צדק (ללא תשלום) תרדוף

צמד המילים "עורך דין" מתקשר לרוב ללובשי חליפות ציניים במיוחד, אנשים שעשיית צדק מעניינת אותם כשלג דאשתקד, ודאי אם היא מחבלת בחשבון הבנק שלהם. אבל 12 עורכי הדין שתפגשו בקומת המרתף של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, הפועלים במסגרת התוכנית לחינוך משפטי קליני, רחוקים מאוד מהתיאור הזה. לצד 140 הסטודנטים המסייעים להם, הם עוסקים יום-יום ביצירת מהפיכה.

"בתחילת שנות ה-90 החליט פרופ' קנת מן לפעול על-פי המודל האמריקני ולהקים בפקולטה קליניקה שתספק סיוע לאנשים שנתבעו בתחום הפלילי, ואינם מסוגלים לשלם את הסכומים שגובים עורכי דין פרטיים", משחזרת ד"ר נטע זיו, העומדת בראש הקליניקה. "מאותה קליניקה התפתחה בהמשך הסנגוריה הציבורית,

שהוקמה בשנת 1995. במקביל, גילינו שקיימים תחומים רבים אחרים בהם המדינה אינה מעמידה סעד משפטי לרשות מי שזקוק לו".

עשור ומחצה עבר מאז, וכיום זיו מובילה את פעילותם של שש קליניקות שונות המתמחות בתחומים כמו זכויות אדם, איכות הסביבה, יזמות חברתית, טיפול בפליטים ועוד. אנשי הקליניקה מטפלים במאות תיקים שונים בשנה, והסיוע המשפטי שהם מעניקים בחינם תורם לאיכות חייהם של אלפי אנשים. עם השנים, בעקבות היוזמה התל-אביבית הלכו גם אוניברסיטאות אחרות. "היום פקולטה למשפטים בישראל לא יכולה להרשות לעצמה שלא להחזיק קליניקה הפועלת למען הקהל הרחב, ומבוססת על מחויבות בלתי מתפשרת לקהילה", מעידה זיו.

- מדוע האקדמיה נכנסה לתחום מעשי כל-כך?

"הרציונל העומד מאחורי הקליניקות פדגוגי מצד אחד, ושירותי מן הצד שני", מסבירה זיו. "מחקרים מוכיחים שרוב הסטודנטים המגיעים ללימודי משפטים חושבים שהמשפט הוא כלי לקידום הצדק. במהלך לימודיהם הלהט נעלם, כיוון שאופן הלימוד מתמקד יותר בחשיבה על הטיעון והתאוריה. מטרת הקליניקות היא לעצב את משפטני העתיד ולחנך אותם לסיוע לקהילה. התקווה היא שכאשר אותו תלמיד יעבוד בעתיד, למשל בבנק, ויפגוש במסגרת תפקידו משפחה העומדת להיזרק לרחוב, הוא ייזכר במשפחה בה טיפל במסגרת פעילותו בקליניקה, ויגלה רגישות גדולה בטיפול בנושא".

"אי אפשר לצפות מהמדינה שתתבע את עצמה"

עשרות רבות של סטודנטים פועלים במסגרת הקליניקה מדי שנה. עד-כדי-כך פופולרית התוכנית, שזיו מעידה כי הביקוש גבוה בהרבה על ההיצע. המתקבלים המאושרים מתחייבים לפעילות אינטנסיבית הכוללת שיעור שבועי ושעות רבות המוקדשות לטיפול בתיקים המגיעים לקליניקה, בהנחיית עורכי הדין המנוסים העובדים במקום במשרה מלאה. "אנחנו חלק ממערך הכוחות של המגזר החברתי בישראל", אומרת זיו. "המערך כולל גופים שונים העוסקים בזכויות אדם ואזרח, עמותות סביבתיות, ארגונים חברתיים ועוד. כל-אחד פועל בתחומו, ואנחנו מסוגלים לספק מטרייה משפטית בסוגיות עקרוניות שונות".

- הלקוחות שלכם הם אנשים פרטיים או ארגונים?

"אנשים פרטיים מגיעים אלינו לעתים בעצמם, אך רוב הפניות מגיעות מעמותות וארגונים שונים. חשוב להבין שאנחנו מטפלים בתחומים שונים, ביניהם גם שחרור ממעצר, ביטול חובות או מניעת פינוי מדירה, אך מרבית הפעילות היא פעילות עקרונית רחבה הנוגעת בתחומים שאינם מעניינו של האדם הבודד - אלא משליכים על קבוצות אוכלוסייה גדולות. כך למשל הובלנו מאבק משפטי מוצלח לחיבור בתי-

ספר ממלכתיים בדואים בנגב לרשת החשמל. בעקבות הפעילות שלנו בוטל נושא הכבילה של עובדים זרים למעסיקיהם, כל עציר ישן היום על מיטה משלו ויש נציגות לחולי נפש בוועדות הפסיכיאטריות. אנחנו הקליניקה היחידה בארץ שמסייעת לפליטים שברחו ממדינות בהן משתוללת מלחמה והגיעו הנה, ביניהם פליטי טבח העם בדרפור".

זיו מודה בצער שמדינה מתוקנת אכן צריכה לספק סעד משפטי לאזרחיה, אך כיוון שישראל אינה עושה זאת הקליניקות המשפטיות תופסות את מקומה. "אבל גם אם המדינה היתה מתגייסת לעניין, ובבת אחת היו כל אותם אנשים שאינם מסוגלים לשלם מקבלים סיוע משפטי, עדיין הייתה לקליניקה שלנו, כמו לקליניקות אחרות, זכות קיום", היא מסייגת. "אנחנו, ארגוני החברה האזרחית, משמשים ככלב שמירה, וחלק נכבד מפעילותנו נובעת מתביעות אותן אנו מגישים כנגד המדינה שאינה ממלאת את תפקידיה. לא ניתן לצפות מהמדינה שתתבע את עצמה, ולשם כך, בין היתר, אנחנו קיימים".

- מי מממן את הפעילות הציבורית הנמרצת?

"הפעלת הקליניקות עולה מאות אלפי דולרים בשנה, שמקורם בעיקר בתרומות נדבנים, קרנות וארגונים מהארץ ומחו"ל. אחת המטלות העומדות בפנינו היא גיוס הכסף למימון הפעילות השוטפת". התקציב המוגבל, מוסיפה זיו, מונע ממנה לפעול בתחומים נוספים. "הייתי רוצה לפתוח קליניקה שתתמחה בדיני משפחה, אך התקציב לא מאפשר זאת. אנשים הזקוקים לסיוע בתחום הזה מופנים לקליניקה שמפעילה אוניברסיטת בר-אילן", היא אומרת. 

מאבק בשלטי ענק וטיפול הפריה לנשאית איידס

מפגש עם שלושה מעורכי הדין הפועלים בקליניקה התל-אביבית מגלה רשת רחבה של תחומי טיפול, הנוגעים לכל-אחד מאיתנו. עו"ד עופר קוט המתמחה בצדק סביבתי, למשל, עסוק בימים אלה במאבק נגד שלטי הענק המעטרים את נתיבי איילון. "עמותת "פעולה ירוקה" פנתה אלינו בבקשה לסייע בעניין, ואנחנו נרתמנו", הוא מספר. "השלטים האלה, גם לדעת המשטרה, מסיחים את דעת הנהג מן הכביש, אך מעבר לכך הצבתם פשוט אינה חוקית".

במקביל, פועלת הקליניקה להסדרת הטיפול בתעלות הביוב הפתוחות הזורמות באין מפריע בחוצות כפרים וערים ערביות דוגמת טייבה, שביובה הפתוח ממרר את חיי התושבים ומגיע לשמורת נחל אלכסנדר. בכוונת קוט לחייב את העירייה לטפל בנושא, ולהוות תקדים גם לעיריות אחרות. גופים נוספים נגדם הוא נאבק הם עיריית לוד ומנהל מקרקעי ישראל, שאפשרו לקבלן דודי אפל לחצוב בעיר בור עצום בעומק בניין בן שלוש קומות. הבור אמור היה להוות שלב ראשון בהקמת בניין, אך הבנייה נעצרה והבור, שהפך למפגע סביבתי קשה, נותר פעור מזה תשע שנים.

עו"ד דורי ספיבק, סגנה של זיו וראש הקליניקה לזכויות אדם, גאה בהישגי הקליניקה שלו. "אנחנו פועלים רבות בתחום הבריאות בישראל", הוא אומר.

"בעקבות עתירה שהגשנו זכו חירשים להשתתפות קופות החולים בניתוח להצלת שמיעה, ועובדים זרים רבים קיבלו טיפול רפואי בישראל".

לאחרונה הגישו לבג"ץ הקליניקה ו"הוועד למלחמה באיידס" עתירה ראשונה מסוגה, הדורשת מהמדינה לממש את חובתה להעניק טיפולי הפריה גם לנשאיות איידס. "העותרת, נשאית בת 35, היא אישה פעילה ומתפקדת שמנסה להיכנס להריון מבן זוגה הבריא מזה חמש שנים, אך קופת החולים בה היא מבוטחת הודיעה לה שבשל הנשאות הטיפולים לא ימומנו", מרחיב ספיבק. "מדובר באפליה המונעת ממנה את הזכות הבסיסית להורות. אני מקווה שהחלטת בג"ץ תסלול דרך לכל אותן נשאיות שיכולות להפוך לאימהות".

תחום אחר בו מטפלת הקליניקה הוא ועדות הקבלה שמפעילים יישובים קהילתיים, היוצרות סלקציה בין המבקשים לגור בהם. "כל משפחה שרוצה לגור ביישוב צריכה לעבור מבחנים פסיכומטריים וגרפולוגיים, ראיונות ועוד כהנה וכהנה", מתקוממת עו"ד גדיר ניקולא, שמגיעה מדי יום מנצרת לעבודתה בתל-אביב. "במקרה של קבלה הכל מצוין, אך אם המשפחה לא מתקבלת הנימוקים אינם מפורטים ואין לה מושג מדוע נדחתה. משפחות רבות פנו אלינו, ואנחנו נרתמנו לבטל את אותן ועדות כיוון שמדובר באפליה ותו לא. לא מדובר בשטח פרטי, ולא ייתכן שוועדת קבלה המורכבת משלושה אנשים תקבע את גורלו של אדם מבלי להיות מחויבת לעמוד בכללים מסוימים. לכן עתרנו לבג"ץ בשם מספר משפחות שהתקבלו, בעקבות העתירה, לאותם יישובים מהם הן נדחו. מדובר בסוגיה עקרונית - ולשם כך אנחנו כאן".

• קליניקות משפטיות פועלות באוניברסיטת תל-אביב , באוניברסיטה העברית , באוניברסיטת בר-אילן , באוניברסיטת חיפה, במכללה האקדמית למשפטים רמת-גן , במרכז הבינתחומי בהרצליה , במכללה למלנהל , במכללת שערי משפט , ובמרכז "נגה" שמפעילה הקריה האקדמית קרית-אונו