שוהים לא חוקיים ברוסיה בעל כורחם

באוגוסט 2003 רכשו בני משפחת לוגסי, הורים ושתי בנותיהם, חבילת תיור לרוסיה ולסקנדינביה, באמצעות סוכנות הנסיעות בל פנורמה נסיעות ותיירות בע"מ. ספקית החבילה הייתה חברת נתור. מחיר החבילה עבור הארבעה היה כ-4,500 דולר, ובכלל זה היו 120 דולר עבור אשרות השהייה, וסכום זה שולם לסוכנות הנסיעות בל פנורמה.

בעת שהותם ברוסיה התברר לפתע, כי אשרת השהייה של ההורים ברוסיה הייתה קצרה ביום אחד לעומת התקופה שהיו אמורים לשהות ברוסיה. לאור זאת הם נחשבו על-ידי השלטונות הרוסיים כשוהים בלתי-חוקיים במדינה, והופרדו על-ידי המשטרה הרוסית מהקבוצה, שהמשיכה בלעדיהם את הטיול לפינלנד.

ההורים נאלצו להפסיק את הטיול ולחזור לארץ, "בדרך חתחתים ובתלאות", כתיאורו של השופט שינמן. בין השאר, ברגע שהוברר לשוטרים כי אשרת השהייה אינה בתוקף, הם הורידו את בני הזוג מהרכבת לפינלנד וגררו אותם אל תחנת המשטרה המקומית. בני הזוג אמרו, כי עקב התנהגות השוטרים נחבלו קשות, באזורים שונים בגופם. בני הזוג נותרו בתחנת הרכבת שבמעבר הגבול, עם השוטרים המקומיים, בלא שהייתה שפה משותפת בין הצדדים, ואולצו לנסוע ברכבת חזרה לעיר הגדולה הקרובה, סן-פטרסבורג, שם קיוו למצוא תשתית תיירותית שתוכל לחלצם מהמצב שאליו נקלעו (גם המעברים לרכבת זו היו קשים ומלאי תלאות).

הם הגיעו לסן-פטרסבורג בשעת לילה מאוחרת, ובתחנת הרכבת מצאו עצמם מוקפים בשיכורים, במסוממים ובשאר טיפוסים המאכלסים לא פעם תחנת רכבת לעת לילה. את הנסיעה למלון אילתרו, וגם מציאת מקום ללינת לילה הייתה קשה. בבוקר למחרת היה עליהם לעזוב את המלון, אך באין להם ויזה תקפה חששו לצאת לרחוב.

כל אותה עת פעל מדריך הקבוצה יחד עם בתם שנותרה בארץ למציאת פתרון. לתמונה הוכנסו אנשי סוכנות הנסיעות בל פנורמה, והם ניסו להסדיר את הארכת האשרה, או לארגן לבני הזוג טיסה חזרה לארץ בהקדם האפשרי.

אך גם כשסודרה החזרה ארצה טורטרו בני הזוג: את ההודעה על הטיסה חזרה ארצה קיבלו בסביבות השעה 17:30, כאשר הטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה 19:00; כרטיסי הטיסה, בניגוד למובטח על-ידי בל פנורמה, לא היו בדלפק לופטהנזה במלון, ובעצה אחת עם נציג הסוכנות הם רכשו מכספם כרטיסי טיסה והוסעו לשדה התעופה; שם הוברר להם כי יהיה עליהם לשלם קנס של 180 דולר בגין שהייה של יום נוסף ללא היתר ברוסיה; עד שהתברר נושא הקנס ועד שהגיעו לדלפק, הטיסה נסגרה ובני הזוג לא הצליחו לעלות עליה; הטיסה הבאה אמורה הייתה לצאת רק למחרת, ובני הזוג נאלצו לשלם קנס נוסף, בסך של 100 דולר, עקב שהייה של עוד יום נוסף ללא אשרה ברוסיה. למחרת טסו בני הזוג מסן-פטרסבורג לפרנקפורט, ומשם - לאחר שהמתינו כמעט יום שלם נוסף בשדה התעופה בפרנקפורט - חזרו ארצה.

נתור התגוננה, בין היתר, בטענות הבאות: הסדרת האשרות היא באחריות הנוסעים, ונתור עצמה קיימה מפגש עם כל נוסעי הקבוצה, לפני הטיול, ובמסגרתו קיבלו הנחיות גם לעניין חובת בדיקת האשרות ותוקף הדרכון הנחוץ לטיול. זאת ועוד: התובעים שכרו את שירותיה של בל פנורמה כדי שתסדיר עבורם את אשרת השהייה ברוסיה, זה תפקידה כסוכנות נסיעות, היא קיבלה תשלום על כך והדבר היה באחריותה. היא התרשלה במילוי תפקידה וחובותיה, ולפיכך כל האחריות רובצת לפתחה.

פיצוי של 38 אלף שקל

על כל אלה כתב השופט שינמן: "הלקוח המבקש לצאת לנסיעה לחו"ל, ובייחוד לטיול מאורגן, אינו מבחין ואינו מאבחן בין התחייבויות הסוכנות לבין התחייבויות הספק, וכל רצונו לצאת לטיול בשלום ולחזור חזרה בשלום ארצה, לאחר שנהנה בטיול. כשבוחר הלקוח בטיול מאורגן, הוא מצהיר "קבל עם ועדה", כי הוא מבקש לצאת לחו"ל לטיול, בו יהיה מי שידאג ויטפל בכל התנאים והסידורים ההכרחיים הנדרשים, לצורך יציאתו לפועל של הטיול.

"הנוסע לחו"ל, יכול באופן תיאורטי, לרכוש בעצמו ובנפרד, כרטיס טיסה, לינה במלונות, העברות, טיולים במקום ולטפל בעצמו בכל הסידורים ההכרחיים האחרים הנדרשים לצורך הטיול וכד', על כל יתרונותיה וחסרונותיה של דרך זו. אך כשהוא בוחר בדרך הטיול המאורגן, הוא פעמים משלם מחיר גבוה יותר, אך מנגד הוא זוכה בכך שכל הסידורים והארגונים ההכרחיים, נעשים על ידי אחרים.

"... אין זה מתקבל על הדעת, כי הנוסע התמים, שכל רצונו לצאת לטיול, יעסוק בבדיקת פעולות ומעשי סוכנות הנסיעות וספקי הטיולים המאורגנים. דרישה שכזו יכולה להביא לאבסורד לפיו, במקרה של טעות למשל בכרטיס הטיסה, יטילו הנתבעות את האשם על הנוסע בטיול המאורגן, שלא בדק שכרטיסי הטיסה שהונפקו לו הם ליעד הנכון ולמועדים הנכונים, או כי שובר בית המלון (הוואוצ'ר) שניתן לו, ניתן למלון הנכון, בעיר הנכונה, ואולי במדינה הנכונה וכד'".

..."לא נראה שמטרת החוק עולה בקנה אחד עם טענת הסוכנות (בל פנורמה – י"א), כי תפקידה של סוכנות הנסיעות במגעיה עם הצרכן מסתכם בהעברת מידע טכני ותו לא, או כי סוכן הנסיעות, תפקידו רק לתווך ולקבל את עמלתו ובכך מסתיים תפקידו. העובדה, כי מדובר בטיול מאורגן וביעד שיש להצטייד באשרה כדי להיכנס ולשהות בו, והעובדה כי הסוכנות קיבלה תשלום בגין הוצאת האשרה, חייבו את סוכנות הנסיעות בענייננו, לנהוג במשנה זהירות, לבדוק בעצמה את האשרה ולא לנסות לצאת ידי חובה בטענה, הבלתי הגיונית והבלתי סבירה, כי הם התריעו בפני הלקוח, שהאחריות לבדיקת האשרה מוטלת עליו, או על הספק. חובה שכזו על סוכן הנסיעות, אינה קיימת בדרך כלל, בכל טיסה רגילה ושגרתית (כל מקרה צריך להיבחן לגופו), אך אין ספק שהיא בהחלט קיימת כאשר מדובר בטיול מאורגן שעלותו גבוהה (פעמים) ועצם העובדה כי מדובר בטיול מאורגן, אמורה להגביר את החשש והחשד אצל הסוכן, שמא בפניו עומד לקוח שיש סיכוי, כי אינו יכול להסתדר בעצמו והוא זקוק לארגון של הטיול על ידי הסוכן והספק ובכלל זה, הוצאת האשרה".

..."תפקיד מארגן טיול מאורגן - הספק נתור - ארגון טיולים מאורגנים לחו"ל, תובלה אווירית, אכסון אנשים בחו"ל, העברות ממקום למקום וכיו"ב ככלל, הוא עיסוק מסובך ומורכב מאין כמוהו, וכל מי שמשתמש בשרות זה יודע, כי בשרות כה מסובך ומורכב, תקלות מזעריות, הן דבר נפוץ ושכיח; ואולי אף כורח המציאות. מאידך, מקום בו החברה המספקת את הטיול המאורגן, אינה דואגת כי יתקיימו כל התנאים ההכרחיים לקיום הטיול, היא מפרה את החוזה עם הנוסע, או חורגת מכללי ההתנהגות והשרות המצופים, שהשתרשו כחלק מהשרות שיש ליתן, גם אם אינו כתוב בחוזה. במקרה שכזה, מן הדין לפצות את הנוסע בהוצאות הממשיות שנגרמו לו ואף בנזקים העקיפים ובכללם בעוגמת הנפש".

את האחריות לכל מה שאירע לבני הזוג חילק השופט שינמן שווה בשווה בין סוכנות הנסיעות בל פנורמה לבין הספקית, נתור. לבני הזוג פסק פיצוי בגין מלוא שווי הטיול ועוגמת נפש (תוך שהתחשב בכך שהייתה להם אחריות משלהם, הגם שהייתה קטנה).

הסכום שנפסק היה למעלה מ-38 אלף שקל, וכאמור הסוכנות והספקית חויבו לשלם, כל אחת, חצי מהסכום הכולל. (א 025515/04, בית משפט השלום בתל אביב, 10.12.2006).

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות