אדם אחד לא יוכל להחליף את מוני פנאן
"הוא הגיע עד הקאנטרי בחולון כדי להבהיר לי ששחקני מכבי לא מתאמנים באוסישקין, והיה זה שייעץ לי בחברות לעזוב את הקבוצה. לא תמיד היה לי קל עם הג'ינג'י הפנאט, אבל אצלו הדלת תמיד פתוחה". מוטי דניאל מתקשה לדמיין את מכבי ת"א בלי מוני פנאן ומספר על הימים המשותפים במועדון הצהוב
מכבי תל אביב תמיד נמצאת אצלנו בכותרות הראשיות, אבל כאשר הכותרות עוסקות ביחסים בין מנהלי הקבוצה לבין עצמם זהו אירוע נדיר, ולכן ההתעסקות בו עצומה. יותר מדי מידע לא יוצא מתוך המערכת, המון ספקולציות עפות באוויר. האם מוני פנאן יישאר? ואם לא, איך מכבי תיראה בלעדיו?
מראש אני אומר: אני לא יודע על הסיפור הזה יותר ממה שפורסם. אני גם לא מנסה להיות עוד ספקולנט שמנתח או מנחש מה הולך לקרות. אני גם לא פה כדי לנסות להבין מי הצודק. בטור הזה אני מספר על האיש והאגדה, מוני פנאן, כמו שאני מכיר אותו כשחקן עבר שלבש במשך תשע שנים את הגופייה הצהובה.
מאז ומתמיד היה ברור לי שהכוח העיקרי של מכבי נעוץ באישיות של האנשים שמנהלים אותה ובעובדה שאותם אנשים נמצאים במערכת עשרות שנים. שחקנים גדולים וכוכבים באו והלכו, חלקם תרמו יותר וחלקם פחות, אבל כולם היו חלקים בפאזל שהמסגרת שלו מושתתת על חברי ההנהלה. כיום נמצאים במכבי שלושה אנשים שהיו שם גם בשנות ה-80 - שמעון מזרחי, דייויד פדרמן ומוני פנאן.
דניאל בצהוב. תשע שנים של היכרות קרובה (צילום: צפריר אביוב)
ההיכרות הראשונה שלי עם מוני היתה בקיץ 1987. בימים ההם שמלוק היה מנהל הקבוצה ולמוני לא היה תפקיד רשמי. בתהליך החתימה שלי על החוזה לא נתקלתי בו ולא היה לי מושג מי הוא, מלבד העובדה שיש "מישהו" שעוזר להנהלה בכל מה שהיא צריכה. הגעתי מארצות הברית עם חוזה ובקיץ עפו שמועות שמכבי לא מעוניינת שאשחק אצלה ותעביר אותי למכבי רמת גן.
במהלך הפגרה, לא היה לי קשר עם אף גורם מהקבוצה במשך כחודש וחיפשתי מקומות להתאמן בהם כדי לשמור על כושר. יום אחד, שיחקתי עם חברים באוסישקין ולרוע המזל באותו היום הפועל תל אביב הביאה למבחנים שחקן קנדי, שהכרתי ממשחקי הנבחרת. למחרת פורסמה תמונה של שנינו בעיתון תחת הכותרת "הפועל בוחנת שחקנים".
ביום שבו פורסמה הידיעה, הלכתי לשחק טניס בקאנטרי בחולון. זו היתה תקופה אחרת. טלפונים סלולאריים לא היו אז. פתאום רצה אליי פקידה מהמשרד הראשי ומוסרת לי שמישהו מחפש אותי בטלפון. זה היה חריג, ודי נלחצתי שמשהו חמור קרה, אם הגיעו אליי בדרך הזו. הקול מעברו השני של הקו שאל: "מוטי?", "כן", עניתי. "מדבר מוני פנאן, שחקנים שלי לא מתאמנים באוסישקין!".
הכוח העיקרי של מכבי נעוץ באישיות של המנהלים (צילום: יוסי רוט)
גמגמתי משהו על זה שאף אחד לא היה איתי בקשר ועוד כל מיני שטויות ואז מוני אמר: "עזוב, אתה במכבי וזה אומר שאתה לא מתאמן בשום מקום, ובטח לא באוסישקין. ועכשיו, בוא נקבע פגישה למחר". למחרת נפגשנו, וכמיטב הקלישאה, זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה, שהפכה עמוקה ואמיתית בשנים הארוכות שבילינו יחד. היו לנו ימים רבים של שמחה ורגעים יותר קשים, והחברות הזו נמשכת עד היום, עשור לאחר שעזבתי את מכבי תל אביב.
בכוח החברות הזו, יכול היה מוני להסתכל לי בעיניים בסוף דרכי בקבוצה ולהגיד לי את דעתו האישית והאמיתית. בקיץ בו הסתיים החוזה האחרון שלי בקבוצה, נקראתי לשיחה במשרדו של שמעון מזרחי, בה נכח גם מוני. שמעון הסביר לי שמכבי עוברת שינויים. באותו הקיץ הוחתמו מתאזרחים רבים כדריק שארפ, בורקו ראדוביץ', קונסטנטין פופה ואנדריי זלינבבא. עודד קטש דיבר על קולג', דורון שפר חלם NBA. בשורה התחתונה הוא הציע לי חוזה לעונה נוספת, שתהא אחרונה שלי בקבוצה.
באיזשהו שלב בשיחה נשארנו מוני ואני לבד בחדר. מוני אמר לי: "מוטי, אני חושב שדי. הגיע הזמן לעזוב ועכשיו זה בצורה מכובדת. אתה יכול להצליח יפה במקום אחר. עזוב את שמעון, הוא מצידו שיישארו כולם פה, אבל צביקה שרף בונה קבוצה חדשה ויהיה לך קשה למצוא מקום".
מוני וידיד ותיק. אהבתו לפעמים מטריפה לו את החושים (צילום: יוסי רוט)
הדברים נאמרו בטון חברי ודואג, ונכנסו ללבי. הערכתי מאוד את הכנות והפתיחות שלו, את ההבנה שאני לא רק כלי שמשתמשים בו, אלא בן אדם עם רגש. היחס שקיבלתי ממוני היה של חבר. מלא באחוות לוחמים, של אנשים שעברו כברת דרך משותפת ומכירים היטב אחד את השני.
לא תמיד היה לי קל איתו, עם הג'ינג'י הפנאט. אהבתו ונאמנותו למכבי לפעמים מטריפה לו את החושים, ואז אוי למי שעומד בדרכו. אני, כאדם בעל טמפרמנט חם שבעצמי לא חסכתי מאחרים את דעתי, נתקלתי בו בלא מעט ויכוחים. זה קרה לי כשחקן שלו, וגם כששיחקתי מולו לאחר שעזבתי להפועל ירושלים. זה לא פגע באהבתי הרבה לאיש שעד היום מתעניין ושואל, דואג ופותח את דלתו למתן כל עזרה שמתבקשת מצידי.
חשיבותו של האיש למערכת המורכבת שנקראת מכבי תל אביב היא עצומה. נכון שלכל אחד יש מחליף, אבל יכולת הארגון הנהדרת שלו, הדקדוק בפרטים הקטנים כבגדולים והחום האנושי שהוא מקרין על הקבוצה יהיו קשים לחיקוי. המנגנון שמוני מחזיק, עם האנשים שפועלים תחתיו, יזדקק לתקופת חפיפה ארוכה וליותר מבן אדם אחד כדי לתפקד כמו שבמכבי התרגלו בעשרים השנים האחרונות.
אני מבין את עמדת השחקנים אשר מקוננים על עזיבתו האפשרית. דוחפים להם מיקרופון לפה ויש שם תחרות מי מצטער יותר ומי משתמש ביותר סופרלטיבים, אבל בסך הכל אין להם הרבה יותר מה לעשות. המועדון הזה גדול יותר משחקניו, ואבני היסוד שלו הן חברי ההנהלה. המועדון חשוב הרבה יותר לפדרמן ופנאן מאשר לשחקנים. בשבילם זה מפעל חיים שהם מחויבים לו בתוך תוכם.
למרות שאמרתי שאני לא מתכוון להתנבא, בכל זאת אנחש שהשניים יתפייסו במהרה וינסו להחזיר ימים כקדם. אם לא, לי עצוב ביותר שאחרי קריירה כל כך פורה ועשירה, מוני יעזוב בעקבות אירוע שהוא נפגע ממנו. אם כבר לעזוב, מגיע לו לעזוב בראש מורם, מהדלת הראשית, על שטיח אדום.
פורסם לראשונה 20.12.06, 00:10
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
מוני פנאן
צילום: אלי אלגרט
מומלצים
