פתיחת שנה עם רוחניות אינדיאנית בתל-אביב

מתברר שלא כל הצעירים התל-אביבים חגגו הלילה (יום ב') בפאב מעושן או במועדונים. חבורה של כ-30 סטודנטים העדיפה לזמזמם "אוםםםםםם" בסדנת "אושר" אינדיאנית לכבוד הסילבסטר שארגנה אגודת הסטודנטים. למרות שכללי המסורת המוכרים - הספירה לאחור לקראת חצות והנשיקה בשניה הנכונה התקיימו - התווספו גם סממנים רוחניים, למשל ספירה קדימה של פעימות משאבת החיים בתקווה ש"עולם ומלואו יפתח בפנינו".

אז מה מביא חבורת צעירים תל-אביבית להעדיף ערב אינטימי עטור נוצות עיט ומקטרת שלום במקום להשתכר במסיבה נחשבת? לתומר פיין, בן 36, מדריך הסדנא ממושב אמץ זה ברור: "הרעיון של הערב הזה הוא למלא את הלב, לשחרר מה שאפשר ולהתחיל את השנה החדשה בכוחות מחודשים". פיין ינק את שורשיו האדומים כבר לפני 14 שנים, אז בחר לחיות זמן מה עם אינדיאנים במקסיקו ובארצות הברית.

הנה זה בא. לקראת חצות רוחני (צילום: ניב קלדרון)

"אנשים מגיעים לכאן, כי זה כמו לבחור בין ללכת לערב עם חשפניות במסיבת רווקים או לחוות ערב עמוק יותר", מסביר פיין את משנתו. "יש אנשים שמחפשים משהו מעבר, ושנה חדשה זו סיבה טובה להתחדשות. כאן מנקים את החלודה מהנשמה. בהמשך מי שמפתח מעבר גם לומד להתחבר דך מעגל החיים האינדיאני להקשיב דרך הגוף, ובמפגש נשמות לתקשר עם בני אדם, חיות, צמחים ואבנים".

את הערב פתחה קריאה בשופר אינדיאני לארבעת רוחות השמיים ולצידה ברכה אינדיאנית "הו מוטקו יאסן" (שמשמעותה, כולנו מחוברים). לאחר מכן עמדו כולם במעגל גדול, אחזו ידיים ונעטפו עשן עלי מרווה שפוזר בחדר בעזרת כנף מפוחלץ של עיט במין "טקס היטהרות".

פותחים שנה באוםםםםם (צילום: ניב קלדרון) 

עם זאת, כיאה למראות סילבסטר טיפוסי, גם כאן נצמדו הנוכחים לבן זוג והביטו אחד לשני בעיניים. המשימה: להעניק מחמאות איש לבן/בת זוג שלא מכירים ולהתגבר על תחושת הריחוק המיידית מול זרים. אלעד רפאלי, סטודנט לכלכלה בן 27 הוא מאלה שויתרו על בירה לטובת העניין. "באתי כי זה חוג חברים אינטימי, משהו שונה ואחר. זו סדנא על אהבה ואותי זה מסקרן. כבר בכניסה הרגשתי אינטימיות. לפאבים ומועדונים אני יוצא קבוע גם באמצע השבוע וזה לא היה חסר לי דווקא בסילבסטר". 

רועי כהן, בן 26 וסטודנט לתואר שני בסוציולוגיה מסכים: "אני לא אוהב לצאת בימי סילבסטר. זה המוני בעיני. כשהייתי יותר צעיר הייתי הולך לחגוג בפאב אבל לא נוח לי כי יש צפיפות, סיגריות ואוכלוסייה בעייתית. פה זה כמו כוורת, מקום חם ובטוח. הבית השני שלי הוא האוניברסיטה וכאן אפשר להכיר אנשים כמוך".

טקס קבלת השנה החדשה כלל גם ברכות לנוכחים מאלמוג, הצעירה בקהל שייצגה את הילדים בעולם, ויאיר, זקן הנוכחים שייצג את המבוגרים בעולם. לאחר מכן התפנו החוגגים הרוחנים לשיא הערב: לנשיקה. בתום הסדנא חזרו כולם לשיגרה של מסיבת ריקודים עד הספירה לאחור.

מתברר שלא פשוט למצוא בן זוג אחרי שעה של תנועות וקולות משוחררים, לפעמים מביכים. "זה לא מפגש פנויים פנויות עבורי" אמרה שגית שטיינר, בת 35, סטודנטית לפילוסופיה תואר שני. "באתי לכאן כי אני עוברת שינוי וצריכה לסגור את העבר ולפתוח עתיד. זה היה או לבוא לכאן או לא לצאת בכלל ואני העדפתי לחוות חוויה רוחנית". אבל בתל-אביב, השינוי לא בא ביום אחד ושטיינר מבהירה: "אני לא אהיה כאן בחצות. אני אברח לפני". הבטיחה וקיימה.