שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהמלכה היתה מתוסכלת
    קווין עשתה גם רוק מתקדם. כן, כן. זה קרה ב"קווין 2", האלבום המתוחכם, הנועז והמפתיע ביותר של הלהקה. מאוחר יותר היא זכתה להצלחה הבינלאומית הגדולה, אבל כבר היתה הרבה פחות מעניינת. גיא בניוביץ' מסביר

    בגלגל"צ בחרו בשבוע החולף את שיר השנה. אתם מוזמנים לברר מה הוא (לא טרחתי, צר לי. אני בטוח שמדובר ביצירת מופת). בתשדירים שקראו למאזינים למהר ולהצביע, הושמעו קטעים מ"שירי שנה" היסטוריים. וכך, נוסע אדם באוטו, שומע להפתעתו את ההכרזה על "שיר השנה 1976" – והרמקולים פוצחים בגיטרות המסיימות של "רפסודיה בוהמית". קווין ופרדי מרקורי, אללה ירחמו.

     

    מעבר למחשבה העגומה על כך שפעם היו שירי שנה ראויים (והיום יש בעיקר סיבות להחזיק אספקת דיסקים שוטפת בתא הכפפות), הגיטרות של קווין החזירו אותי לאלבום ישן יותר. זה שניסה, באופן נועז לזמנו, להציע רוק מתקדם אחר: אופראי, בעל קונוטציות מיניות ברורות ובעל טקסטים שמאתגרים את החשיבה. נו, פלא שהעולם לא הבין מה הם רוצים?

     

    מולך בעזרת ידי השמאלית, פוקד בידי הימנית

    אני אדון העלטה, אני מלכת הלילה

    הכוח בידיי,

    כעת צעד את מצעד המלכה השחורה.

    חיי בידיך, אעשה כך או אחרת

    אהיה מה שתעשה ממני, אעשה מה שתחפוץ.

    אהיה ילד רע, אהיה הילד הרע שלך,

    אצעד את מצעד המלכה השחורה.

     

    אני יכול ממש לשמוע את הטוקבקיסטים חורקים לפעולה: קווין? רוק מתקדם? ("בניוביץ', שוב הוכחת שאתה טמבל מושלם", תגובה מספר 32, ד"ר למוסיקולוגיה מרעננה). כן, זה קרה. וללא מעט להקות, אגב. הניסיון לייצר אלבומים של רוק מתקדם, למרות שלא מדובר בסגנון שאיפיין את האמן או הלהקה, התרחש פה ושם בשנות ה-70. חלק נכבד מהניסיונות האלה מרתקים הרבה יותר מכל מה שנעשה לאחר מכן.

     


    "קווין 2". ניסיון מסובך לעשות משהו אחר - שנכשל

     

    לקווין זה קרה במרס 1974. אלבומם הראשון, שיצא שנה קודם לכן ונקרא בפשטות "קווין", היה חביב למדי, אך לא זכה להצלחה רבה. האלבום השני, בעל השם היצירתי "קווין 2", כבר היה יצירה שאפתנית הרבה יותר. למעשה, זהו האלבום המתוחכם, הנועז והמפתיע ביותר של קווין. הוא אלבום רוק מתקדם לכל דבר, במיוחד חלקו השני, המתבסס על סוויטה בת חמישה קטעים שהקטע הדומיננטי שבה נקרא "The March of the Black Queen". היא נכתבה במלואה על ידי פרדי מרקורי, ומוכיחה שוב שלא רק שהיה אחד הסולנים המדהימים שקמו לרוק, אלא גם יוצר גאון ממדרגה ראשונה ובעל חוש למלודיקה שלא נופל מזה של פול מקרתני או בריאן ווילסון. למרקורי היה סיוע מאסיבי בדמות מכונת הגיטרות בריאן מיי, המתופף המצוין רוג'ר טיילור והבסיסט האלגנטי ג'ון דיקון. קווין נותנת באלבום "קווין 2" תצוגת תכלית שלהקות לא מעטות יעתיקו במהלך השנים. רוק עם ביצים – אבל גם גלאם רוק, קולות גבוהים ואופראים שייחדו אותה בהמשך - ולחנים נפלאים. האלבום כולו ראוי להיחשב לאחת היצירות שראוי להניח על המדף שלכם. אנחנו, כאמור, נעסוק בחלקו השני.

     

    מלכה שחורה, מלכה לבנה

    סוויטת "המלכה השחורה" נפתחת בקטע בשם "Ogre Battle": האקספוזיציה כוללת רעש מכני הולך ומתגבר, שהופך לצרחה ווקאלית גבוהה, מתחלפת באקורדים בהקלטה מושמעת אחורה ובעקבותיהם ריף גיטרה עצבני מגובה בתיפוף כבד. ואז, כשאתם מוכי הלם, זה מתחיל - התפרצות של הרמוניות וכישרון. הקטע השני, "The Fairy Fellers Master Stroke”, הוא בין היצירות היפות וההרמוניות של מרקורי, כמעט שיר ילדים במתיקותו. הוא מתחבר לשיר קצרצר ומענג לא פחות בשם "Nevermore", מעין קינה מלודית של מרקורי בליווי פסנתר על האהבה שעזבה אותו. ואז מגיעה יצירת המפתח: מצעד המלכה השחורה.

     

    עשרות עיונים בטקסט של הקטע הזה יתקשו לספק משמעות חדה. המשחק עם המילה "Queen" כאן הוא מרכזי בתלת משמעויותיו: גם מלכה, גם שם הלהקה וגם כינוי נפוץ (ולגלגני) להומוסקסואל. האם מרקורי מבצע כאן למעשה אאוטינג נועז במיוחד? לא בהכרח, אם מתחשבים בכך שאנגלית היא שפה דו-מינית והמילה "you" יכולה להתייחס לשני המינים. השיר בהחלט שופע רמזים לאהבה חד-מינית, למרות שניתן לייחס לו משמעויות אחרות. למשל, זו שלפיה "המלכה השחורה" היא היצר, התאווה, הטירוף והתשוקה העירומה בלב כל אחד מאיתנו, שהיצירה מתארת את שלבי הכניעה וההתמסרות לה. עד שמרקורי שר לבסוף:

     

    עזבו שירה במקהלה, עזבו שירי ערש

    היכנעו לעיר הגחליליות

    רקדו עם השטן בקצב של הלהקה

    לעזאזל שיילכו כל ה"יד ביד"

    אבל עכשיו הגיע הזמן לעזוב. לנצח. לנצח.

     

    ההסבר הזה מצלצל נכון, במיוחד בהתחשב בכך שבצדו השני של האלבום מופיע שיר אודות "המלכה הלבנה", המסמלת את האהבה הטהורה, אולי האפלטונית - לעומת רעותה השחורה (הדימויים מתוך ספרי "אליס" של לואיס קרול רק מוסיפים רובד נוסף של מסתורין). הסוויטה מסתיימת בהמנון "Funny How Love Is", שקורא בפשטות למצוא את האהבה בכל מקום. בכל מה שאתם רואים, שומעים או חשים. "המחר יביא את האהבה בכל צורה, עשו אהבה בכל מקום. זו משמעות האהבה". כותב מרקורי, ומסיים יצירת מופת בת 17 דקות, שכמוה לעולם לא תחזור עוד. כמו שגם הוא לא יחזור, לצערנו.

     

    האלבום "קווין 2" זכה להערכה מקצועית ואפילו הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי. אבל סינגלים לא היו, והלהקה לא ממש הצליחה לפרוץ. מרקורי המתוסכל החליף באלבום הבא, "Sheer Heart Attack", את המלכה השחורה ב"Killer Queen", והלהקה זכתה סוף סוף לסינגל הלהיטי הראשון שלה. שנה לאחר מכן הגיעה הבוננזה שנקראה "רפסודיה בוהמית" - ומשם הדרך היתה קצרה למצעדים, לפופולריות ולהצלחה בינלאומית. הלהקה לא שבה כמעט לנגן את המוסיקה מתוך "קווין 2" בהופעותיה. האלבום הפך למעין "טעות היסטורית", לניסיון מסובך לעשות משהו אחר - שנכשל. גם הכיתוב הקצר "אין סינתסייזרים!!" שהתנוסס בגאווה על אלבומיה הראשונים, התמוסס מאוחר יותר. המלכה עשתה הון וכבר לא היתה מתוסכלת - אבל הפכה להרבה פחות מעניינת.

     

    אורי ברייטמן, עורך "רוק מתקדם" מוסיף: "מי ששמע את 'Liar' מתוך אלבום הבכורה של קווין, כבר לא היה מופתע כשהמלכה השחורה הופיעה אחר כך. פרדי מרקורי היה חובב אופרות מושבע, והוא לקח את האהבה שלו אל תוך עולם הרוק, למרות שידע שזה מסוכן לשבור את החוקים הבלתי-כתובים של התעשייה. לכן כבר באלבום 'קווין II', שהוקלט בשנה הגדולה ביותר של הרוק המתקדם (1973), התגבשה הזהות המוסיקלית המורכבת של הלהקה, ולא השתנתה בהרבה עד ימיה האחרונים. הסיבה היחידה ש'סוויטת המלכה השחורה' לא הפכה ללהיט, היא גם אותה הסיבה שבגללה האלבום כולו לא הצליח כמצופה: המנגינות לא היו קליטות מספיק. מרקורי למד את הלקח בזמן, ישב על הפסנתר והתרכז בליטוש המוטיבים והמלודיות עד שהפכו ליהלומים נוצצים שאפילו האמריקנים רצו לקנות".

     

    • הפינה "מתקדם לאחור" תציג מדי שבוע יצירה מאסכולת הרוק המתקדם. כל הבחירות הן המלצות של החתום מעלה בלבד, ויש לשמוע אותן בווליום גבוה במיוחד, כשכל הסובבים אתכם משוכנעים שהשתגעתם סופית. תיהנו.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אאוטינג נועז במיוחד? פרדי מרקורי
    צילום: אי פי איי
    מומלצים