מחקר חדש: מחלות נפשיות קשות אחרי הלידה

לפני חודשיים, מיד אחרי לידת בתה הבכורה, התחילה ש׳ ‭(27)‬ לסבול מהתקפי חרדה קשים שהתבטאו בין השאר בחשש לרדת מהמיטה, פחד להיכנס למקלחת ללא ליווי וסירוב להניק את התינוקת שלא בנוכחות אחות.

פסיכיאטר שהוזמן לחדרה בבית החולים איבחן את מצבה של ש׳ והתחיל לטפל בה בתרופות נגד חרדה. כעבור שבוע היא שוחררה מבית החולים, וקרוביה התבקשו להשגיח עליה ולהחזיר אותה לבית החולים אם סימני החרדה לא יחלפו.

בשבוע הראשון לא חל כל שינוי במצבה של ש׳. בני משפחתה רחצו אותה, ליוו אותה לשירותים, ובעלה השגיח עליה מקרוב כשהניקה. אבל בשבועות הבאים, בהשפעת התרופות שקיבלה, חל שיפור במצבה ובהדרגה שבה ש׳ לתפקד. מאז, פעם בשבועיים היא נפגשת עם פסיכיאטר ועם עובדת סוציאלית ומשתפת אותם בהתקדמות שלה. את הטיפול התרופתי היא תיאלץ כנראה להמשיך עוד זמן רב.

ממצאים מפתיעים

ש׳ היתה בריאה לחלוטין לפני הלידה. התופעות שאירעו לה אחרי הלידה ממחישות את ממצאיו של מחקר חדש ורחב היקף שנערך בדנמרק ופורסם ב׳‭Association Journal of the American Medical‬׳. המחקר עקב במשך 30 שנה אחרי ‭2.3‬ מיליון נשים וגברים - הורים ושאינם הורים - ומצא שבניגוד לתפיסה שרווחה עד לא מזמן בקרב הקהילייה הפסיכיאטרית, הלידה לא עלולה לגרום להורים טריים רק לדיכאון הידוע כדיכאון שאחרי לידה, אלא גם לשורה של הפרעות נפשיות ואפילו מחלות נפש קשות, ובהיקף גדול מכפי שחשבו בעבר.

בסיס הנתונים ששימש את החוקרים התמקד בשנים 1973-‭,2005‬ שבמהלכן ‭1.1‬ מיליון מהמשתתפים במחקר הפכו בפעם הראשונה בחייהם להורים. מהמחקר עולה שבשלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה הראשונה, ובעיקר ב-10 עד 19 הימים הראשונים שאחריה, עלולות להתפרץ בקרב היולדות ובני זוגן הפרעות ומחלות נפש כמו הפרעה בירפולרית (מאניה-דיפרסיה‭,(‬ סכיזופרניה, הפרעות חרדה, דיכאון, מאניה, הפרעות קומפולסיביות ועוד.

כל משתתפי המחקר היו לפני הלידה אנשים בריאים ומתפקדים. לעומת זאת, אחרי הלידה ‭1,171‬ אימהות טריות ו-658 אבות טריים אושפזו במחלקות פסיכיאטריות. שיעור האימהות שלקו במחלות נפש כשלושה שבועות אחרי הלידה היה גבוה פי 7 משיעור האימהות לילדים בגירים שלקו במחלות האלה ופי 4 משיעור הנשים שלא ילדו כלל.

לטענת החוקרים, “שיעור ההפרעות הנפשיות (שאינן דיכאון אחרי לידה) בקרב יולדות הוא 1 ל-‭1,000‬ לידות. בקרב אבות השיעור עומד על ‭0.37‬ ל-‭1,000‬ לידות, שיעור שזהה ללוקים בדיכאון בכלל אוכלוסיית הגברים‭.“‬

“אירוע מכונן ומלחיץ“

לא כל הפסיכיאטרים הופתעו מהנתונים. “לידה היא אירוע מכונן‭,“‬ אומר פרופ׳ יוסי זהר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרפאת החרדה במרכז הרפואי שיבא. “טוב ככל שיהיה, הוא נחווה בעוצמה. לצד השמחה, הוא גם מלחיץ ומטיל אימה ועלול לגרום להתפרצות הפרעות קשות ואפילו מחלות נפשיות". ‬

לדבריו, גם התשתית הגנטית של היולדת משמשת שחקן משמעותי בזירה, “אבל הגנטיקה היא רק אופציה או בסיס שעליו מולבשים אירועי החיים, וכשהם בתצריף, ואפילו משמח, עלול המחיר שנגבה להתבטא בבריאות הנפשית‭.“‬

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מנסים לבודד את הגורם הגנטי להתפרצות מחלות נפש בעקבות לידה. במחקר רחב היקף שנערך בימים אלה בנושא נבדקו עד כה כ-‭1,000‬ יולדות. החוקרים - פרופ׳ דרורית הוכנר, מנהלת יחידת המיילדות במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, והפסיכיאטר ד“ר רונן סגמן - לקחו דגימות דם מנשים הרות לפני שנכנסו לחדרי הלידה ועקבו אחריהן שלושה חודשים אחרי הלידה. “באמצעות בדיקת די.אן.איי אנחנו מנסים להתחקות אחרי הקוד הגנטי של היולדות, ובאמצעותו ליצור חיזוי מדעי שיאפשר לדעת מי מהן תלקה במחלה נפשית‭,“‬ מסבירה פרופ׳ הוכנר.

מתוצאות ביניים של המחקר עולה ש-100 מהיולדות שנבדקו לקו בדיכאון שאחרי לידה. “אבל הנתונים עוד לא מושלמים, ואנחנו מנסים עדיין להגיע להבנות עמוקות יותר ולתוצאות הסופיות‭,“‬ אומרת פרופ׳ הוכנר.

הגורמים המסכנים

התופעה הנפוצה ביותר אחרי לידה היא כאמור דיכאון, אבל המחקר שנערך בדנמרק מוכיח שגם בעיות נפשיות אחרות עלולות לצוץ בעקבות השינוי שמחוללת ההורות. לפני כשנה התפרסמה ב׳רק בריאות׳ כתבה שבה מנה פרופ׳ ברוך שפירא, מנהל המרכז לטיפול בדיכאון שאחרי לידה בבית החולים הרצוג בירושלים, חלק מהגורמים שעלולים להוביל להתפתחות בעיות נפשיות בקרב יולדות:

1. שינויים הורמונליים

במהלך הריון מתרחשים בגוף האישה שינויים הורמונליים שמתבטאים בעליית הורמוני המין הנשי, פרוגסטרון ואסטרוגן. מיד אחרי הלידה מתרחשת נפילה משמעותית וחדה של ההורמונים האלה, והמצב החדש של חסר הורמונלי עלול להאיץ התפתחות מחלות. ‭80%‬ מכלל היולדות מדווחות מיד עם הלידה על תחושות של דכדוך ומצב רוח רע, דבר שחולף בדרך כלל מאליו ללא צורך בתרופות.

2. שינויים בדימוי הגוף

במהלך ההריון מתרחשת השמנה הדרגתית, שפוגעת לא פעם בדימוי הגוף של היולדת. הדבר עלול לגרום לבלבול ואפילו להחמיר מצב של דכדוך.

‭.3‬ קונפליקטים פסיכולוגיים

ההריון מחדד את המחויבות האולטימטיבית והבלתי הפיכה לילד שייוולד. אצל נשים חלשות האחריות כבדת המשקל הזו עלולה לגרום לקריסה. גם ההתעסקות סביב השאלות ׳האם אהיה אמא טובה׳ או ׳האם אעמוד במטלות אימהיות׳ מעלה חששות כבדים.

הפתרון לדעת חלק מהחוקרים הוא לעקוב מבעוד מועד אחרי היולדת ובן זוגה, לאתר את הסימנים המדאיגים ולהגיש להם עזרה בהתאם. פרופ׳ צבי זמישלני, מנהל המרכז הפסיכיאטרי גהה, מסתייג מההמלצה. “בדיקה פסיכולוגית לכל יולדת לא תשמש אמצעי מניעה מפני התפרצות דיכאון או מחלות נפש‭,“‬ הוא קובע.

“לידה, כמו כל אירוע חיים דרמטי אחר, מהווה טריגר להתעוררות או התפרצות מחלות שאי אפשר למנוע אותן. עם זאת, לאור הנתונים שהוצגו במחקר החדש, יש להדגיש את חשיבות הערנות שנדרשת מסביבת היולדת. בעלה, הוריה, חברים, שכנים וכל מי שנמצא בקשר איתה צריכים לעקוב אחרי כל שינוי במצבי הרוח ובהתנהגות של האמא הטרייה‭ .“