חכמת נשים

כדי להבין כיצד מתייחסת היהדות לאישה ומה מלמד אותנו המקרא בדבר מעמדה בחברה ובתא המשפחתי, עלינו לדעת תחילה כיצד ביטאו עמים אחרים באותה תקופה את השקפתם התרבותית, הערכית והחינוכית כלפי האישה. לצורך העניין אציג בפניכם שני חוקים מסופוטמיים שבאמצעותם נתבונן ונבין מה חידש המקרא. חשוב לדעת כי אין המקרא מסכים או מחקה חוקים אלו , נהפוך הוא מטרתו להאיר, לשפר ולתקן את הדרוש תיקון.

יהודים איראן תפילה תנ"ך מתפללים (צילום: רויטרס)

לעומת זאת המקרא המרבה לעסוק ביחסים שבין גברים ונשים, קובע נחרצות כי הן הגבר והן האישה עומדים שווים למול בוראם : "ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בר' א, כז). הווה אומר : יש איש ויש אישה ושניהם נבראו בצלם. האישה שייכת לאיש כשם שהאיש שייך לאישה. שניהם עומדים שווים למול בוראם ואל לו לאיש לראות ולנהוג באישה בפחיתות ערך ובאופן מפלה. האדם, גבר או אישה, הוא נזר הבריאה, יצור נעלה שנברא בצלם ועומדת לו זכות הבחירה, ובשעה בה האישה נדרשת לעמוד לדין אין לבעל כל זכות ופתחון פה להתערב בהליך המשפט. הוא יכול להצטער ולהתייסר על חטאי אישתו או לחילופין לרתוח מזעם אך ללא הועיל. החוק היהודי קובע, בשונה מחוקי עמים אחרים כי האיש אינו יכול לחון את אישתו או להתאכזר אליה, כי האישה היא אישיות עצמאית העומדת בפני עצמה ואחראית בפני האל והאדם על כל מעשיה וגורלה בעולם הזה.

תורת הקבלה מעמידה אותנו על מקומה של האישה סגולותיה ומעלותיה: "חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו".( מש,יד' ,א) מן הכתוב עולה כי האישה בכוחה לבנות וביכולתה להרוס. היא זאת שמייצגת במקומות רבים בתורה את החלק האחראי על תיעול החוכמה לאפיקים מועילים. אף כי החכמה נתונה בידי הגבר, לאישה ניתנה בינה יתרה (נידה,מה,ע"ב) ובתבונתה הרבה היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה היא זאת המשיגה את רצונה מבעלה בדרכי נועם ושולטת בכוחו כרב חובל בספינתו.

 והנה לאורך כל ספר בראשית נעשה תמיד רצונן של נשים, להלן מספר דוגמאות: האדם אכל מפרי עץ הדעת וחרץ גורל דורותיו לעולמים, אך השיקול והיוזמה באו מצד האישה. כאשר אברהם אבינו משלח את הגר, נראה כי היוזמה באה ממנו אך לאמיתו של דבר היוזמת היא שרה, היא המכוונת ואברהם מבצע את רצונה ככתוב: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע".

אברהם בירך את יצחק והוא זה שצריך להעביר ולהוריש את הברכה לזרעו אחריו. אך למי הוא מעביר את הברכה? למי שרבקה בוחרת בו. יעקב עומד מול רבקה והיא מורה לו לעשות דבריה באומרה: "עלי קללתך בני, אך שמע בקולי ולך קח לי" (בר' כז, ח-יג). יובן למעיין בנאמר כי רבות הפרשיות במקרא שבהן גלויה חכמת הנשים. אלה הדוגמאות, מלמדות כי האישה מבטאת בקבלה את פירות החוכמה. חכמי הקבלה מלמדים כי האישה "עוצמתה בחולשתה" . וכי תפקידה בחברה ובתא המשפחתי הוא לשלוט בכוח , על אף עדינותה. היא לא המבצעת ואפילו לא בעלת הכוח, תחום זה נתון בידי הגבר אך בקסמה הרב היא מכוונת את המעשה לכדי יצירת מציאות.

"חכמה" המרכז הישראלי לקבלה ומיסטיקה יהודית

רחוב האחים יפה 6, פתח תקווה.

טל' 03-9220784 נייד 050-5797613