היידה להייד-פארק: אירוע "מדברים חופשי" בת"א
שדרות רוטשילד התל-אביביות התחפשו להייד-פארק ביום שישי האחרון, כשעשרות דוברים נלהבים התייצבו על במות ומימשו את זכותם לחופש ביטוי. "לישראלים תמיד יש מה להגיד", אומרים היוזמים. "הרעיון מאחורי האירוע הוא לספק להם במה ציבורית"
עוברים ושבים שנקלעו בצהרי יום שישי האחרון לשדרות רוטשילד בתל-אביב, נתקלו בחיזיון לא שגרתי: על במות צנועות ממדים התייצבו בזה אחר זה נואמים נלהבים שהטיחו בקהל שהתקבץ סביבם את דעתם על המצב הכלכלי, מחדלי המדינה במלחמה, זיהום האוויר, זכויות בעלי-החיים, גובה שכר הדירה בתל-אביב, בני סלע ותפקודה של המשטרה. האירוע: "מדברים חופשי", גרסה מקומית להייד-פארק שנערכה ביוזמת "הקרן החדשה לישראל" ועיריית תל-אביב. הנוכחים: פעילים חברתיים, אישי ציבור ואזרחים אכפתיים, שפרקו את אשר על לבם. הכללים: חמש דקות לכל נואם ותקנון האוסר להסית ולהשמיץ. התירוץ: עידוד חופש הביטוי, הפלורליזם והסובלנות.
"לישראלים יש תמיד מה להגיד על כל דבר, אבל את דעותיהם הם מביעים לרוב בשיחות סלון", אומרת מפיקת האירוע חן וידרה. "הרעיון מאחורי ההייד-פארק הוא לתת לאנשים במה, למרות שגילינו שכאשר מספקים להם במה אמיתית הם קצת
נרתעים. זו תרבות שצריכה לחלחל, ואני בטוחה שיבוא יום בו כל-אחד ירגיש בנוח להציג את עמדותיו".
יעל דיין, שנכחה באירוע ואף דיברה מעל אחת הבמות, מסכימה עם וידרה. "האירוע סיפק לאנשים הזדמנות לקחת מיקרופון, לפרוק את המועקות האישיות, לדבר על מה שכואב וגם לראות את התגובות", היא מתארת. "בישראל לכל אדם יש מה להגיד, אך מעטים קמים ופורשים את משנתם בציבור. יותר מדי אנשים מביעים את דעתם בחסות האלמוניות שמספקים הטוקבקים".
עידו גולדברגר, שאת חמש דקות התהילה שהוקצבו לו ניצל כדי לדבר בזכות חופש הביטוי שלטענתו לא מתורגל דיו בארץ, מתקומם נוכח תגובות כמו "מילים לא יכולות לשנות את המצב", שהביעו אורחים מזדמנים. "מגיל צעיר אנחנו מורגלים לא לנקוט עמדה, אם זה במסגרת בית-הספר, הצבא ואפילו האוניברסיטה", הוא מוחה. "אבל המהפכות הכי גדולות נעשו על-ידי אנשים שהיה להם אכפת, ומהפכה נובעת מהשילוב בין דיבורים ומעשים".
ומה הלאה? המארגנים מבטיחים שלא מדובר באירוע חד פעמי, ומתעתדים לערוך אירועים דומים בערים נוספות ברחבי הארץ. זרזיפי הגשם שהחלו לרדת לקראת סיום ההייד-פארק, וגרם לפירוק זריז של הבמות ולפיזור הקהל תוך דקות, לא שינו את דעתם שמדובר בהצלחה. "אנשים יחשבו שבן אדם רגיל שעומד ברחוב וצועק את דעותיו הוא משוגע", מסכמת וידרה. "כאן כולם היו משוגעים - וגילינו שזה דווקא בסדר גמור".
