זכר ונקבה ברא אותם
יש האומרים שהבנה ויישום המיניות מהווים את המפתח להכרת האלוהות, ולכן הקבלה רובה ככולה עוסקת במין. מה שבטוח זה שלפי תורת הסוד - חיי אישות ללא אהבה כמוהם כגוף ללא נשמה
ביהדות ניתן להבחין ביחסים קוטביים בכל הנוגע למיניות. מחד, קיימות הערות והמלצות ברורות המלמדות על פרישות והתרחקות ממיניות בטענה שגורם זה עלול לעכב ולהפריע להתעלות הרוחנית ולעבודת האל.מאידך, בתורת הסוד קיימות טענות הגורסות כי דווקא הבנה ויישום המיניות מהווים את המפתח להכרת האלוהות, כמו גם התעסקות רבה בלימוד הסימבולים המיניים בקבלה עד שניתן לומר כי הקבלה רובה ככולה עוסקת במין. כמובן,שאין הכוונה למין במובן הגופני דווקא, אלא לכלל ההיבטים המייצגים זרימה דינאמית בין כוחות מנוגדים, זכריים ונקביים, שהתמזגותם יוצרת השלמה והרמוניה מלאים.

נושא המין בקבלה מופיע באופן מקודד
מספר ה"זוהר" אנו למדים כי הזיווג האמיתי של הצדיק הוא הזיווג עם השכינה, החלק הנקבי בבריאה, המתוארת כבת זוגו של האל. לפיכך, עבודתם העיקרית של המקובלים האמיתיים מיועדת "לזווג זיווגים". משמע, הכרה וחיבור הכוחות הזכריים והנקביים הפועלים בבריאה ושימת דגשים על המאפיינים המייחדים כל אחד מהם. עניין זה מחייב התבוננות מעמיקה ורחבת היקף בחוכמת הקבלה אך בשל היות נושא המיניות שנוי טעון ומורכב לאין ערוך הוא מופיע בכתבי הקבלה בשפה גבוהה, בהצפנה ובסמלים מקודדים שזר לא יבינם. עקב כך, הפרשנות של הדברים אינה תמיד מדויקת ולכן מה שמגיע לציבור הרחב הן אמירות פשטניות המגבילות את מיניות האדם ועומדות בקנה אחד עם המוסר הדתי הכללי.
זיווג בין זכר לנקבה - משמעו ידע
בקבלה, הזכריות מסומלת על ידי צורת הישר והנקביות על ידי המעגל. הזכר, מלשון זכרון, מוביל ופורץ דרך אל הכוליות הנשית המיוצגת בכתובים ע"י צורת "המעגל הנשי". הזכר בצורתו הישרה פורץ את המעגל ומשחרר אותו מהתפיסה הקבועה והאינסופית ובכך הוא חושף אותו אל עולם מלא שמחוצה לו. המעגל הנשי הוא מלאות הכול ותכלית השלמות, הוא השכינה השורה והאנרגיה העצומה של האהבה בהתגלמותה ממנה יוצאים חיים. אך כאשר אין הוא מזווג עם הזכר הוא נשאר שבוי בתוך האין סוף שלו מלא בריקנות עצמית.
השלמות הזאת שבזיווג באה לידי ביטוי בספירת היסוד, אחת מעשר הספירות של הקבלה, אשר כוללת בתוכה בין השאר את אברי המין של הזכר והנקבה. ספירת החוכמה מיוחסת לצד הגברי, בעוד שספירת הבינה משויכת לצד הנקבי. בחיבור החוכמה הזכרית והבינה הנקבית מתקבל: דעת. הדעת היא התוצאה שבאה מחיבור ומציינת את הזיווג הגופני והרוחני בין הגבר והאישה כמובא בבראשית: " והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד"(ד',א'). כמובן,שאין בנאמר כדי לבטא מיניות גופנית בלבד, הואיל וזיווג יכול להתרחש ברמות רבות. אך השער לכולן הוא הכרת הזרימה הזכרית והנקבית בטבע, שדרכה ניתן לחוות יחסי אישות מלאים בקשת תחומים רבה ומגוונת.
אדגיש, כי חיי אישות ללא אהבה כמוהם כגוף ללא נשמה. אהבה אינה עניין רומנטי בלבד, היא התנאי המובהק והעמוק לכך שתהיה בחינה של עבודה רוחנית המובילה להתפתחות ולצמיחה זוגית. האהבה היא פתיחת הלב להתמסרות
ולנתינה מוחלטת לזולת והיא המפתח להתפתחות אישית, להכרת המסגרות ולהרחבת גבולות ה"אני" עד אשר הוא כולל את השניים באחדות אחת כגוף אחד שהרי כבר נאמר: " והיו לבשר אחד".
מוגש בברכה על ידי יצחק אהרון,
כותב ומרצה סודות הקבלה,
ראש מרכז "חכמה", המרכז הישראלי לקבלה ומיסטיקה יהודית, רחוב האחים יפה 6, פתח תקווה
טלפון: 03-9220784 נייד: 050-5797613
