לשחק על ההפרש

הפעם נדון בשבט נבדל החי בתוכנו, אוסף מהמרים ייחודי שמחזיק מעצמו אנין טעם, איכותי ומורם מעם. חבריו מאמינים כי התחום שבו בחרו להתמחות הוא־הוא הדבר האמיתי, שלעומתו כל שאר שיטות ההימורים בטלות בשישים, אם לא למטה מזה. או שאולי למעלה מזה — והרי לכם דוגמה מצוינת לאיך עובד הראש של מהמרי ה"אנדר/אובר".

לטיפוסים האלה יש יכולת מופלאה להפריד בין דברים רכרוכיים כמו רגשות, אהדה לקבוצה וחיבה לספורט בכלל, ובין שיקולים קרים וחדים. לא מעניין אותם אם מכבי חיפה ניצחה, או אם בית"ר ירושלים הפסידה. הם מסוגלים לשבת מול הטלוויזיה ולצפות במשחק בין חיפה לבית"ר, וברגע שמטרתם הושגה הם יכבו את המכשיר וייצאו לסיבוב ניצחון בשכונה, עם הכלב ועם סיגריה טובה. כל מה שאכפת להם זה כמה גולים הובקעו במשחק. לטובת מי? לא ממש משנה.

וזה עובד ככה: הימור האנדר/אובר הבסיסי המקובל בעולם הוא 2.5 שערים במשחק. כלומר, הבוקי'ז מניחים שבמשחק כדורגל של 90 דקות בתנאים רגילים, בלי הארכה ובלי פנדלים, אמורים להיכבש שניים או שלושה שערים. כדי לגרום לך לחתוך עניין, הם חוצים את ההנחה הזאת באמצע ומבקשים שתחליט כמה שערים יובקעו: מעל או מתחת לזה.

2.5 גולים במשחק זה כאמור הסטנדרט, אבל במשחקים בין קבוצות שידועות ככובשות הרבה או סופגות הרבה, שלא לדבר על גם וגם, אפשר להיתקל בליינים של 3 גולים במשחק, ואפילו 3.5. אם הקבוצות ידועות כמתקשות בהתקפה ו/או מצטיינות בהגנה, הליין עובד הפוך ויורד ל־2. איך שלא יהיה, מדובר באותו טריק. הבוקי פותח רגליים ואומר לך: "קדימה, חביבי, בוא תקע לי גול וקח לי את הכסף מהכיס, נראה אותך. כל מה שאני מבקש זה שתגיד לי אם יהיו פחות או יותר גולים מהליין, ולא משנה מי תנצח".

לך דווקא כן משנה מי ינצח, ורצוי שזה יהיה אתה. איך תעלה את הסיכויים שלך? תכף נרד לפרטים, אבל קודם מילה או שתיים על הפרופיל הפסיכולוגי של שני המחנות, שיעזור לך להחליט אם אתה מעדיף להיות באובר, כמו שאתה רגיל, או לנסות ללכת אנדר.

אנדר־סטנד

אנשי האובר והאנדר הם שני זנים שונים בתכלית. האנדריסט הוא זועף ופסימי מטבעו, כי הוא חי במתח תמידי: רק בתום המשחק הוא יכול לחזור לנשום. שער בדקה ה־90, שהופך את התוצאה הסופית מאנדר ביד לאובר על העץ, עלול לגרום לו להתקף לב. בקיצור, אנדר־דוג.

מנגד עומד זקוף וגאה האובריסט, אדם אופטימי, מאמין שהעולם יפה ומואר ומחפש משחקים מהנים ורבי שערים. אובריסט הוא גם אדם של סיפוקים מהירים: אם כבר בדקה ה־65, נניח, התוצאה היא 1:2 והוא השיג את שלו, המשך המשחק מעניין לו את התחת. הוא מכבה את המכשיר, וכאמור — לוקח את הרצועה ויוצא לקרוע את השכונה עם הכלב והסיגריה. עד למשחק הבא.

כל העסק הזה מתמצה, כמובן, ביכולת לזהות ולשלוף את האוברים והאנדרים מתוך שלל משחקים, ליינים והימורים שמוצעים מדי יום בעשרות ובמאות. השיטות שאתן כאן אמנם לא עובדות במאה אחוז, כי אין מאה אחוז בהימורים, אבל יש להן אחוזי הצלחה טובים.

למשל, חפש אנדרים במשחקי השלמה, או כאלה שרק נספחים למחזור ולא מתקיימים באותו מועד עם שאר המשחקים — כמו משחקים דחויים, או כאלה שהתאריך שלהם משתנה בעקבות שידורי טלוויזיה. באופן מוזר, ברוב המשחקים האלה נכבשים לא יותר משני שערים במשחק. ממוצע השערים בהם עומד על 1.8 למשחק בליגת העל אצלנו, מתחילת 2003 ועד אמצע נובמבר השנה.

חפש גם במשחקי הליגה הצרפתית — מתחבאות שם קבוצות שחיות על רצפים מדהימים של אנדרים. למשל מונקו, שבתוך זמן קצר יחסית הפכה מקבוצת צמרת קבועה לקבוצת תחתית. מפברואר שעבר ועד אמצע נובמבר השנה הסתיימו 75 אחוז ממשחקי החוץ שלה בתוצאות אנדר.

אם להיות ממש ספציפי, חפש אנדרים בעיניים עצומות אצל צסק"א מוסקבה, במשחקי ליגת האלופות. מה שקורה שם העונה הוא לא מקרי — אם תלך אחורה תגלה שכבר לפני שנתיים עמד ממוצע השערים במשחקים שלה על 1.6 שערים בלבד. למה? אנא עארף, אולי האוויר המוסקבאי מקפיא את הביצים ומשתק את השחקנים. בתכל'ס, אם היית הולך אוטומטית על אנדר 2.5 בכל ששת משחקי הבית האחרונים של צסק"א בליגת האלופות, היית עושה קופה יפה.

עוד סמן לא רע לאנדר היא קבוצה גדולה באירופה, במשחק העוקב אחרי הפסד בצ'מפיונס ליג. קבוצות כאלה בדרך כלל לא מפסידות פעמיים, ונוטות להתיישר במהירות, להקשיח את ההגנה, ולנצח — או לסיים בתיקו — בפעם הבאה. זה נגמר כמעט תמיד עם שני שערים במשחק, גג.

חוץ מזה, ולא ברור איך לא הבנת את זה לבד, חפש אנדרים גם אצל שוערים טובים — במיוחד במשחקי חוץ, שבהם יש סיכוי טוב יותר לשוער להתבלט ולהראות יכולת. דוגמה? שביט אלימלך מהפועל תל אביב. מתחילת העונה שעברה ועד אמצע נובמבר השנה, 70 אחוז ממשחקי החוץ של הפועל הסתיימו באנדרים, הרבה בזכותו. אבל מספיק להוריד ראש: בוא נעבור לצד השני של המגרש. גם לאובריסט יש כמה טיפים ללחוש לך באוזן.

אובר־איזי

אובר עסיסי אמור לצפות לך במשחק של קבוצה שחזרה עם תוצאה נהדרת מהמשחק הקודם, או זכתה בהישג כלשהו, ועכשיו מגיעה שאננה למשחק הבא. קבוצה כזאת תעלה למגרש משוחררת ולא לחוצה, ועד שמישהו יספיק להתעשת, מישהו אחר ייתן שני גולים כבר במחצית הראשונה. בקיצור, הכיוון הכללי במשחק כזה יצביע על ריבוי שערים.

הדוגמה הקלאסית האחרונה באה מצ'לסי, שחזרה מבסוטה עד הגג מברצלונה עם 2:2 משער של דרוגבה בתוספת זמן, הגיעה בהמשך למשחק חוץ נגד טוטנהאם, ושם השתבשו תוכניות הנופש שלה. הריכוז של צ'לסי היה בקרשים, המשחק נגמר 1:2 — והמקצוענים מבין האובריסטים, שזיהו את המוקש מראש, חגגו על הפאשלה של מוריניו.

אוברים קטלניים אפשר למצוא גם בליגות הגרמנית וההולנדית, שהן בעיקרון ליגות של חיה ותן לחיות, תן לי להביא לך בראש ואחר כך תביא לי גם. מין חופש פעולה מוחלט על המגרש, שתורם להמון מצבי כיבוש והרבה מאוד שערים. אבל הבוקי'ז לא פראיירים — בגרמניה מופיעים בעיקר ליינים התחלתיים של 3 גולים, ונדיר למצוא שם ליין מקובל של 2.5. כדי ללכוד את האובר ולשים יד על הכסף תצטרך לקוות שמשחק יסתיים בארבעה שערים. ואפילו בליין גבוה כזה יש לא מעט מציאות. בגדול, ליין של 2.5 גולים הוא מתנה ברוב משחקי הליגה בגרמניה והולנד.

חפש אוברים בכל מיני ליגות צדדיות יחסית, כמו הסקוטית או הבלגית — במשחקים בין קבוצות חזקות מאוד (סלטיק, גנק, קלאב ברוז', אנדרלכט) נגד קבוצות חלשות מאוד. החלשות לרוב יוותרו על המשחק במוקדם או במאוחר, אם לא מראש ודי. אתרי חיפוש מומלצים לאוברים הם משחקי ידידות בינלאומיים, ומשחקי הכנה למיניהם — אבל רק אצל נבחרות שאוהבות לשחק כדורגל התקפי ולעשות שמח לקהל שלהן, כמו הולנד, דנמרק, גרמניה, ארגנטינה וברזיל. אל תנסה את זה על נבחרות שעושות טובה שהן עולות למגרש.

תפסת את הפרינציפ? אז בוא נסכם לך את כל הסיפור במשפט אחד: אם האנדר־דוג ישחק אותה אובר־חוכם, הוא ימצא את עצמו באובר־דראפט.