (התוסף שמכיל את הארסן - י.ש) העלה את משקל הגוף בשיעור של 8%-6%, שיפר את נצילות המזון בכ-3% ולא השפיע על אחוז הטבחה, בשר החזה והכרעיים. לא צפינו שתהיה השפעה כל כך חזקה על הביצועים של הפטמים. המסקנה מהניסוי היא שיש להכליל 3 ניטרו בתערובת, ואף לשלב אותו עם מזרז גדילה קיים".

     

    אבל האם באמת אי אפשר לגדל עופות ללא התוספים האלה? ד"ר וולינגה אומר שאחת המסקנות החשובות שהעלה מחקרו היא שהשימוש בהם אינו הכרחי. עובדה, בכל מדינות אירופה מצליחים לגדל עופות בלי להאביס אותם בארסן, וגם כמה חברות אמריקאיות לגידול עופות, בהן כאמור, חברות גדולות כמו "טייסון פוד", הפסיקו להשתמש בו.

     

    "כשמדובר בחומר רעיל כמו הארסן, חייבים לנקוט את עקרון הזהירות המונעת ולהימנע מלהשתמש בו", אומר צוק. "למרבה הצער, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. התעשייה רוצה להשתמש בו ולכן מוכיחה שהחומר לא רעיל ומקבלי ההחלטות מאשרים את בקשתה. ואז הדברים נעשים הפוך - מקבלי ההחלטות מאשרים, והצרכנים צריכים להוכיח להם שהחומר מסוכן וצריך לבטל את התקן".

     

    משרד הבריאות זרק את הכפפה לעבר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אך שם לא ממש מבינים על מה הרעש: "הרמה המותרת בישראל של ארסן בבשר העוף עומדת על 0.5 חלקים למיליון", מוסרת דפנה יוריסטה, דוברת המשרד. "רמות אלה מבוססות על התקינה בארצות הברית.

     

    "משרד החקלאות מנטר את רמות הארסן בעופות בכבד ובשריר באופן שגרתי. הבדיקות נערכות על סמך סטנדרטים בינלאומיים המקובלים בעולם ועל סמך מבחנים סטטיסטיים. בשנת 2005 נבדקו 136 דגימות מעופות ונמצאו שלוש חריגות מתוך 68 דגימות כבד, וב68- דגימות שריר לא נמצאו עקבות ארסן כלל. במידה שמתגלים ממצאים חריגים, מתבצע תחקיר לזיהוי מקור החריגה וסיבתה. יצרן שבתוצרתו נמצאה חריגה מהרמות המותרות של שאריות מכל סוג שהוא, נמצא במעקב צמוד לתקופה מסוימת".

     

    - באירופה התוספים האלה אסורים, בארצות הברית הנושא הזה נבחן מחדש. לא תמוה שאצלנו ממשיכים לתת אותם?

    "בארץ רשומים שני תכשירי 'רוקסרסון' המכילים ארסן. רישום התכשירים מבוסס על בקשות היצרנים ואינו יוזמת משרד החקלאות. אישורם אמור לפוג ב-31 בדצמבר 2006.

     

    בעקבות מסקנות ועדה בין-משרדית שכללה נציגים ממשרדי הבריאות, החקלאות ואיכות הסביבה שבדקה לאחרונה את הנושא, המליץ מינהל השירותים הווטרינריים שלא לחדש את האישור. אם הוועדה תקבל מהיצרנים
    הערכת סיכונים מספקת וחוות דעת המתאימות לתנאים בישראל בכל הקשור לזיהום סביבתי, היא תתכנס שוב לדון בנושא. אי חידוש האישור נמצא כרגע בבדיקה משפטית".

     

    ארגון מגדלי העופות ומועצת הלול בחרו להתייחס לתגובת משרד החקלאות כאילו הייתה תגובתם.

     

    אז מה היה לנו פה? יצרנים, ועדות ומשרדים ממשלתיים. בביורוקרטיה הזאת ראוי שיישמע קולו של הצרכן הישראלי חזק וברור, קול שאומר שאין כל סיבה ממשית להמשיך ולתת את התוסף הזה בכלל. העופות אולי יהיו גדולים פחות, אבל אנו נהיה בריאים יותר.

    פורסם לראשונה 07/12/2006 21:45

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר פרטוש
    ריכוז הארסן בעופות גבוה פי 3-4 מאשר במוצרי בשר
    צילום: מאיר פרטוש
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים