זריחתה של השקיעה
טוני בלייר הוא האיש הכי משפיע באירופה, אבל אם זה יעודד אתכם, גם לו יש חולשה לסלבז, ודווקא לכאלה מהסבנטיז. לכן הוא נהנה להתארח אצלם בחופשות, בעיקר כשהוא לא משלם להם על זה
אבל שוד ושבר, הגורל האכזר חמד לו לצון לבלייר כעבור שמונה שעות. טייס ה"בואינג", אולי מחמת ההתרגשות, נסחף קמעא במהלך הנחיתה במסלולי נמל היעד, והחמיץ את אחת הפניות המובילות לבניין הטרמינל. גלגלי המטוס עלו על הדשא הירוק של פלורידה, וחרטומו ניפץ כמה זרקורים שהיו אמורים להאיר עבורו את העלטה. העיתונאים והצלמים המקומיים ששעטו למקום כדי להנציח את התאונה הקלה נדהמו להיווכח, כמו כל הנוסעים, כי אחד התיירים הוא לא אחר מאשר האדם המשפיע ביותר באירופה.
קליף ריצ'ארד'ס ישלם
האם לא ראוי בלייר לחופשה הגונה מעבר לים בפרוש 2007? בודאי שראוי.
אם כך מדוע שירצה לשמור עליה בסוד? בגלל סיבות ביטחוניות? לא ולא. בגלל פפראצים מטרידים? גם זה לא. ובכן? ובכן, בלייר ופמלייתו ביקשו להסתיר מן העולם את זהותם של מארחיו במהלכה של אותה חופשה. המדובר היה ברובין ג'יב, זמר ה"בי ג'יז" לשעבר ואשתו דווינה. יהיו מביניכם שיחשבו לתומם כי בלייר ביקש להצניע את טעמו המוסיקלי הבלתי מעודכן. ה"בי. ג'יז", אחרי הכול, שייכים לעידן מוסיקלי בו הממחטה נחשבה להמצאה מופלאה, שלא לדבר על המגהץ והמאוורר. אבל הם יטעו. בלייר דווקא מתפאר באהבתו לרוק שנות הששים, ואחד מחבריו הטובים הוא לא אחר מאשר קליף ריצ'ארד.
וכאן קבור הכלב. חבר כל כך טוב הוא קליף קשישא, שבקיץ האחרון הוא אירח את חמולת טוני בחווילתו הידועה, השוכנת באי ברבדוס. בעצם הוא אירח אותו ארבע פעמים מאז היה לראש ממשלה לפני עשר שנים. כן, כן אותו קליף שלפני ארבעים שנה העניק הופעה היסטורית בבניין קולנוע "אדיסון" בירושלים, עוד לפני שטדי קולק ז"ל היה לראש העירייה. אני זוכר אותו כילד שישב על עגלה אותה דחפה אחותי הגדולה, שכמו כל הירושלמים רצתה לחזות בזיו פניו של הכוכב בשכונת גאולה המתחרדת (וכן, זהו אותו אולם עליו קראתי לא מכבר, שהוונדלים הנוכחיים המנהלים את העיר הרסו עד היסוד כדי לפנות מקום לישיבה). ובכן, הקרבה הזאת לקליף ודומיו הפכה לפתע את הידידות בין בלייר לבין ג'יב למעמסה מביכה.
ולא חלילה בגלל קליף. הזמר הזה ששיני הזמן לא ניכרים אפילו על צווארו, נחשב כהתגלמות הטוהר האנושי עלי אדמות, ויש אומרים שאפילו אישה (או גבר) הוא לא ידע במהלך העשורים לאורכם משתרעת הקריירה שלו. אפילו לא בגלל רובין הידוע כקינקי מושבע, וגם לא בשל אשתו דווינה, המוצהרת כדו-מינית וחובבת "דראג קווינס" המגיעות-מגיעים אליה למסיבות מזדמנות.
הבעיה רובצת לפתחו של בלייר, שכן זה כמה שנים נטען כלפיו בפרלמנט ובעיתונות, כי קרבתו היתרה לזמרי פופ, בעלי הון ושועי עולם אחרים, מזיקה לתדמיתו ויוצרת ניגוד אינטרסים עם תפקידו. לא רק זאת, בלייר אינו משלם למארחיו עבור חופשותיו, וכך יוצר לכאורה מחויבות כלפיהם. הרשימה החלקית כוללת את סליביו ברלוסקוני בסרדיניה, את חוסני מובארק בסיני, את אלאן דומניק פרין, הבעלים של "קארטייה" בצרפת, את הנסיך גירולאמו סטרוני בטוסקניה, את , מנהל "פיאט" במקום אחר באיטליה, ועוד כמה ברנשים בעלי כיסים עמוקים וארמונות עתירי חדרים בלוקיישנים אקזוטים ויוקרתיים. אילו היה משלם על כולם במהלך העשור האחרון היה צריך להיפרד מ-775,000 ליש"ט, סכום שספק אם מצוי בכיסו.
לפעמים סיגר הוא רק סיגר
ונשוב למיאמי. מסתבר שבלייר הכיר את ג'יב רק לפני שנה וחצי במהלך עצרת של מפלגת העבודה. הזמר הפנסיונר גילה לבלייר כי הוא לייבוריסט מלידה, ובלייר גילה מחדש את אהבתו ל"בי ג'יז". הייתה זו לידתה של חברות מופלאה, שהגיעה לשיאה לפני למעלה משבוע בפלורידה. קשה לדעת אם דווינה ארגנה עבור ילדיו מסיבה פרועה, אולם היה זה רובין, בעלה, שהתוודה בשעתו כי אשתו חובבת "סקס של שלושה במיטה אחת", ונוהגת להלך עירומה בביתם. לאחרונה, אגב, יצא רובין עצמו מהארון והודיע לאנושות כי הוא קירח. דווינה, טיפוס נטול דאווין, אינה מתביישת בגופה או בחבריה, ואפילו הודתה כי רובין יוצא מידי פעם עם חברותיה. את ה"דראג קווינס" היא מזמנת מידי פעם, לדבריה, למטרות צדקה.
לאחר שהדרמה בשדה התעופה חשפה את יעד החופשה של הבליירס, טרחה הלשכה בדאונינג סטריט להודיע כי המשפחה משלמת לזוג על האירוח, אולם דווקא אותה דווינה הייתה מספיק הגונה כדי להכחיש זאת. הדוברים במספר 10 מיהרו לתקן ולהודיע כי הכסף נתרם לצדקה. צדקה, אתם מן הסתם שואלים את עצמכם, עם רקדנים משוחי ליפסטיק ועטויי פיאות מלאכותיות, מפוצלחים בתוך מעילי עור הדוקים? בלייר עצמו לא הוציא מפיו הגה, כשם ששתק ולא הגיב עד כה על תלייתו של סדאם חוסיין. אולם דוברו טרח להפיץ בקרב הסמרטוטונים של לונדון, כי הוא נטל עמו לחופשתו את גיטרת ה"פנדר" שלו כדי לעשות "גיג" משותף עם מארחו.
הנה לכם ראש ממשלה הנחשב לאחד המוצלחים שידעה אירופה בעידן הנוכחי, ובכל זאת קרבתו לזיעת בית השחי של סלבריטיז הופכת אותו לבן תמותה רגיל למדי, כמעט כמו השכן שמעבר לפרוזדור. הנהייה הזאת מאפילה אפילו על נהנתנותו. מה מריץ את טוני אל קליף ואל רובין? מדוע הוא נוהג לשחק טניס רק עם מיליונרים ומעלה? ואולי הוא מתכנן את היום שלאחר פרישתו באמצעות עזרה קטנה של ידידים?
בעודי כותב את השורות הללו נודע לי כי שבוע לפני הגיעו לביתם, הזמינו הג'יבים 24 עצי דקל, כדי שאלה יסתירו את הנעשה על רצועת החוף בה שוכן ארמונם, ובה ידועה שקיעת השמש כאחת המרהיבות בעולם. הספינולוגים של דאונינג סטריט חששו כי הפאפארצים יגלו את מיקומו ויצלמו אותו לאור השקיעה. הכותרת שהייתה ניתנת לצילומים בשנתו האחרונה כראש ממשלה, לא הייתה נזקקת לפירושים מיותרים.
- ד"ר שאול צדקא, היה בשנות השמונים כתב "הארץ" בבריטניה וגם כתב העיתון המנוח "חדשות" וגלי צה"ל באירופה. היה מרצה בכיר לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן ועד לפני שנה ראש החוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל. מתגורר היום בלונדון, ליד ה"ביג בן" ומגיש מדור סקירת עיתונות בערוץ החדשות של ה- BBC.
- למאמרים נוספים של ד"ר צדקא ב-ynet בערוץ הדעות.
- לטור הקודם של ד"ר צדקא ב"זמן שאול בלונדון".
