שתף קטע נבחר
צילום: איי פי

חייו ומותו של "הקצב מבגדד"

שליט עיראק המודח, ששלט בארצו ביד רמה במשך 24 שנה עד שהופל משטרו בידי האמריקנים ב-2003, הוצא היום להורג בתלייה בבגדד, לאחר שהורשע בפשעים נגד האנושות. תקופת שלטונו של סדאם היתה רצופה במלחמות, אלימות וטרור שליבו את האיבה הבין-עדתית בעיראק

סדאם חוסיין אל-תכריתי, נשיא עיראק בין השנים 1979-2003, הוצא היום (שבת) להורג בתלייה בבגדד והוא בן 69. הוא נולד ב-28 באפריל 1937, למשפחת איכרים ענייה בכפר קטן סמוך לעיירה תכרית. בנעוריו היה סדאם פעיל בסיעת אל-בעת', שפעלה אז במחתרת. באוקטובר 1959 השתתף בנסיון ההתנקשות בשליט עיראק דאז, עבד אל-כרים קאסם, ואחר כך נמלט לסוריה ולמצרים.

 

סופו של רודן:

 

לאחר הדחתו של קאסם ב-1963, שב סדאם לעיראק, והיה חבר בהנהגת הבעת', ומ-1966 כיהן כסגן מזכיר המפלגה. אחרי ההפיכה שביצע הבעת' במדינה ב-1968, מונה סדאם לסגן יושב ראש מועצת המהפכה, וב-1969 מונה לסגנו של הנשיא אחמד חסן אל-בכר. בשל בריאותו הרופפת של הנשיא, היה סדאם השליט בפועל של עיראק.

 

סדאם האמין כי המפלגה קודמת לצבא, ולפיכך הקים מיליציה חמושה של המפלגה. הוא גם כפף את השירותים החשאיים לשליטתו, ובעזרתם "טיהר" וסילק באכזריות את יריביו - תחילה מחוץ לשורות הבעת', ואחר כך את מתנגדיו בתוך המפלגה.

 

ב-1976 הוענקה לו דרגת גנרל. ביולי 1979 הדיח את הנשיא אל-בכר והיה למזכיר הבעת', יו"ר מועצת ההפיכה ונשיא עיראק. מיד לאחר מכן ערך סדאם "טיהור" שבמהלכו הוצאו להורג 21 מבין ראשי המדינה והבעת', בהם 5 חברי מועצת ההפיכה, והביא למעצרם של רבים.


טיפח פולחן אישיות. קריסת פסל בדמות סדאם, זמן הפלישה (צילום: איי.פי)

 

מ-1979, שלט סדאם בעיראק כמנהיג יחיד, וטיפח פולחן אישיות. הוא חולל כמה תמורות חשובות בחברה העיראקית - בין היתר שיפור תשתיות, פיתוח תעשייה והשקעה בחינוך שהביאה לחיסול הבערות - אך במקביל, השקיע משאבים רבים בחיזוק הצבא והקמת כוחות ביטחון מיוחדים, שנועדו לדכא באלימות קשה את כל מי שהעז לקרוא תיגר על שלטונו של סדאם, או נחשד בכך. בפעם הראשונה מאז ההפיכה ב-1958, הוא ערך בחירות לאסיפה הלאומית העיראקית ב-1980 ו-1984, אך בבחירות הורשו להשתתף רק מועמדי מפלגת הבעת' שזכו לאישורו; כל שאר המפלגות הוצאו אל מחוץ לחוק. הוא אף קבע כי דינם של המשתייכים למפלגת הדעווה - מפלגה שיעית שאליה משתייך ראש ממשלת עיראק הנוכחי, נורי אל-מליכי - הוא מוות.

 

בתקופת שלטונו התמודד חוסיין מול שתי סכנות עיקריות – קבוצות אופוזיציה שיעיות וקבוצות אופוזיציה כורדיות. באשר לשיעיות, הדמות הדומיננטית ומשפיעה ביותר היה האייתוללה מוחמד א-סאדר, דודו של המנהיג השיעי הקיצוני מוקתדא א-סאדר - שהוצא להורג על ידי סדאם ב-1980. מהצד הכורדי, איימו על סדאם שתי קבוצות אופוזיציוניות עיקריות – האיחוד הפטריוטי הכורדי בראשות ג'לאל טלבאני, לימים נשיא עיראק, והמפלגה הדמוקרטית הכורדית, בראשות מסעוד ברזאני .


ב-1995, מול המוני תומכים (צילום: איי.פי) 

 

ב-1975 חתם חוסיין על הסכם עם השאה של איראן, אך ב-1980, אחרי המהפכה האיסלאמית, טען שההסכם נכפה עליו, ופתח במלחמה נגד איראן. הוא השקיע במלחמה את כל מרצו ואת כל משאבי ארצו, ובמהלכה אף השתמש צבא עיראק בחומרי לחימה כימיים . במהלך המלחמה, התעוררו הכורדים במרד נגדו - והוא שלח את צבאו שידכא את המרד ביד קשה ותוך שימוש בנשק כימי. מאז אוגוסט 2006, עמד סדאם למשפט בשל מבצע צבאי זה - מבצע אנפל - והוא צפוי להימשך נגד הנאשמים האחרים גם אחרי מותו.

 

מלחמת איראן-עיראק הסתיימה ב-1988 בלא הכרעה, אך הותירה את עיראק במשבר כלכלי חמור, ומדינות ערב לא נענו לבקשות הסיוע שהגיש סדאם. אי לכך, הורה סדאם לצבאו באוגוסט 1990 לפלוש לכוויית, במטרה לספחה ולהשתלט על הנפט ועל עתודות המטבע הזר שלה. הדבר עורר דאגה כבדה במדינות ערב השכנות ובעולם כולו, אך סדאם סירב להיענות לאולטימטום שהציבו לו המדינות הרבות שהתנגדו לפלישה, שאותה תיאר כמלחמת קודש (על אף האוריינטציה החילונית שלו ושל מפלגת אל-בעת' ).

 

מדינות המערב ובראשן ארה"ב ונשיאה דאז, ג'ורג' בוש האב, לא הסכימו להשלים עם הפלישה העיראקית לכוויית, ואחרי שהאולטימטום שהוצב לסדאם פקע, בינואר ,1991 פתחו כוחות הקואליציה במלחמה נגדו, מלחמת המפרץ. מלחמה זו השיגה באופן חלקי את מטרותיה: כוויית אמנם שוחררה מידי הכוחות העיראקים הכובשים, אך משטרו של סדאם לא הופל. במהלך המלחמה שוגרו כמה עשרות טילי סקאד לעבר ישראל, שגרמו בעיקר נזק לרכוש.

 

לאחר המלחמה, ניסה סדאם לבנות מחדש את צבאו, תוך עקיפת הסנקציות שהוטלו על ארצו. במקביל, המשיכה עיראק לפתח נשק לא-קונבנציונלי, על אף שהדבר נאסר עליה במפורש. ב-1998 גירש סדאם את פקחי האו"ם שהגבילו את צעדיו הצבאיים - ובתגובה הפציצו ארה"ב ובריטניה מטרות ברחבי המדינה במסגרת מבצע "שועל המדבר". במקביל, בזירה המדינית, השקיע סדאם מאמצים גדולים להחזיר את ארצו לחיק המדינות הערביות. הוא תמך ברי"ש גלי בהמשך המאבק המזוין הפלסטיני, וקרא להרחיב את המאבק נגד ישראל.


"רודן בתחתונים". פרסום בצהובונים, אחרי לכידתו (צילום: רויטרס)

 

לאחר פיגועי 11 בספטמבר גבר המתח בין עיראק לארה"ב סביב פיתוח נשק לא-קונבנציונלי. סדאם אמנם שב והכריז שארצו אינה מחזיקה בנשק מסוג זה, ובסוף 2002 אף הסכים להרשות לפקחי הנשק של האו"ם לחזור למדינה, אך רבים - ובראשם נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו' בוש - לא האמינו להצהרותיו של סדאם. בוש אף האשים את עיראק בקשרים עם ארגוני טרור עולמיים, בעיקר ארגון אל קאעידה, שעליו הכריז הנשיא האמריקני מלחמה בעקבות מתקפת הטרור.

 

בתחילת חודש מרס 2003 פלשו כוחות אמריקנים ובריטים לעיראק, ובתוך פחות מחודש נכבשה הארץ כולה. במהלך המלחמה ואחריה ניהלו האמריקנים מצוד עיקש אחר סדאם וראשי משטרו. באוגוסט 2003 נהרגו שני בניו של סדאם, עודאי וקוסאי, בקרב יריות עם חיילים אמריקנים, אך סדאם לא נלכד עימם. לבסוף, ב-13 בדצמבר 2003, נתפס סדאם במרתף שבו הסתתר, בפאתי עיר הולדתו, תכרית.

 

הוא נלקח לארה"ב שם נחקר והושם במעצר, ואחר כך הועבר בחזרה לעיראק כדי לעמוד שם למשפט. המשפט הראשון - על רצח אכזרי של 148 גברים שיעים שביצעו אנשיו של סדאם ב-1982 בעיירה דוג'ייל לאחר שנערך בה נסיון התנקשות בחייו - נפתח באוקטובר 2005, והתנהל בצורה סוערת במיוחד.

 

עם תחילת הדיונים, טען סדאם כי אינו מכיר בבית הדין, התעמת באופן קבוע עם השופט, התלונן על היחס שקיבל, על נוהל המשפט ועל כישורי צוות ההגנה שלו. הוא נשא נאומים שבהם עודד את פעולות לוחמי המיליציות נגד כוחות הקואליציה והצבא העיראקי. לא פעם הופסקו הדיונים בשל התפרצויות אלה, ובמקרים ספורים אף סולק סדאם מן האולם. המשפט ננעל ביולי השנה, וב-5 בנובמבר, הורשע סדאם בפשעים כנגד האנושות, ונגזר עליו עונש מוות בתלייה - למרות שבסוף משפטו, ביקש סדאם למות באמצעות כיתת יורים.

 

אחרי היוודע גזר הדין ופסק הדין, פרסם סדאם מסרים מפויסים - לראשונה מאז לכידתו. מיד אחרי פרסום גזר דינו, קרא סדאם לבני עמו שלא לנטור טינה לאמריקנים והורה לפלגים האתניים והעדתיים השונים במדינה להתגבר על המחלוקות ביניהם: "אני קורא לכל העיראקים, הערבים והכורדים, לסלוח, להתפייס וללחוץ ידיים", אמר השליט המודח, שתקופת שלטונו סייעה לא מעט ביצירת האיבה הבין-עדתית השוררת בין קבוצות אלה.

 

באוגוסט השנה נפתח משפט שני נגדו, על הפשעים שביצע משטרו נגד הכורדים בשלהי שנות השמונים. משפט זה יימשך גם אחרי מותו נגד ששת הנאשמים האחרים במשפט, בהם בן דודו של סדאם, עלי חסן אל-מג'יד, המכונה "עלי הכימי", מאחר שהורה על ביצוע התקפות הכוללות שימוש בנשק כימי ובגז רעיל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
סדאם עם הקראת גזר דינו לפני חודש
צילום: איי פי
סדאם בימי הזוהר. לבוש במדים
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
סדאם לאחר שנלכד בדצמבר 2003
צילום: רויטרס
צילום: איי אף פי
תמך במאבק הפלסטיני. סדאם וערפאת
צילום: איי אף פי
צילום: רויטרס
העילה לפלישה לעיראק: נשק לא קונבנציונלי
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
סדאם ומשפחתו
צילום: איי פי
מומלצים