שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כשילד בן 9 אומר שהוא רוצה למות

    יותר ויותר ילדים מאובחנים בשנים האחרונות כסובלים מדיכאון. הבשורה הטובה היא שבעזרת טיפול משולב — תרופתי, התנהגותי וסביבתי — אפשר להתגבר על הבעיה. הבשורה הרעה היא שילדים רבים עדיין לא מאובחנים בזמן וממשיכים לסבול. חלקם אפילו שמים קץ לחייהם

    לפני כשנה אובחן ד׳ ‭,(9)‬ ילד סנדוויץ׳ ממשפחה אמידה במרכז הארץ, כחולה דיכאון. עד להתפרצות המחלה הוא נחשב לילד רגיל, חברותי ונורמטיבי. לדעת הרופא שטיפל בו, שני אירועים משמעותיים שהתרחשו בחייו באותה תקופה גרמו או האיצו את התפרצות הדיכאון: הראשון - לידת אחותו הקטנה, השני - הליכי גירושים שבהם פתחו ההורים.

     

    "מדובר בשנה וחצי-שנתיים מטורפות שהכל קרה בהן‭,"‬ סיפרה אמו של ד׳ לפסיכיאטר הילדים. "החיים הנוחים יחסית שחיינו הסתחררו והשתנו. בעלי הרגיש שהעומס המשפחתי לוחץ עליו והוא רצה להתגרש. אני הייתי אחרי לידה, מבולבלת וחלשה בעצמי, ולא שמתי לב שד׳ משתנה לי מול העיניים. היום, בדיעבד, אני רואה את הסימנים המוקדמים לדיכאון, אבל אז לא רציתי או לא הייתי פנויה לראות ולחוות אותם רגשית‭."‬

     

    הרגיש אשם

    מהפרטים שדלה הפסיכיאטר מהילד ומאמו הוא טווה את תחילת המחלה ושיחזר את התפתחותה. התברר שהילד הרגיש נטוש בעקבות לידת אחותו, ובעוד הוא מתמודד על מקומו במשפחה שהתרחבה, הוריו הודיעו לו שהם מתגרשים. ד׳ התחיל להסתגר והרבה לבכות, ובכל פעם שהוריו רבו הוא ניסה לפייס ביניהם והבטיח שיהיה ילד טוב.

     

    כשהטונים בבית עלו וחילופי ההאשמות בין ההורים הפכו לשגרה, הוא התחיל לאכול פחות והתעורר כמה פעמים בלילה. בהמשך, כפי שדיווחה המורה לאם, הוא גם איבד את יכולת הריכוז, הפך לילד עצבני ורב עם חבריו לכיתה. גם בבית השתנתה התנהגותו והוא נטה לבהות בחלל או לבכות במשך שעות ארוכות. "אני לא יודעת לשים את האצבע על נקודת המפנה‭,"‬ אמרה האם לרופא. "אבל פתאום התעוררתי וראיתי מול העיניים ילד אחר - עצוב, סגור, מופנם ועצבני‭."‬

     

    ד׳ ואמו נשלחו לפסיכיאטר ילדים ממרכז הארץ. הפסיכיאטר ראיין את הילד וניסה לחוש את רגשותיו, ובמהלך השיחה שאל אותו בבירור אם הוא רוצה למות. הילד השיב בחיוב. הוא הרגיש אשם בגירושי הוריו והתקשה להכיל את השינוי המשפחתי שנוצר בעקבות הגירושים. הפסיכיאטר צייד את האם במרשם לתרופות נוגדות דיכאון בשביל ד׳ והמליץ בנוסף על פסיכותרפיה.

     

    שמונה חודשים אחרי תחילת הטיפול המשולב חזר ד׳ לעצמו. מינון התרופה יורד בהדרגה, וקרוב לוודאי שנטילתה תופסק בקרוב. הטיפול הנפשי הועיל לו אחרי שפיתח אמון במטפלת והרגיש נוח לחשוף בפניה את מצוקותיו.

     

    המספרים: תופעה מדאיגה ומתרחבת

    ד׳ הוא לא היחיד. מחלת הדיכאון בקרב ילדים ובני נוער בעולם מתרחבת ומדאיגה. בעוד שלפני שנים מומחים לבריאות הנפש לא יכלו כלל לומר בוודאות שילדים עלולים ללקות בדיכאון, הרי שהיום קובעים מומחים שבעתיד הקרוב עלול כל ילד עשירי בעולם המערבי לסבול מהמחלה. הדאגה מהתרחבות התופעה גרמה לרשויות הבריאות בארה"ב להכריז על העשור הנוכחי כעל ׳עשור האתגר׳ באבחון ובטיפול בדיכאון בילדים.

     

    "שיעור הדיכאון בקרב ילדים עד גיל 6 בארה“ב ובאירופה הוא כ-‭,“1%‬ אומר ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער ומנהל מחלקת יום לנוער במרכז לבריאות הנפש גהה ויו"ר האגודה למניעת התאבדויות בישראל בעבר. “בילדים שלומדים בבתי ספר יסודיים עולה שיעור המחלה ל-‭2%‬-3%‬ ואילו בתיכון הוא מאמיר ל-‭5%‬-8%‬. בישראל האחוזים גבוהים יותר יחסית למדינות אירופה. הסיבות לכך עלומות עדיין, אבל יותר ויותר ילדים מאובחנים אצלנו כעצובים ומדוכאים".‬

     

    הנתונים האמורים מתייחסים לילדים שאובחנו וטופלו, אך לדעת החוקרים בישראל ובעולם שיעור הילדים והמתבגרים שסובלים מהמחלה ולא אובחנו גבוה בהרבה. "בדיכאון שלא מאובחן מגיע שיעור ההתאבדויות ל-‭,“15%‬ אומר פרופ׳ אלן אפטר, מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. “מקרי מוות נוספים נגרמים בשל התנהגויות שקשורות ישירות לדיכאון, כמו ׳טיפול עצמי׳ באמצעות אלכוהול וסמים בבוגרים, הרחת חומרים בגילים הצעירים יותר וכן ריבוי תאונות דרכים ותאונות אחרות, הפרעות אכילה ועוד‭."‬

     

    מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שבכל שנה מתאבדים בישראל 450 אנשים בממוצע. כ-200 מתוכם הם ילדים ובני נוער. לדברי ד“ר זלצמן, “שיעור האובדנות השנתי בעקבות דיכאון בקרב צעירים עד גיל 24 בישראל עומד על 13 מקרים ל-100 אלף בבנים ו-5-6 מקרים ל-100 אלף בבנות. התאבדות בקרב צעירים היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל אחרי תאונות".‬

     

    האבחון: קשה לגלות דיכאון

    בניגוד למבוגרים, שניתנים לדיבוב, מתקשים הפסיכיאטרים לא פעם לאבחן דיכאון בילדים. "הילד המדוכא שומר לעצמו את החוויה עד שהיא הופכת ל׳בעיה מופנמת׳‭,"‬ מסביר פרופ׳ אפטר, "ולכן הדיכאון בקרב ילדים לוקה בתת אבחון. הילד לא מתלונן, ובמרבית המקרים ההורים מקווים ש׳זה יעבור כמו שזה בא׳ ופוחדים להתעמת עם הבעיה‭."‬

     

    לדבריו, גם מורים ובני משפחה אחרים נוטים להתעלם מהמחלה מחשש להתמודד איתה. "ישנן שאלות פשוטות שאפשר לשאול ילדים כמו ׳האם אתה עצוב?׳ או ׳האם אתה רוצה להתאבד?׳. אלה שאלות חשובות, כי ההתמודדות עם התשובות מסייעת לילד לפרוק משא כבד מליבו. אבל עצם השאלה יוצר התנגדות בעיקר בקרב ההורים, שטוענים שלא צריך להכניס לילד שטויות לראש או לתת לו רעיונות. זה לא נכון, בדיוק להיפך. לקרוא לבעיה בשמה זו המרצפת הראשונה בבניית טיפול למיגור הדיכאון‭."‬

     

    בכנס מטפלים בילדים מתחום בריאות הנפש, שהתקיים בשבוע שעבר בחיפה, ציין פרופ׳ אפטר את הכישלון לפתח גישה התפתחותית לאבחון הדיכאון בילדים. "לצערי, הפסיכיאטריה של הגיל הצעיר לא הצליחה עדיין לבנות סרגל אבחוני ספציפי לגיל הזה, ולכן היום אנחנו עדיין מאבחנים דיכאון בילדים כפי שאנחנו עושים את זה בבוגרים. זה לא טוב, כיוון שלפי ההבנה המחקרית לכל גיל יש סימפטומים שונים וייחודיים לבעיה‭."‬

     

    לדברי ד“ר זלצמן, נכון להיום הסרגל לאבחון המחלה בילדים כולל את הסימפטומים הבאים: מצב של עצבות שנמשך כל יום כל היום במשך יותר משבועיים, ובנוסף נטייה להסתגרות, חוסר הנאה, הפרעות באכילה ובשינה (עודף או חוסר‭,(‬ מחשבות אובדניות, רגשי נחיתות ובכי שמתקיים על פי רוב כשהילד נמצא עם עצמו. “לילדים מדוכאים אופייני גם להעצים אירוע שלילי ולהקטין ולמזער אירוע חיובי. הם מבליטים את הכשלונות שהם חווים ומתעלמים ממצבים שבהם ניצחו או הצליחו במילוי משימות‭.“‬

     

    למחלת הדיכאון אצל ילדים ובוגרים כאחד יש נטייה לחזור במהלך השנים. “כל גורם מלחיץ חיצוני — כמו פרידה, מוות בתוך המשפחה, פיטורים ועוד — עלול לקדם או לחולל את הדיכאון כחצי שנה לפני אבחונו‭,"‬ מסביר ד"ר זלצמן. "אצל חלק מהילדים ובני הנוער מחלת הדיכאון תהיה אירוע חד פעמי עם מרכיב סביבתי דומיננטי, וככל שגיל הילד נמוך יותר, למרכיב הסביבתי תהיה השפעה גדולה יותר בהתפתחות המחלה. גורמים מאיצים להופעת דיכאון יכולים להיות בעיות במשפחה, התעללות גופנית או נפשית, התעלמות, גירושים ועוד‭.“‬

     

    לדברי פרופ׳ אפטר, הדיכאון בילדים ובצעירים לא נחשב למחלה אקוטית שמלווה בהתפרצות חדה ופתאומית, אלא למחלה שיכולה להימשך שנים רבות. "אצל חלק גדול מהמבוגרים שמאובחנים כחולים הדיכאון התחיל בילדות או בנעורים ולא טופל‭."‬

     

    הטיפול: תרופתי, התנהגותי וסביבתי

    מחקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות בעולם גילו קשר ברור בין הגנטיקה לגורמים הסביבתיים כמאיצי דיכאון. "מיפוי הגנום האנושי איתר ובודד את הגן הנשא לסרוטונין‭,“‬ מסביר ד"ר זלצמן. “ליקוי בגן, בצירוף אירוע חיים שנחווה כבעייתי, עלול בפירוש להגביר משמעותית הופעת דיכאון‭."‬

     

    כך, למשל, במחקר שערך ד"ר זלצמן בשיתוף עם פרופ׳ ג׳ון מאן מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק שיחזרו החוקרים את הממצא על כ-500 צעירים שסבלו מדיכאון בילדות. “הלכנו צעד אחד קדימה‭,“‬ אומר ד“ר זלצמן, “והוכחנו שלא די בגנים ובאירוע חיים קשה ובעייתי, אלא יש גם חשיבות רבה לפירוש שהחולה נותן לאירוע‭."‬

     

    יהיו אשר יהיו הגורמים להתפרצות המחלה, כל הפסיכיאטרים מסכימים שאבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים יחישו את ההחלמה וימנעו סיבוכים כמו ירידה בלימודים, פגיעה בערך העצמי ועוד. הטיפול בדיכאון שרווח היום בקרב ילדים ומתבגרים כולל טיפול תרופתי, התנהגותי וסביבתי.

     

    הטיפול התרופתי הוא בעיקר בפרוזאק ונגזרותיו ובתרופות שמעכבות את הניצול החוזר של הסרוטונין. הפרמקולוגיה המודרנית משפרת ומייעלת כל העת את התרופות נוגדות הדיכאון לילדים. חלק מהתרופות פותחו במקור למבוגרים ואושרו לשימוש גם בצעירים, וחלקן פותחו במיוחד עבור ילדים. "כיוון שילדים הם לא מבוגרים קטנים, הם סופגים את התרופות בצורה שונה‭,"‬ אומר ל׳טיימס׳ פרופ׳ דייוויד פאסלר מאוניברסיטת ורמונט.

     

    השפעת התרופות נוגדות הדיכאון על הילדים מעוררת דאגה רבה בקהילה הרפואית ובמשפחות החולים. “היום ידוע בבירור שאונות המצח, שחיוניות לתפקודים כמו ניהול הרגשות והמחשבה, לא מבשילות לגמרי עד גיל ‭,30‬ ולכן נראה שלתרופות נגד דיכאון ניתן פרק זמן ארוך מאוד ׳ללוש׳ את המוח‭,"‬ אומר ל׳טיימס׳ פרופ׳ סטיבן הינשו, ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

     

    לדברי ד“ר זלצמן, "בשנת ‭,2003‬ בלחץ משפחות של ילדים שהתאבדו כשהיו תחת השפעת תרופות נוגדות דיכאון — ובעיקר תרופות ממשפחת הפרוזאק — החליט מינהל המזון והתרופות האמריקאי לערוך שימוע ציבורי גלוי בנושא. בעקבות ישיבות הוועדה פורסמו אזהרות על כך שבמצבים מסוימים עלולות התרופות דווקא להחמיר את מצבי האובדנות בקרב ילדים ובני נוער. עם זאת, מאז ועד היום התרופות הפכו לבטוחות יותר, ומחקרים מבוקרים אחרים הראו שדווקא ההימנעות ממתן התרופות הגבירה את שיעור ההתאבדות".‬

     

    טיפול התנהגותי

    הטיפול ההתנהגותי כולל בעיקר תרפיה קוגניטיבית והוא נועד לעצב מחדש את השקפת העולם של הילד שנפגעה בעקבות הדיכאון, באופן שכשלונות והפסדים ייתפסו כפחות נוראיים ונצחונות והצלחות ייתפסו כמשמעותיים ומכוננים.

     

    "מדובר בטיפול שהחל לפני 30 שנה ומאז הלך והתפתח‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן. "במהלך הטיפול המטפל בילד ממפה את עיוותי החשיבה שלו ומתקן אותם באופן פעיל. שינוי התובנות מתקבע במוח לאורך זמן, בניגוד לתרופות, שיעילותן היא בזמן הנטילה בלבד‭."‬

     

    הזרוע הטיפולית השלישית היא כאמור הטיפול הסביבתי. "כיוון שידוע שאצל חלק גדול מהילדים ומבני הנוער התפרץ הדיכאון על רקע עימות עם מישהו מהסביבה הקרובה, הטיפול מתמקד בזיהוי מעגלי הקרבה המשמעותיים של הילד, ניתוח האינטראקציה ביניהם והכוונה‭,"‬ אומר ד"ר זלצמן. כחלק מהטיפול מתבקשים לעיתים ההורים לפנות לגורם מקצועי לשם קבלת טיפול ועזרה לילד.

     

    כיוון שהטיפול המשולב בדיכאון ילדים מוכח כיעיל, מבקשים המומחים לבריאות הנפש מההורים שייצאו מארון ההכחשה, הבושה והאשמה. שיפנו לגורם מקצועי לשם קבלת טיפול ועזרה לילד — דבר שיביא לשיפור מהיר במחלה, ימנע את זליגת הדיכאון לחיים הבוגרים ובעיקר ימנע אובדנות.

     

    • יש לכם שאלה בנושא גידול ילדים? הקו להורה פועל בימים א’ ו-ד’, בין השעות ‭15:00-09:00‬ בטלפון: ‭03-6406888‬‭‬ או במייל .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    קשה לדעת מה עובר להם בראש
    צילום: סי די בנק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים