המדינה: רק 9 רשויות מלינות שכר, ההסתדרות: 39
בביה"ד לעבודה הסתיים הדיון בנושא הלנת שכר עובדי הרשויות בהשתתפות נציגי משרד האוצר, הפנים וההסתדרות. המדינה מדווחת כי בעיית הלנת השכר נפתרה ברוב הרשויות וכי בתחילת השבוע אושר תקציב נוסף של 7.5 מיליון שקל לשכר עובדי המועצות הדתיות. ההסתדרות: הרשויות לא שילמו את שכר נובמבר
נציגי משרדי האוצר, הפנים וההסתדרות דנו היום בבית הדין לעבודה במשבר הלנת השכר לעובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. הדיון הסתיים, ובית הדין יפרסם את החלטתו בשלב מאוחר יותר.
ההסתדרות טענה לבית הדין כי יותר ממחצית מהרשויות שחתמו בשנתיים האחרונות על תוכניות הבראה עדיין לא שילמו לעובדיהן את משכורת החודש שעבר. בתגובה שהגישה המדינה הבוקר לבית הדין נטען כי בעיית הלנת השכר נפתרה במרבית הרשויות.
מנתוני משרד הפנים עולה כי בעיית הלנת שכר קיימת ב-9 רשויות בלבד, בהן נחף, כפר מנדא, כפר קאסם, טייבה וירכא. המדינה הוסיפה ודיווחה על המשך טיפולה ברשויות מלינות השכר ועל מענקים ותשלומי איזון שהועברו לרשויות כמו יסוד המעלה, כפר קנא, עילבון ועראבה.
כמו כן, הוצג מתווה לרשויות מלינות שכר להן לא נמצא פתרון במהלך החודש האחרון, ביניהן באקה ג'ת, ראמה, ירכא, כפר קאסם, נחף, כפר מנדא וטייבה.
בהסתדרות, לעומת זאת, טוענים כי הלנת השכר המשיכה גם בחודש נובמבר, וכי כיום יש 39 רשויות שלא שילמו לעובדים לפחות משכורת אחת.
בעניין המועצות הדתיות הודיעה המדינה כי ביום ראשון אושר תקציב נוסף של 7.5 מיליוני שקל כסיוע לכיסוי חובות השכר במועצות הדתיות, במטרה לסייע סיוע נוסף למועצות הדתיות עד לגיבוש תכניות ההבראה.
המדינה כבר העמידה תקציב לטובת תכניות ההבראה במועצות הדתיות, בסך של 90 מיליון שקל, ממנו הוקצו למעלה מ-22 מיליון שקל לתשלום לעובדים.
בדיון שנערך בנושא בבית הדין בשבוע שעבר טענה ההסתדרות להיעדר תוצאות ממשיות ודרשה שהממשלה תפתח בהליכים פליליים נגד ראשי רשויות שמלינים שכר.
המדינה השיבה לדרישה באומרה כי עתירה שהגישה ההסתדרות לבג"ץ עדיין לא הוכרעה ויש להמתין לתוצאותיה. עמדת המדינה בהליך היא כי אין מקום לשימוש במשפט הפלילי כאמצעי מרכזי לטיפול במשבר השכר ברשויות המקומיות.
המדינה הסבירה כי הלנת השכר ברשויות המקומיות, כמו גם אי העברת כספי הניכויים לקופות הגמל, מבטאות משבר מורכב, הנובע מגורמים רבים. הטיפול הכולל במשבר ראוי שייעשה, בעיקרו, בכלים המינהליים והאזרחיים המתאימים, לרבות ביצוע תכניות הבראה, עריכת הסדרי נושים וכו'.
שימוש בכלים פליליים יישקל בנסיבות מסוימות, קיצוניות, כאשר הרשות המקומית קיבלה החלטות בדבר השימוש בכספים שעמדו לרשותה על בסיס סדר עדיפויות המעורר חשש לשחיתות, חוסר תום לב, או פעולה שלא לטובת אינטרס הרשות או תושביה והעדיף שיקולים זרים.
כמו כן, בתשובה לשאלות בית הדין דיווחה המדינה על עמדתה לגבי השימוש במנגנוני גבייה להבטחת התשלום. בין היתר הודיעה כי שר הפנים הוסמך, במידה וסבר כי הרשות המקומית אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ותשלומים אחרים ולאחר שנתן הזדמנות לראש הרשות המקומית להשמיע את טענותיו, למנות אדם מתאים להפעלת מערך הגביה של מסי הרשות המקומית ובהם ארנונה, מסים, אגרות, היטלים ושאר תשלומי חובה המגיעים לה לפי דין.
המדינה ציינה כי עד כה נעשה השימוש המנגנון זה בכשש רשויות, וכי בכוונת משרד הפנים להרחיב את דרך השימוש בסמכות למינוי גובה ממונה במטרה להרחיב את הבסיס הכלכלי של הרשויות.
