הילד נוחר בלילה? יש לזה פיתרון פשוט
הילד סובל מנדודי שינה, הרטבת לילה, הפרעות קשב וירידה בלימודים? ייתכן שהוא נוחר בלילה. מחקר חדש מגלה כי פעילות גופנית עשויה לפתור את הבעיה
כ-10 אחוז מהילדים סובלים מנחירות בלילה, כשליש מהם סובלים גם מהפרעת נשימה עד כדי תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, בו הילד מפסיק לנשום עד 20 שניות, תוך כדי ירידה באספקת החמצן למוח. התוצאה: עייפות, הפרעות קשב וריכוז, הישגים ירודים בלימודים והרטבת לילה. מחקר חדש מגלה כי פעילות גופנית מצליחה להפחית את תדירות הנחירות ואף להעלימם כליל.
הגורם לחסימה בדרכי הנשימה ולנחירות העזות הוא האדנואיד, שמכונה גם 'השקד השלישי' וממוקם בלוע האף. המדובר בהגדלה של הרקמה הלימפטית שנמצאת מאחורי בית הבליעה. רוב הילדים אינם סובלים מנחירות, אולם אצל אלה שיש להם נטייה אלרגית או רגישות יתר של מערכת הנשימה, מתנפח האדנואיד למימדים גדולים וגורם להפרעה במעבר האוויר, המתבטאת בקול הנחירות. במשך היום, אותם ילדים מתקשים לנשום דרך האף ומסתובבים כשפיהם פתוח.
לעתים החסימה משמעותית עד כדי כך שהיא עלולה לגרום גם לדום נשימה בשינה: לפרקי זמן של מספר שניות אין מעבר אוויר והילד מפסיק לנשום. מספר רב של אירועים כאלה גורם לעומס על הלב, מה שמחייב ניתוח להסרת האדנואיד. הילדים הללו סובלים כאמור מהפרעות בשינה, פגיעה בלימודים, הפרעות קשב ושיבוש מנגנון השליטה התקין על שלפוחית השתן. לפיכך אצל ילדים הסובלים מהרטבה יש לבדוק גם את איכות השינה.
ד"ר קתרין דייויס מביה"ס לרפואה בג'ורג'יה בדקה 100 ילדים שמנים בגילאי שבע עד 11 שנים, במשך 13 שבועות. דיוויס חילקה את הנבדקים לשלוש קבוצות: האחת נתבקשה לבצע פעילות גופנית מידי יום במשך 40 דקות, האחרת ביצעה פעילות גופנית יומית במשך 20 דקות, והקבוצה השלישית שימשה כקבוצת בקרה שלא ביצעה פעילות גופנית.
הפעילות הגופנית כללה משחקי כדור, אך הפעם - לא היו פרקי זמן בהם הילדים עמדו במקומם: הם נתבקשו לנוע במשך כל דקות האימון. בתחילת המחקר הוריהם של כרבע מהילדים דיווחו על נחירות במהלך הלילה. רק שני אחוז מכל הילדים שנבדקו לקו מנחירות שמקורן בהפרעות נשימה (כמו הגדלת האדנואיד).
בסוף תקופת המחקר, מחצית מהילדים שנחרו והשתתפו באחת מתוכניות הפעילות הגופנית הפסיקו לנחור. השיפור הגדול ביותר נצפה אצל אלה שביצעו פעילות גופנית מאומצת במשך 40 דקות. ד"ר דיוויס שדיווחה על המחקר בכתב העת Obesity, אמרה כי ככל הנראה הפעילות הגופנית סייעה להפחתת אחוזי השומן באיזור הצוואר ובכך הפחיתו את העומס על דרכי הנשימה העליונות. סברה נוספת היא שהפעילות הגופנית משפיעה על חילוף החומרים או על מערכת העצבים באופן שמסייע לשמור על דרכי האוויר פתוחות.
- שאלות? מומחי שיבא משיבים לכם בפורום הפרעות שינה אצל ילדים
