מלחמת גרילה רוחנית
שבנו לארץ אך אנו חיים בגלות רוחנית, כאוסף של מתייוונים מודרניים. הכל בגלל הרדיפה אחר הדעת והאגו
מבבל עד מודיעין
ההתפרצות הראשונה של האגו האנושי התרחשה בבבל, ובין סימניה המרכזיים הייתה בניית המגדל המפורסם. עם השנים התפתח בבבלים רצון אגואיסטי, שגדל והפריד ביניהם עד שהביא לשנאה ולפירוד. אברהם, שהיה אחד מאותם בבלים אשר בקרבם גדל האגו, ניסה ללמד את האחרים כיצד להתעלות ולהתחבר זה לזה. הוא הסביר שאם יחזיקו בכל מחיר באהבת האחים ויעדיפו אותה על פני האגו הגובר שלהם, יזכו לחיבור עמוק יותר עם הכוח העליון. קבוצת אנשים קטנה מתוכם הקשיבה לו, מימשה את השיטה שהציע ובנתה קשרים המבוססים על אהבת הזולת בין חבריה. אותה קבוצה, שפיתחה את דרכו של אברהם והמשיכה אותה, הפכה ברבות הימים לעם ישראל.
התפרצות דומה של האגו גרמה בשלב מאוחר יותר לקבוצת המקובלים לרדת למצרים. הפעם היה זה משה שהוביל את העם דרך
לאחר הכניסה לארץ, ידע העם ימים טובים של פריחה רוחנית וחיבור, וכתוצאה מכך גם זכה להצלחה ולשגשוג גשמי. שיאה של פריחה זו התבטא בבניית בית המקדש הראשון, עד להתפרצותו הבאה של האגו - זו שהביאה לפילוג, לניוון רוחני ולבסוף - לחורבן הבית. הפעם היה התהליך קצר יותר, והעם השכיל להתאחד שוב ולהקים את בית המקדש השני. אולם, צמיחת האגו נמשכה והתפרצותו המשמעותית הבאה הגיעה בתקופת המרד החשמונאי, במודיעין של לפני 2,200 שנה לערך.
מלחמת מעטים מול רבים
המכבים המשיכו את הדרך של קבוצת המקובלים שיסדו אברהם ומשה. בראשם עמד מתתיהו הכהן הגדול, תואר אשר מסמל את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר אליה מסוגל אדם להגיע. יחד עם בניו, אסף את כל האנשים שבהם התעורר רצון לרוחניות. הם ראו בעצב את האגו שמתעצם בעם וגורם להתייוונות. בשונה מהמתייוונים, שנהו אחר התרבות החיצונית וניסו להבין את המציאות דרך השכל וההיגיון הקר, השתוקקו המכבים להרגיש את המציאות השלמה והנצחית, זו שמעבר לשכל. מאוחדים באהבת הזולת, הם יצאו ל"מלחמה על הרוח", מאבק קיומי על יסודותיו הרוחניים של העם. במלחמת גרילה רוחנית זו ניצבו מלוכדים, מעטים מול רבים, תחילה נגד ה"צרות מבית" - בני השכבות הגבוהות בירושלים - ובהמשך, נגד השלטון היווני עצמו.
היוונים הקדומים מסמלים את הרציונל, הדעת וההיגיון, ולכן נחשבים לאבות הפילוסופיה. את תרבותם העיונית הענפה פיתחו על בסיס ידיעות ששאבו מראשוני המקובלים. את ארץ-ישראל כבשו לא כדי להרוג, אלא כדי לעשוק את נשמת ישראל ולהשליט את דעתם ותרבותם. מתתיהו בן יוחנן והמצטרפים לקריאתו "מי כמוכה באלים י'" יצאו למלחמה נגד המתייוונים והיוונים על השגת הכוח העליון. מתוך השגתם הרוחנית הם הבינו שהמציאות שלנו מתנהלת לפי סדר של חוקים רוחניים מוחלטים, שפועלים עלינו בכל מעשה.
יהודה המפולגת של אותם זמנים מסמלת את התהליך הפנימי שכל אדם חייב לעבור במהלך חייו. זהו תהליך שלא נוכל להימלט ממנו, והוא חלק מסדר תיקון הנשמות. הביטויים "מסרת גיבורים ביד חלשים" ומלחמת "מעטים מול רבים" אינם מתייחסים לגופים הגשמיים שלנו, אלא מסמלים שורה של תהליכים פנימיים שעוברות הנשמות. התהליכים הם שלבים במלחמה הפנימית של כל אחד בדרכו לעתיד רוחני טוב יותר. לפי עיקרון זה, מעטים מסמלים רצון קטן לרוחניות, שנדלק בלבו של כל אחד מאיתנו, ואילו רבים מסמלים את הרצון הגדול, האגואיסטי והדעתני שקיים בנו באופן טבעי. לכן מאפיינת מלחמה זו את חג החנוכה כסמל להתעוררות הרוחנית שלנו. את השינוי צריכים להתחיל אלה שבלבם כבר פועם הרעיון הרוחני - עם ישראל, אנחנו. עלינו לקום באומץ ולהתאחד באהבת הזולת על פני האגו שגדל, כפי שעשו אברהם, משה, מתתיהו וכל המקובלים שקדמו לנו. זהו חוק הטבע ממנו אין מפלט, ואם נתכחש לו ניתקל בקשיים ובמשברים רבים.
השיטה הבדוקה
2,173 שנה לאחר מרד המכבים, התהליך עוד לא הסתיים אלא רק מתקרב לשלביו המכריעים. שאלות גורליות מאיימות שוב על קיומנו ברמה האישית והכללית, ואנו נמצאים במצב דומה ליהודה המפולגת של אותם ימים. שיטות הפילוסופיה וההיגיון שהביאו היוונים לעולם פשטו כבר מזמן את הרגל, והסבל שמביאה הרדיפה אחר הדעת והאגו מתגלה לכולנו. האגו, שממשיך לגדול ללא הפסק, הגיע כיום לשיא התפתחותו וגורר את כולנו למשבר עולמי בכל תחומי החיים. אנו מתנהגים כמו אוסף של מתייוונים מודרניים. אמנם שבנו לארץ-ישראל, אך אנו חיים בה בגלות רוחנית. נותר רק ניצוץ קטן של אור בליבו של כל אחד מאיתנו, ניצוץ שבימים אלה הולך ומתגבר. כמו נר שמדליק נר אחר ואינו חסר, עלינו לצרף את הניצוצות לאבוקה אחת, להתחבר באהבה כאיש אחד בלב אחד כדי לפקוח את עינינו ולהידבק בכוח העליון. רק כך נוכל לשנות את מצבנו ולהיחלץ מתוך המשבר המקיף לעבר גאולה רוחנית.
הכותב הוא חוקר ומומחה בתורות הקבלה
לפנייה לכתב/ת 
