המשחקים של פעם, גרסת המאה ה-21
הג'ולות, נחשים וסולמות, ואפילו המונופול האגדי – כולם חוזרים מעודכנים למגרש המשחקים בגרסה מעודכנת. חזרה לימי התמימות? חלקית בלבד
מי מאיתנו לא זוכר את המשחקים של אחר הצהריים, בימים בהם לא היתה טלוויזיה רב ערוצית (רק ערוץ 1), ולא היו טלפונים סלולריים או אינטרנט. היינו יוצאים לשחק בגינה השכונתית עם החבר'ה, או מתיישבים על השטיח עם משחקי הקופסה.
מסתבר שהמשחקים של פעם עושים אט אט קאמבק. ישראל, כך נראה, מצטרפת לטרנד בינלאומי של חזרה למשחקי הילדות: מתברר כי למבוגרים בכל העולם, וגם בארץ, מתחשק לעיתים לחזור אחורה בזמן - לימים הטובים ההם ולמשחקים של "פעם", הגורמים לנו להרגיש טוב ולהיזכר בזמן ובמקום בהם הדברים נראו קצת אחרת, יותר תמימים (אבל מעודכנים).
המשחק הראשון אותו פגשתי בביקורי בחברה היה משחק הגולות: אלו חוזרות למגרש המשחקים בגרסה יצירתית כפי שלא ראיתי מעולם: מדובר בדמויות בשם B Daman שהן דמויות בהשראת סרטי אנימציה יפנים, ולהן תכונות ייחודיות כגון מהירות, כוח, משקל , יציבות ודיוק. כל שחקן בוחר את הבידמן שמתאים לאופי שלו, וזאת לקראת המשימות המאתגרות וניצחון באליפות.
חמש המיומנויות הנדרשות במשחק הן דיוק, יציבות, הפעלת המערכת, בקרה ועוצמת השיגור. העפת הג'ולה עם האצבע, זו שדרשה מיומנות כה חשובה בעבר, נעלמה לחלוטין. כעת לדמויות עצמן יכולת לשגר גולה מבטנן ואביזרים נוספים כמו שריון ואפילו מחסנית גולות לשדרוג ה"ירי" .
זירת החול עם הבור ששבר לנו ציפורניים נעלמה, וכעת המשחק מתרחש בזירה סגורה הכוללת סרגלי מרווח, פינים בדומה לכדורי באולינג, מחסומים, שערים ואפילו משולש כבד דומה ל"דיסק" בהשראת ההוקי קרח.
סולמות ונחשים
גם המשחק המיתולוגי נחשים וסולמות עבר מתיחת פנים והפך לתלת מימדי: הסולמות מתרוממים לגובה ומביאים את הגולות למרומי הלוח, כאשר הנחשים מתפתלים מטה. השכלול התלת מימדי מוזר בתחילה, אבל מתרגלים מהר כאשר הזכר האחרון למשחק המקורי - הטלת הקובייה (שלרוב היתה מעיפה את "פיון" המשחק ומאפשרת תחמון) נעלם. כעת הקובייה לכודה בכדור שקוף וסגור, כך שמסובבים אותו כשהיא בתוכו עד הצגת המספר.
המונופול
גם המונופול שמאז יציאתו בשנת 1935 נהנו ממנו כ-500 מיליון שחקנים, עבר שדרוג דרמטי שהוציא את שטרות הכסף מהמשחק ו"פיטר" את הבנקאי. כיום משחקים באותו משחק עם כרטיסי אשראי ומכשיר בנק אוטומטי, כשסכומים של מיליוני שקלים עוברים בין כרטיסי האשראי של המשתתפים, והחישובים נעשים בקלות ויעילות באמצעות יחידת בנקאות ממוחשבת.
"הילדים רואים בארנקים של ההורים כרטיסי אשראי ורוצים לעשות את העסקים גם הם באותה צורה", מסביר אלי דגני, מנהל השיווק של קודקוד. "אנחנו חייבים להתאים עצמנו למה שהילדים נחשפים, שזה אומר גם כל המדיה הדיגיטלית, וגם הטכלונוגיה הנמצאת סביב הילדים יום יום".
אבל לאחר סיור ארוך בין עשרות אלפי הצעצועים בחדר התצוגה, חשתי אישית געגוע לצעצועים שעימם גדלתי. אבל ברור לי שלא ילדי ולא חבריהם ישחקו שוב אי פעם ב"דודס", "גוגואים", "תוקע" או גולות, ושעלי להשלים עם העובדה שאני בן דור שחווה את השינוי הגדול ביותר בכל הקשור לתרבות הפנאי של ילדנו.
