"מבטח הוא סוג של סוכן חברתי"

"מבטח הוא סוג של סוכן חברתי ולא רק תאגיד עיסקי, לכן הוא מחויב בנורמות גבוהות במיוחד של תום לב". כך אמר כבוד השופט שאול מנהיים בבית הדין לתביעות קטנות בראשון לציון, בפסק דין בו מתח ביקורת חריפה על חברת הביטוח שירביט, אשר ניסתה לקזז סכומים מתביעת צד ג' שהוגשה נגדה, ללא הצדקה.

התביעה המדוברת הוגשה על-ידי ל.מ נגד חברת שירביט, לאחר שזו קיזזה 1,585 שקל מסכום פיצוי אותו דרש התובע מהחברה, לאחר שמבוטח שלה גרם נזק לרכבו. הסכום המקורי שדרש, לאחר חוות דעת של שמאי, עמד על 2,100 שקל, סכום שכלל גם פיצוי של 350 שקל בגין עוגמת נפש.

השופט שאול מנהיים ציין בדבריו כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שמכונית המבוטחת בשירביט, פגעה ברכבו של ל.מ. וגרמה לו נזק. למרות זאת, ולמרות חוות דעת השמאי, החליטה חברת הביטוח להפחית את הסכום האמור מהפיצויים ששילמה לו. בכתב ההגנה שהגישה לבית המשפט טענה חברת הביטוח כי ההפחתה נעשתה בהתאם לבדיקת חוות הדעת של התובע על-ידי שמאי מטעמה. חוות דעת שאותה לא צירפה אגב לכתב ההגנה.

כך קרה שהודעת שירביט כבר בפתח הדיון כי היא מוכנה לפצות את התובע בסכום התביעה, לא מנעה ממנה את זעמו של השופט. זה האחרון קבע כי "אין כל יסוד לאף אחד מטענות ההגנה. אין הכחשה של החבות, אין חוות דעת נגדית ואין כל טענה קונקרטית כנגד חוות הדעת מטעם התובע. לא היה כנראה שום בסיס להפחתה של 1,585 שקל שביצעה שירביט מהסכום שדרש ממנה התובע, כאשר עדיין יכלה לפצותו בגובה נזקיו ללא פיצוי על עוגמת נפש, הוצאות וטרחה".

"שירביט בחרה להחמיץ את ההזדמנות תוך שהיא מסתתרת מאחורי בדיקה עלומה של חוות הדעת שהגיש התובע על-ידי גורם שזהותו אינה ידועה, ותוכן בדיקתו לא הובא לידיעת בית המשפט, חזקה על שירביט שהיא יודעת מדוע, ושהיא יודעת שלא היה בטענות שמאחוריהן הסתתרה עת ניסתה להפחית מהפיצוי המגיע לתובע, ולא כלום".

אלא שהשופט בחר גם להצביע על בעיה עקרונית במעשיה של שירביט. "מבטח, בדומה לבנק, אינו רק תאגיד עסקי, אף כי זו מהות קיומו מלכתחילה. מבטח הוא גם סוג של סוכן חברתי, הממלא תפקיד ציבורי, פועל על-פי רישיון שניתן מכוח חוק ומחויב בנורמות גבוהות במיוחד של תום לב כלפי כל קשת התובעים הצפויה".

לדברי השופט, חייב מבטח בחובת תום הלב, "בין שמדובר במבוטחיו של המבטח, ובין שמדובר בצדדים שלישיים שנפגעו על-ידי מי שהמבטח הנפיק לו פוליסה לביטוח חבותו כלפי צדדים שלישיים. הפחתה מנזקים הנתמכים כולם בחוות דעת שמאי, ללא חוות דעת נגדית, ובדיעבד גם מתברר שללא כל בסיס שהנתבעת בעצמה חושבת שהיא יכולה אפילו לנסות להגן עליו בפני בית משפט, היא הפרה גסה של חובותיו של מבטח, תוך ניצול כוחו העודף בעליל ביחס לכוחו של מי שהפנה אליו את הדרישה. מדובר בתופעה שיש להבהיר לא רק במילים, אלא גם במעשים, כי בית המשפט רואה אותה לא רק בעין לא יפה, אלא אף בחומרה".

מורת רוחו מהתנהגותה של חברת הביטוח באה לביטוי בפסק הדין: "אני סבור שרכיב הוצאות ועוגמת נפש המסתכם בסכום כולל של 350 שקל, הוא רכיב לא רק סביר אלא אף צנוע ועל כן יש לקבל רכיב זה של התביעה במלואו. התוצאה היא כי אני מחייב את הנתבעת יחד ולחוד עם הנתבע (בעל הרכב הפוגע) לשלם לתובע סך של 1,585 שקל שהופחת מדרישתו שלא כדין, בתוספת סך של 350 שקל בגין עוגמת נפש וטרחה קודם להגשת התביעה. שני סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. כמו-כן ולאור החומרה בה אני רואה את התנהלות חברת שירביט בפרשה, אני מחייב אותה יחד עם הנתבע לשלם לתובע הוצאות המשפט בסך כולל של 1,000 שקל.