סדרת חינוך מזורזת לילדי העתידי
אני לא מתכוון להתחתן בקרוב, אבל זה לא מפריע לי להרהר בבן שיהיה לי ביום מן הימים. אספתי למענו כמה משפטים, כולם כנראה קלישאות, אבל כנראה נכונות, לפחות לפי איך שאני רואה את הדברים בשלב הזה של החיים
בזמן האחרון התחלתי להריץ בראש את המחשבה על דור המשך, או במילים אחרות – על הילד שלי. אם תשאלו את בני משפחתי על הסיכוי להעמדת דור המשך מצידי, הם יעדיפו להמר על משהו אחר. אם תשאלו אותי, לא אדע להעריך באחוזים, אבל מה שבטוח הוא שאמא לא צריכה למהר ולמצוא שמלה. כרגע, האפשרות של ילד נראית לי יותר ריאלית מנישואים.
אף ששנות האור שמפרידות ביני לבין ילדי העתידי, התחלתי לגבש סידרת חינוך, או הכנה לחיים לדור הבא שלי. במילים אחרות, אספתי כמה משפטים, כולם כנראה קלישאות, אבל כנראה נכונות. לפחות לפי איך שאני רואה את הדברים בשלב הזה של החיים. זה לא התחיל בזמן האחרון, אבל באחרונה זה בהחלט התגבר. אולי זה מפני שאני נמצא בשלב של בין המצרים - אחרי סיומה של תקופה מסוימת ורגע לפני העידן הבא, מעין פאוזה בתסריט המוגדר מראש.
כשאני חושב על ילדים קטנים, אני תמיד מנסה לדמיין איך זה להיות בשלב שאתה מגלה שאמא לא יודעת הכל, וגם אבא לפעמים טועה. המצב הזה, כשאתה קולט פתאום שיש עוד שלבים מעל אמא, שלא כל הידע, המידע והאחריות נמצאים בידיה. לי נראה שהדרך הפשוטה ביותר לתאר את זה תהיה - הכאפה של החיים, הסטירה שמשנה לך את כל התמונה.
והנה אני מגיש את הרשימה הקצרה, דביקה קצת, משתדלת לשמור על שמץ ציניות, עמוסה קלישאות, אבל כמובן – כולה שלי. אליך, ילדי העתידי.
"לא תמיד אפשר לקבל את מה שרוצים" יד ביד עם "לא תדע להעריך משהו עד שהוא הולך ממך". על צמד הציטוטים האלה חתומה, יחד עם גדולי המשוררים ומספרי הסיפורים, חברתי הרצינית הראשונה. זו היתה מערכת יחסים לא אידיאלית בכלל, כשהיא מנסה להסביר לי כמה היא טובה אלי, ואת זה שאני סוג של אפס. חבל שלקח לי כמה שנים להבין שהיא צודקת. לצערי, לא נראה שזה עזר.
"היריב שלך הוא לא השחיין במסלול ליד, לא השוער, ואפילו לא הקרש בקפיצה לגובה. היריב שלך הוא אתה עצמך". תסלחו לי על הרדידות, אבל המשפט הזה יצא מפי שדרן קרבות קיקבוקס בזמן שיפני קטן וזריז והולנדי קשיש וגדול ניסו לשלוח זה את זה לעולם הבא. אולי זה בגלל שהייתי מעורפל קלות, אבל המשפט הזה אמר לי משהו. מובן שהדוגמה שלי מדברת על ספורט, אבל אף אחד לא יתקשה למצוא לעצמו את "היריבים" שלו בחיי היומיום.
"לחיות עולה כסף". את המשפט הקצר והדי תמציתי הזה אמרה אמא שלי, כאשר העליתי באוזניה טענות על כך שהחיים בעיר הגדולה בגפי הולכים לעלות לי די הרבה כסף, וזה עוד בלי שיש לי שכר דירה על הראש. מובן שישר האשמתי אותה בכך שהחיים שלי נוצרו בגללה, אבל זה לא ממש עזר לי. אז כן, בני, החיים הולכים לעלות לך כסף. את רוב מה שתרוויח כנראה תוציא על דברים חשובים יותר (כמו בירה, דלק ובילויים) וחשובים פחות (כמו אוכל, חשבונות, שכר טרחה וילדים). אבל אני נותן לך את הרשות להאשים אותי בזה שאתה צריך לעמוד בכל ההוצאות האלה – אחרי הכל, רק בגלל האגו של אבא שלך אתה כאן.
"נותנים לך תיקח – מרביצים תברח". בחיים לא אשכח את הרגע שבו נזרק המשפט הזה לאוויר. היינו בכיתה ח', בדרך לשרוף עוד יום בבריכה של כפר המכביה. פיסת ההיסטוריה נרקמה, כשאבא של אחד החברים הכי טובים שלי ניסה לתמצת את הכדאיות בלקיחת הסוכריה שהוא מציע בנדיבות. מאז ועד היום המשל הזה היה שימושי עשרות פעמים, אם זה בצ'ייסרים על הבר, טיפים יפים או בחורות זולות.
"מטעויות לומדים". המשפט שכל איש חינוך משנן חדשות לבקרים, רק בשביל רגעים שבהם יוכל לנחם/ להדריך זאטוט רך בימים. כמה שזה נכון. כשאני חושב על זה, כמעט כל התובנות והלקחים שהפקתי מחיי הקצרים עד כה נבעו מטעויות. אם בעבודה, אם בצבא, אם במערכות יחסים עם המין שלא טועה, וגם בהקשר המשפחתי והחברתי. כמו רכיבה על אופניים בפעמים הראשונות, חייבים ליפול כמה פעמים כדי להבין מה לא עובד ואיך אני מצליח לעזאזל לייצב את עצמי על הדבר הזה.
"צדק צדק תרדוף", נאמר בספר דברים ושוכתב לשיר על ידי מאיר אריאל. למרות השיעורים, הוויכוחים והמחלוקות שלקחתי בהם חלק עד היום, אני עדיין מנסה להתנגד למשפט ההפוך, "אל תהיה צודק, תהיה חכם". אני מבקש ממך, ילדי העתידי, שים לנגד עיניך את הצדק תמיד. נכון שלהיות חכם עוזר, ולפעמים אולי עדיף, אבל אף פעם, ותבטיח לאבא, אל תשכח את הצדק. לא תמיד הצדק לצידך, וכשזה קורה, עליך לקבל זאת, גם אם לא ממש בא לך, כמו לוחם זירה מובס, שצריך ללחוץ את יד המנצח.
נכון לעכשיו אלה ראשי הפרקים שאני יכול לחשוב עליהם. אני מניח שבקצב הזה, עד שתיוולד יהיו עוד הרבה.
שלך,
אבא
רק בגלל האגו של אבא שלך אתה כאן
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
