פישר מתכנן להציע פתרון כולל לעמלות הבנקים

נגיד בנק ישראל מתכנן להציע לכנסת הסדר מקיף לפתרון בעיית עמלות הבנקים - רחב הרבה יותר מהצעות החוק הפרטיות שמונחות על שולחן הכנסת. כך אמר היום (ב') לוועדת הכלכלה מ"מ המפקח על הבנקים, אבי אקשטיין, שביקש מהוועדה להשעות למשך חודשיים את הטיפול בהצעות החוק נגד העמלות כדי לתת לנגיד זמן לרדת לעומק הנושא.

"הנגיד משדר רצון עז לבחון מחדש את התחום באופן יסודי, וייתכן שיבקש לעגן את הצעתו בחקיקה", אמר אקשטיין. נראה כי הנגיד ידון על כך מחר (ג') בפגישתו המתוכננת בעניין זה עם ראשי הבנקים.

אלא שיו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון, התנגד להשעיה והחל לקדם את אחת משתי הצעות החוק של ח"כ אמנון כהן, שעיקרה הצמדת תעריפי העמלות למדד המחירים והעלאת התעריפים רק במועדי תשלום תוספת היוקר, ולא יותר משיעור עליית המדד בתוספת ריבית של 3%. לדברי כחלון, הוא שמע מהנגיד כי בנק ישראל מטפל כיום ב-5,000 תלונות של צרכנים שאינם מרוצים מהבנקים.

יוזם הצעת החוק השנייה, ח"כ גלעד ארדן, ביקש לעכב את הדיון בהצעתו, בעקבות בקשה אישית של הנגיד.  לדברי ארדן, ייתכן שיקצר את תקופת ההמתנה לאחר הפגישה של הנגיד עם ראשי הבנקים. הצעת החוק של ארדן אומרת כי הפיקוח המלא על העמלות יעבור מהפיקוח על המחירים במשרד התמ"ת לבנק ישראל. הפיקוח על הבנקים יוסמך לקבוע תקרה לעמלות, לקנוס בנק שחרג מהתקרה, ואף לאסור הטלת עמלה על שירות בנקאי מסויים. שתי ההצעות לריסון העמלות הוגשו במטרה להגן על הצרכן בקידום התחרות בין הבנקים.

נציגת משרד המשפטים אמרה, כי התנאי של הממשלה לתמיכה בשתי ההצעות היה שהמציעים יתאמו את המשך החקיקה עם האוצר. כחלון התעלם מהדברים, בטענה שבידי הממשלה ובנק ישראל יש יתרון להגיש הצעת חוק בלוח זמנים קצר מזה שעומד לרשות הח"כים, והוא מציע להקדים את הגשתה כך שכל הצעות החוק ישולבו לנוסח אחד בקרוב.

ראשי הבנקים נעדרו מהישיבה, כצפוי, אבל גם כמחצית מחברי הוועדה לא טרחו להופיע. בהיעדר כתובת להטיח את הביקורת על "ההתנהגות הקרטליסטית" של הבנקים, כהגדרת כחלון, החלה העבודה המעשית להכנת חוק של ח"כ כהן, לקריאה ראשונה בדיון ענייני על נוסחו. אושרו רק סעיף 1 במלואו שמרחיב את תחולת הפיקוח על כל העמלות ולא רק על העיקריות, ומהסעיף השני - את תחילתו, האוסרת גביית עמלה בעד שירות המחוייב בריבית, וכן גבייה של עמלה כלשהי על מעבר מבנק לבנק.

גלית אבישי, מארגון אמון הציבור, הציעה לצמצם את מספר העמלות מ-300 ל-30 ובדרך זו לקבוע עמלה אחת לשירות המגלמת את העמלות המשניות שנגבות היום.

המנכ"ל היוצא של איגוד הבנקים, פרדי וידר, טען שהצעה זו תהיה לרעת הלקוחות, מאחר שהמרכיבים של כל פעולה שונים מאחד לשני לפי העסקה והגילום יגרום לכך שלקוחות מסויימים יסבסדו אחרים. היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד טל נדב, אמר כי עודף פיקוח רק יזיק וסמנכ"ל המזרחי, שמעון גל, אמר כי הפיקוח לא יקדם את התחרות כמו ההטבות הקמעונאיות שהבנקים יציעו ללקוחות.

ביקורת הח"כים הסתכמה בתגובת ח"כ דוד טל על טענת יו"ר לאומי, איתן רף, כי אסור להפקיד את עניין העמלות בידי הפוליטיקאים. "מוטב שישאל את עצמו מי ומדוע גרמו לנו להתערב", אמר טל.

המועצה לצרכנות: לאחד את הצעות החוק

המועצה הישראלית לצרכנות, מצידה, קוראת לועדת הכלכלה לאחד את שתי הצעות החוק לפיקוח על עמלות הבנקים, ובמקביל לנקוט באמצעים נוספים לבחינת הצעדים הנדרשים ליצירת תנאי תחרות על מגזר משקי הבית. לפי המועצה, תיקון חוק שייתן פתרון נקודתי ינציח את הבעיה.

מהמועצה נמסר, כי פיקוח על העמלות אינו הפתרון האולטימטיבי וראוי שהנושא יוסדר במסגרת תחרות בין הבנקים. המועצה לצרכנות קוראת לוועדת הכלכלה שלא להסתפק בפתרונות נקודתיים, כמו ההסדר האחרון של "סלי עמלות" שתוקפו פג לאחרונה, ומזכירה כי במערכת הבנקאית קיימות כ- 200 עמלות שונות, ואילו סלי העמלות כללו הנחות או פטור מתשלום עבור מספר מצומצם של פעולות תוך התחייבות הבנק שלא לייקר את תעריפי העמלות הכלולות בסל, ו"בתמורה" נאלצו הצרכנים לשלם לבנק תשלום חודשי קבוע. הבנקים אף פיצו את עצמם בגין הסדר "סלי העמלות" באמצעות ייקור עמלות בסעיפים שאינם כלולים בסלים וכן, על ידי הטלת עמלות חדשות.