דיווח: ישראל וסוריה הגיעו להבנות סודיות
"הארץ" מדווח כי בסדרת מפגשים לא-רשמיים בין נציגים מישראל, סוריה ואירופה נולד מסמך הבנות למתווה של הסכם שלום. ישראל, כך נקבע, תיסוג לקווי 4 ביוני 67'. האזורים הסורים שממזרח לגולן יפורזו ויוקם פארק כדי להבטיח את מאגר המים באגן נהר הירדן. אלון ליאל, שתיווך במו"מ: מדובר במגעים בלבד. דב וייסגלס, שניהל את לשכת שרון, אמר ל-ynet: "הפרסום הוא עורבא פרח. זה ברמה של חצי רכילות"
נציגים מישראל ומסוריה שקיימו מגעים במשך כשנתיים גיבשו מסמך הבנות למתווה של הסכם שלום בין המדינות. כך מדווח הבוקר (יום ג') "הארץ". המגעים הלא-רשמיים התקיימו בידיעת גורמים בכירים בממשלת שרון ולאחר מכן בממשלת אולמרט. ראש הממשלה סירב להתייחס, כאשר נשאל הבוקר בנושא. מלשכת ראש הממשלה נמסר שהם אינם מכירים סיכומים לכאורה בין סוריה לישראל בערוץ החשאי שעליו דווח.
ד"ר אלון ליאל שתיווך במגעים אמר ש"הכותרת עלולה להישמע כמטעה". לדבריו, משתמע כאילו התגבש הסכם, כאשר מדובר במגעים בלבד. מנהל לשכתו של אריאל שרון, דב וייסגלס, אמר ל-ynet כי "הפרסום ב'הארץ' הוא עורבא פרח. שרון לא התעדכן במו"מ שכזה. ייתכן שמישהו זרק פעם משהו, אבל זה ברמה של חצי רכילות. לא היה שום דבר מעשי שכזה".
על-פי הדיווח, במסגרת הסכם העקרונות, אמורה ישראל לסגת מרמת הגולן לקווי 4 ביוני 67'. לוח הזמנים לנסיגה נותר פתוח. סוריה דורשת שהנסיגה תבוצע במשך חמש שנים וישראל רוצה לפרוס זאת על פני 15 שנים. למסמך ההבנות ("נון פייפר") אין מעמד משפטי אלא מדיני והוא נולד בדיונים שהתקיימו בין ספטמבר 2004 ליולי 2006. רובו גובש כבר באוגוסט 2005.
עוד הוסכם כי אזורים מפורזים יוקמו בשטחי רמת הגולן שהכוחות הישראלים יפנו. אזורים של נוכחות צבאית מופחתת יוקמו בישראל, ממערב לגבול הבינלאומי ובסוריה ממזרח לרמת הגולן. היחס בין עומק השטחים האלה יהיה ביחס של 4:1 לטובת ישראל.
בסוגיית המים סוכם כי ישראל תשלוט בשימוש ובמשטר המים בנהר הירדן ההררי ובכנרת. כדי להבטיח את מאגר המים באגן נהר הירדן, יוקם פארק ממזרח לגבול שיהיה פתוח לכל וינוהל על ידי הסורים. הפארק יוקם לאחר השלמת הנסיגה הישראלית ויישום הריבונות הסורית ויהיה פתוח לישראלים בלא אשרה. הפארק צפוי להשתרע על חלק ניכר מרמת הגולן. בנוסף הסכימה סוריה להפסיק את תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס ולהרפות מקשריה עם איראן.
בראש הצוות הישראלי למפגשים, שהאחרון שבהם התקיים בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, עמד מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר אלון ליאל. המגעים נוהלו באמצעות מתווך אירופי ובצד הסורי נוהלו על-ידי בכירי המשטר ובהם סגן הנשיא פארוק א-שרע, שר החוץ, וליד מועלם, וקצין מודיעין בדרגת גנרל.
המגעים הופסקו לאחר שהסורים דרשו להפסיק את הערוץ הבלתי רשמי ולהפגיש חשאית בין נציג מטעמם בדרגת סגן שר לפקיד ישראלי בדרג מנכ"ל ונציג אמריקני בכיר. בישראל לא נענו לבקשה. הנציג הסורי בשיחות, איברהים (אייב) סולימאן המתגורר בארצות הברית שנים רבות ומחזיק באזרחות אמריקנית ביקר בירושלים והעביר מסר על רצונה של דמשק להגיע להסדר עם ישראל ולהסתייע בקשריה עם ארצות הברית על מנת להסיר את החרם האמריקני מעליה.
מהמלון באנקרה ועד השיחות באירופה
לפי הדיווח ב"הארץ" המגעים החלו באקראי, לאחר ביקורו של אסד בטורקיה ב-2004. ד"ר ליאל, שהיה גם מיופה הכוח באנקרה מטעם ישראל, שהה בעת הביקור באיסטנבול והתאכסן באותו מלון בו שוכנה הפמליה הסורית. במשרד החוץ הטורקי רמזו לליאל שבשיחה בין אסד לבין ראש הממשלה הטורקי, רג'פ טייפ ארדואן, נדון בהרחבה הנושא הישראלי.
כמה ימים לאחר שליאל שב ארצה, הזמינו השגריר הטורקי לשיחה בה סיפר לו שאסד ביקש מארדואן לגייס את קשריה של טורקיה עם ישראל כדי להניע את ערוץ המשא ומתן עם סוריה. ישראל בראשות אריאל שרון לא היתה מעוניינת בתיווך הטורקי, וליאל פנה לג'פרי אהרונסון, מהקרן לשלום במזרח התיכון, בוושינגטון. אהרונסון הציע לשתף במגעים את סולימאן, שאסד הכירו כשהיה ילד.
מאוחר יותר התנהלו המגעים בבירה אירופית, בהשתתפות ליאל, ובכיר במשרד החוץ של אותה מדינה אירופית, יחד עם סולימאן. סולימאן והבכיר האירופי נסעו לדמשק כדי לדון גם הצמרת הסורית בעניין. המגעים האחרונים התקיימו, כאמור, בעיצומה של מלחמת לבנון.
הערכת אמ"ן: סוריה רוצה מו"מ לשלום
ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, אמר לפני שבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת ש"כוננות הצבא הסורי ירדה בתקופה האחרונה ביחס לתקופת מלחמת לבנון השנייה". חבר הוועדה ח"כ יוסי ביילין (מרצ), אמר בצאתו מהדיון כי "אם ראש הממשלה הקשיב למה שאנחנו הקשבנו היום - הוא צריך לדעת שזו פשוט הפקרות לאומית לא לפתוח מהר בדיאלוג עם סוריה, מתוך מטרה להגיע לשלום". לדבריו, "סוריה רצינית מאוד לדעתי לגבי משא ומתן וזה לא רציני שלא לפתוח עימה בשיחות".
ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף יוסי ביידץ, אמר באחרונה בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שכוונותיו של נשיא סוריה, בשאר אסד, לפתיחת מו"מ הן כנות ורציניות וכי להערכתו מדובר באינטרס סורי. עמדה זו מנוגדת לעמדת ראש המוסד, מאיר דגן, כפי שהציג אותה באותו פורום.
לדברי דגן, "אין כרגע אינדיקציה להגמשת העמדות הסוריות ולחתירה שלהם לשלום". סוריה, כך אמר, מתחמשת ומחמשת את החיזבאללה בקצב מהיר ופועלת להפיל את ממשלת סניורה ולערער את הנוכחות האמריקנית בעיראק. "ההרתעה הצבאית של ישראל נפגעה במלחמה, ולכן הביטחון העצמי של אסד גובר".
לפנייה לכתב/ת 
