המלצת השף: טריקי מארח

בבלוג "הפרעת קשב" אי אפשר לאכזב את הטוקבקיסטים. לכן, בעקבות הבקשה, הנה המלצת סוף שבוע על שלוש נשים שסיימו את בית הספר למוזיקה בהנהלתו של האחד והיחיד - "טריקי"

לפני שבועיים, ב"המלצת השף" בנושא ערים, טיקבק מגיב בשם ג'יימס בונד: "בשבוע שעבר 'מאסיב אטאק', השבוע 'פורטיסהד' – שבוע הבא טריקי, לא?" אז אמנם איחרתי בשבוע, אבל עם ג'יימס בונד אי אפשר ולא כדאי להתווכח. הצלע השלישית במשולש הטריפ-הופ הטהור של העיר הבריטית בריסטול הוא Tricky היודע בכינויו טריקי-קיד או אדריאן ת'וז, המוזיקאי הבריטי שעושה את המוזיקה האלקטרונית הכי ממסטלת ומחרמנת בסצנת הטריפ-הופ ומחוצה לה. עיקר הבשר בטריקי הוא הסאונד האפל, העשיר וההזייתי, ומכיוון שמול המיקרופון הוא נוהג ללחשש בקול נמוך, את עיקר השירה הוא משאיר לטובות ממנו. אז לפני שהחורף יחמוק לנו בין האצבעות ולא נוכל לדבר פה על טריפ-הופ בריטי מהניינטיז, הנה שלוש בנות שזכו להתארח באולפנו של טריקי ושווה לתת להן סיבוב, להנעמת סוף השבוע:

מנה ראשונה: Alison Goldfrapp

ארבע שנים לפני אלבום הבכורה המרהיב שלה, הזמרת הבריטית האלמונית אליסון גולדפראפ נכנסה לאולפן של טריקי, שעבד על אלבום הבכורה המופתי שלו -  "Maxinquaye". היא אמנם שרה שם רק שיר אחד, אבל השאירה אחריה שובל של קסם צבעוני. "Pumpkin" -  אחד השירים הרכים באלבום, ממחיש מצוין את המתח בין שני הקצוות של טריקי: הרכות הנשית המלטפת של טריפ-הופ סטייל פורטיסהד מחד, ומאידך החיספוס ההיפ-הופי והחיבה לרוק, שבמקרה הזה מתבטא בסימפול מה"סמשינג פאמפקינז" (כמה הולם את שם השיר). ב-1999 הוציאה אליסון את Felt Mountain יחד עם שותפה לצמד Goldfrapp, המלחין ויל גרגורי, ומאז העניקה לנו מתנות נהדרות כמו "Utopia", "Ooh la la" ו-"Ride a white horse". ככה זה כשאת בוגרת בית הספר טריקי למוזיקה.

מנה עיקרית: Martina Topley-Bird

זמרת הבית, בת טיפוחיו ולפרקים גם בת זוגו של טריקי (יש להם ילד משותף) היא היפהפייה השחורה בעלת הקול המהפנט מרטינה טופלי-בירד. באלבום הבכורה של טריקי היא שרה כמעט בכל השירים ומתבלטת במיוחד ב-"Overcome" הפותח (שחובבי "מאסיב אטאק" יזהו את מילותיו), ובשירים "Ponderosa" ו-"Aftermath". היא המשיכה איתו גם לאלבומים Pre-millennium tension ו-Nearly God, וזמן רב אחרי שהקשר בין השניים ניתק, טופלי-בירד הוציאה בבריטניה את אלבום הבכורה היפה שלה, -  Quixotic. האלבום זכה לשבחים, אבל לא הצליח בארצות הברית, בעיקר כי יצא שם בגירסה מקוצצת ומחודשת שלא החמיאה לו. הוא אינו מושלם, אבל בהחלט שווה ספין בקומפקט בסוף השבוע, במיוחד בזכות הבלדה שוברת הלב שבמרכזו -  "Anything", שמלווה גם בקליפ יפהפה.

ולקינוח: Polly Jean Harvey

כן, גם הזמרת האהובה עליי שיתפה פעולה עם הילדון טריקי. ב-1998, עת הוא הוציא את Angels with dirty faces והיא הוציאה את Is This Desire המופתי (תקופת התסרוקת הגרועה שלה), הם נפגשו לבצע יחד את "Broken Homes" המצוין שנכנס לאלבום של טריקי. זה אולי לא השיר הכי מדהים של טריקי, אבל פי-ג'יי הארווי שרה פה ואף אחד לא עושה את זה כמוה. שבת שלום.