שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תאכל תגדל: עצות תזונה לילדים עם איחור התפתחותי
    בכל שנה מאובחנים בישראל למעלה מ־‭4,000‬ ילדים שסובלים מאיחור בהתפתחות. הילדים הנמוכים והרזים סובלים לעיתים קרובות מדימוי עצמי נמוך, מעייפות, מחולשה ומקשיים בלימודים. בדרך כלל מטפלים בהם בהורמוני מין וגדילה, אבל מתברר שגם הקפדה על תזונה מאוזנת יכולה לעזור להם לגדול

    מאז שהיה תינוק היה ברור של׳ ‭(16)‬ פשוט לא אוהב לאכול. הוא אף פעם לא היה רעב, אף פעם לא התחשק לו משהו טעים או מתוק, והטעם שלו במזון היה חריג ומשונה. "אם הוא כבר הסכים לאכול פסטה - אז בלי רוטב. אורז - בלי תבלינים. עוף - רק מכובס.

     

    כשהגשתי לו סלט, משחזרת האם, את המלפפונים והבצל הוא אכל, ואת העגבניות, הפלפלים, הפטריות והגזר הוא דחף לקצה הצלחת. למוצרי חלב הוא אפילו לא התקרב, וחוץ ממעדן אחד שבחר, שאר המוצרים נחשבו בעיניו מוקצים. "עד כיתה ט׳ הוא נכלל בעקומת הגובה הכי נמוכה של הכיתה. הוא היה רזה, קטן וחיוור ונראה כמו האח הקטן של חבריו לכיתה.

     

    קומתו הנמוכה, העייפות הרבה שחש והרזון החריג הדאיגו מאוד את הוריו של ל׳. כשהיה בן 11 הפנה אותם רופא הילדים לאנדוקרינולוג ילדים, והוא איבחן כי ל׳ סובל מאיחור בהתפתחות. הוא טופל באמצעות הורמוני מין, וקומתו גבהה. "הוא פשוט השלים פערים," נזכרת האם. "התיאבון שלו השתפר פלאים, אם כי גם היום, כשהוא כבר נער, התזונה שלו מעט מוזרה. בגיל ‭,12‬ לראשונה בחייו, שמעתי אותו אומר שהוא רעב או מבקש שאכין לו שניצל".

     

    בושה ודימוי עצמי נמוך

    בכל שנה מאובחנים בישראל יותר מ־‭4,000‬ ילדים שלוקים באיחור בהתפתחות. אלפי ילדים אחרים סובלים מהבעיה אך אינם מאובחנים, שכן הוריהם מקווים ש"הם יגדלו לבד". ‬

     

    "איחור בהתפתחות נחשב לתופעה די שכיחה, בעיקר בקרב בנים‭,"‬ אומר פרופ׳ זאב הוכברג, מנהל היחידה האנדוקרינית ילדים בבית החולים לילדים מאייר רמב"ם. "הבעיה גורמת ללוקים בה סבל רב, ויש לה השלכות חברתיות בלתי מבוטלות, שכן אותם ילדים קטנים, נמוכים ורזים הופכים לעיתים למושא ללעג חבריהם ומפתחים בעיות סביב דימוי הגוף שלהם‭."‬

     

    לדבריו, ההתבגרות אצל בנים יכולה להתחיל כבר בגיל 9 והיא נמשכת כחמש שנים, אבל מי שהתבגרותו החלה רק בגיל 14 סוחב פערים קריטיים. "זו גם הסיבה", אומר פרופ׳ הוכברג, "שבאותה כיתה מוצאים לפעמים את הילד ׳הגבר׳, זה שהתפתח מהר, שמסת השרירים שלו מפוארת וששיעור מעטר את רגליו ואת פניו, ולצידו את הילד ׳התינוק׳, שנראה כמו אחיו הצעיר. הפערים בהתפתחות באים לידי ביטוי בעיקר בשיעורי הספורט ובשירותים, אז הילד שלא התפתח חש בושה ורגשי נחיתות ויעשה הכל כדי להימנע מההשוואה הגופנית הזו שמשחקת לרעתו‭."‬

     

    אצל הבנות הבעיה דומה. מחקרים שונים מצאו שמלכת הכיתה והילדות המובילות חברתית בכיתה הן בדרך כלל אלה שנמצאות גבוה על עקומת הגדילה, כלומר המפותחות יותר. על פי אותם מחקרים, מלכת הכיתה לעולם תהיה ילדה מפותחת, וחוץ מהישגיה בלימודים וכישוריה החברתיים תבשיל גם אישיותה מוקדם יותר.

     

    אבל הבעיה שיוצר עיכוב בהתפתחות היא לא רק חברתית. עשרות מחקרים שעסקו בקשר שבין אכילה מאוזנת לגדילה והישגים לימודיים העלו באופן בולט שילדים שתזונתם מאוזנת מגיעים להישגים גבוהים יותר בלימודים. כמו כן נמצא שבקרב ילדים שמאגר הרזרבות התזונתיות שלהם היה דליל וחסר התפתחו עייפות, איטיות או לחילופין מתח ועצבנות וקושי בריכוז.

     

    "ילדים שמאובחנים כמאחרים בהתפתחות מקבלים בסוף גיל הילדות טיפול בהורמוני מין ולפעמים גם בהורמון גדילה, שמשלימים את פערי ההתפתחות‭,"‬ אומר פרופ׳ צבי צדיק, מנהל היחידה האנדוקרינית בילדים ומתבגרים במרכז הרפואי קפלן, שהחליט לבדוק דווקא את התזונה של אותם ילדים.

     

    מחסור בברזל, באבץ ובסידן

    פרופ׳ צדיק, בשיתוף עם פרופ׳ רם רייפן והדיאטנית טלי סיני מבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית ברחובות, ערך מחקר שבו נסקרו מרכיבי התזונה של ילדים שהתפתחותם איחרה. המחקר החל לפני שש שנים ועקב אחרי ההתפתחות של 60 ילדים שנולדו קטנים יחסית לגיל ההריון, שהיו נמוכים ביחס לגובה הוריהם או בנים שעד גיל 13 לא התפתחו אצלם האשכים ובנות שעד גיל 12 לא הופיעו אצלן ניצני שדיים. "ידעתי מראש שהתזונה של אותם ילדים מאחרי ההתפתחות ירודה בהרכב הקלורי שלה ובמרכיביה, כלומר שהם אוכלים פחות מדי וחסרים להם רכיבים מהותיים במזון‭,"‬ הוא אומר.

     

    במהלך המחקר התבקשו הנבדקים למלא שאלון מעקב במשך שלושה ימים ברציפות ולציין בו במדויק את תזונתם. "הנתונים עובדו לתוכנה, וכל חסר בקלוריות, באבות מזון או ביסודות חיוניים אחרים נכנס למשבצת שיועדה לו מראש, מתאר פרופ׳ צדיק. לאחר עיבוד הנתונים התברר שאצל מרבית הילדים שנבדקו נמצאו חסרים מוכחים בעיקר בברזל, בסידן, באבץ ובוויטמין ‭- A‬ כולם מרכיבים שחיוניים להתפתחות.

     

    פרופ׳ צדיק החליט לנסות לשפר את קצב ההתפתחות אצל אותם ילדים באמצעות השלמת חסרי המזון, ו׳תפר׳ לכל ילד חליפת השלמות לפי מידותיו וצרכיו. "ידעתי שצריך לנהוג בזהירות", הוא אומר, "כי הלעטה במרכיבים רבים מדי ומהר מדי עלולה לגרום להתנגדות בקרב הילדים. ולכן דאגתי שהתזונה הגרועה והלא מספקת שהם נהגו לצרוך תהפוך בהדרגה למאוזנת, ויתווספו אליה תכשירים משלימים בתוספי מזון‭."‬

     

    הילדים קיבלו השלמה של ויטמין ‭,A‬ אבץ וברזל בהתאם לרמה היומית המומלצת, ולא מעבר לכך. "לוויטמין A יש השפעה על הטעם, ולברזל ולאבץ השפעה על התיאבון, מרחיב פרופ׳ רייפן. קומבינציה שכוללת את שלושת הרכיבים האלה העלתה את סף התיאבון של הילדים מאחרי ההתפתחות, ובסופו של דבר הביאה לגדילתם.

     

    תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים: הילדים שקיבלו תזונה מתקנת השלימו את הפערים והשוו את קצב ההתפתחות לזה של ילדים רגילים. לדברי פרופ׳ צדיק, "מצאנו שטיפול מתקן בתזונה נכונה ובתוספי מזון משלימים יעיל כמו הטיפול ההורמונלי בכמעט 100% זהות".‬

     

    חוסר מודעות לתזונה מאוזנת

    בסקר בינלאומי שערך ארגון הבריאות העולמי ב־2004 נמצא שילדים ובני נוער בעולם המערבי נוהגים לאכול בצורה לא מסודרת ולא מאוזנת. ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית, שותף לרושם הזה. "בחברת השפע צריכת המזון המתועש והמעובד מביאה לחסכים בתזונה, הוא אומר. לילדים ולנערים אין מודעות למזון מאוזן שכולל רכיבים חיוניים כחלבונים, פחמימות, סידן, ויטמינים וכו׳, ורבים מהם לא אוכלים ירקות ופירות‭."‬

     

    צרה אחרת שד"ר חורב מצביע עליה היא התפשטות הצמחונות בקרב בני נוער. "כך מגיל צעיר מתחילים להתגבש חסרים מהותיים שיביאו בבגרות לחוליים שונים‭,"‬ הוא מזהיר. כך למשל אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות‭,(‬ שנחשבה עד כה למחלה שמאפיינת נשים בגיל המעבר, מופיעה לאחרונה גם בילדים.

     

    אחת הסיבות לכך היא צריכת כמויות גדולות של משקאות ממותקים, שמכילים חומרים הגורמים למחסור בסידן בעצם ולהפחתת ספיגת המינרלים והוויטמינים. לדברי מומחים למזון, רוב הסידן נאגר בגוף עד גיל 17 והוא תורם להשגת צפיפות עצם מרבית עד לתקופה הקריטית הזו להתפתחות.

     

    אז איך ומה צריך לאכול כדי להבטיח התפתחות תקינה? טובה אברמוביץ, דיאטנית קלינית ויועצת תזונה ארצית בקופת חולים לאומית, מסבירה: "בגיל הגדילה דרושות לילדים פי 2 או 3 קלוריות מלאדם מבוגר. כך למשל תינוק זקוק ל־100־110 קלוריות לקילו משקל בשנת החיים הראשונה לחייו, לעומת צריכה של רק 30 קלוריות בגיל המבוגר.

     

    לדעת אברמוביץ, המודעות המפותחת למזון בריאות בקרב מבוגרים מזיקה לא פעם לילדים. "מה שנכון למבוגר לא נכון לילד מתפתח", היא קובעת. "כך למשל בבתים רבים נמנעים מאכילת גבינה צהובה כי אחוזי השומן בה גבוהים, אבל פרוסת גבינה צהובה מכילה כ־230 מיליגרם סידן שחיוניים כל כך להתפתחות. כך גם לגבי בשר שעשיר באבץ ומבוגרים ממעטים לאכול ממנו.

     

    אבל מה עושים כשהילד מסרב לאכול פירות וירקות? הפתרון לדעת אברמוביץ הוא להפוך את הפירות והירקות לזמינים ונגישים. ילד שמסרב לאכול עגבניה אולי ירצה את השרי, היא אומרת. אפשר גם להוסיף ירקות למרקים, לקציצות ולפשטידות וכך ׳לעבוד׳ על הילד. אפשר גם לשמש לו דוגמה אישית ולאכול על ידו ירקות מבושלים או חיים".‬

     

    אברמוביץ מציעה לאכול ארוחה משפחתית משותפת בערב ולהגיש בה מנות חמות. "בצהריים ילד יכול לאכול טוסט גבינה או משולש פיצה או דגני בוקר עם חלב. בערב, כשכל בני המשפחה בבית, אפשר לאכול את הארוחה החמה, שתאפשר בקרה ושליטה על מה שהילדים אוכלים.

     

    ואם הילד מתעקש לא לאכול? "מכבדים אותו", היא מייעצת. "לא מזהירים, לא מאיימים ולא מענישים. רק מסבירים לו שהוא לא יגדל וחושפים אותו לתחליפים‭."‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ילדים רבים אינם אוכלים פירות וירקות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים