שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    לנוח אני אנוח רק בקבר

    'ציפורה', המדור שהמציא מחדש את שפת הרכילות, יורד מהבמה, והפעם לתמיד. סמדר שילוני עושה מחווה אחרונה לאמא של מדורי החברה הנוכחיים, שהתחילה ב"חדשות", עברה ל"העיר" ועכשיו משאירה אותנו בחושך, לבד

    לפני שנה וחצי זה היא היתה גמוררררה. אחר כך היא חזרה. בימים אלה נחנך הפורמט החדש של המקומון התל אביבי "העיר", והפעם כנראה שאפשר להגיד על 'ציפורה' קדיש. יכול להיות שהיא עוד תפתיע את כולנו ותחזור, אבל זה אף פעם לא עצר אותנו מלהספיד מישהו טרם זמנו. עד ואם בכלל שמשהו יקרה, תסתפקו במדור "ניים דרופינג" של איתמר הנדל-כנען, האיש שהוציא את אסי דיין לסיבוב קוקאין בשעות הקטנות של תל אביב.

     

    ציפורה הולכת הביתה. הדמות שכתבה את מדור הרכילות של "המוסף", מגזין  סוף השבוע של "חדשות", הי"ד, האמא הרוחנית של רכילאיות מופת כמו גפי אמיר ("סתם"), גיל ריבה ("שליחות קטלנית"), ליאורה גולדברג-שטרן ("ליאורה", מעריב) ושאר קולגות, שביום רגיל מתחרים על טיפת הדם הצהוב האחרונה. אלא שביום כזה כולנו שמים בצד את המחלוקות, ועושים כבוד למאמא הגדולה של הז'אנר.

     

    'ציפורה' נוסדה בשנת 1984, ולא במקרה זה קרה תחת מכונות הדפוס של עיתון "חדשות" (רשת שוקן), האיש שבגללו היומונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" נראים כמו שהם נראים. כמו גיבור אמיתי, "חדשות" קבע נורמה חדשה של עיתונות משוחררת, צבעונית ובלתי רשמית, אבל נפח את נשמתו לפני שהספיק לראות את לבלוב המורשת שהשאיר אחריו. בתשע שנות הקיום שלו הוא עצבן כל כך הרבה אנשים, שעד היום הוא נחשב להבטחה שלא מומשה.

     

    לא משנה מאיזה עדה

    ז'אנר ה"בואו נכניס לסלבז" זוכה היום לפריחה, אבל אם תתבקשו לשים את האצבע על הנקודה ממנה זה התחיל, אז זה התחיל שם. 'ציפורה' היתה מדור הרכילות הראשון שהפנה עורף לידועים בציבור, במקום להאדיר ולרומם אותם.  היא התגשמה ברווקה קטנונית וממורמרת, שחושפת את הסלבז ברגעים הכי מביכים. מי היה מאמין שהיא תשאיר כזאת צלקת על השפה העברית, צלקת שגרורות שלה אפשר למצוא היום תחת כל מדור רכילות רענן. למעשה שנים הרבה אחרי שחדשות החזיר את נשמתו לבורא, 'ציפורה' חיה ובעטה, במסגרת 'העיר'. או כמו שהגדיר את זה מאוחר יותר אהוד אשרי, אחד מהמשכתבים של 'ציפורה' והיום מבקר הטלוויזיה של "הארץ": "ציפורה היא הדבר היחיד שנשאר עד היום מ'חדשות'".

     

    מאחורי "חדשות" עמדו טובי בניה של התקשורת הישראלית, שאז בלטו בנוף התעשייה כחצופים ופורצי דרך, והשאירו אחריהם שיק בוטה של מגניבות. מייסד המדור היה רינו צרור, ממקימי "חדשות" ואחד מבכירי העורכים בעיתון. בתקופה הראשונה תוכנן עמוד רכילות רגיל, ואז החליט צוות העורכים לברוא את ציפורה. "ישבנו יחד במסדרון", שחזר צרור בשיחת נוסטלגיה של מייסדי העיתון, שנערכה בשנת 2002, "והגינו יחד את השם". הגרסא הרווחת היא ש'ציפורה' קרויה על שמה של ציפה קמפינסקי, ממקימי "חדשות" והעורכת הראשונה של המדור, שערכה את החומרים שאסף צרור במהלך השבוע. את הלוגו סיפקה חדווה יפה.

     

    'ציפורה' הקריבה את עצמה בפולניות אנוכית, וסיפקה חשיפה וכר פורה ליצירתיות של דמויות מוערכות כמו דנה מודן, עירית לינור, רענן שקד וגל אוחובסקי. רובם הפכו מאוחר יותר למושאי סיקור רכילותי בעצמם. הם הפנו  לה עורף והשאירו אותה לבד בחושך (אחד מהיוצאים מהכלל הוא רענן שקד, שהודה כי "היא היתה ללא ספק אחת מהציפורות היותר שוות שיצא לי לשכתב. היתה, מה שקוראים, שכתוב טוב. חבל עליה"), אבל בסופו של דבר היא סיפקה להם קרש קפיצה הגון, ועל כך אנו מודים לה. לעומתם אשרי, עורך "המוסף", הבין מייד לכשהגיע לעמדת העריכה ש"זה המדור הכי חשוב במוסף. לא יעזור כלום. עם כל הרעיונות לכתבות שער, אתה יודע שקודם כל קוראים את 'ציפורה'".

     

    כשאשרי הגיע ל"מוסף", הדמות של 'ציפורה' היתה מה שהוא כינה "פרחה בליינית תל אביבית. אחרי שהבנתי שאף אחד לא יכול לכתוב את זה", הוא משחזר, "לקחתי את זה על עצמי, והפכתי אותה לאשה קצת יותר מבוגרת, רווקה, מסכנה ומרירה. הכנסתי לה את היונגיאני, והכנסתי את העניין של 'ונסיים בבדיחה'. ואני גם לוקח לעצמי את הקרדיט על 'ציפורה הרוסה', ועל 'לא חשוב מאיזו עדה', שהיה הפוליטיקלי קורקט הראשון בעיתונות העברית".

     

    פורשת לא בשיא

    מאוחר יותר הצניח אשרי לתפקיד את עירית לינור, ששרדה לעמוד בו במשך שלושה חודשים שלמים. כמה שנים מאוחר יותר היתה לינור נחרצת לא פחות, כשבשיחה עם אלי אשד הגדירה את התקופה כ"נקודת השפל של הקריירה העיתונאית שלי. הייתי שם שלושה חודשים של גועל. מרכזת את החומרים שהיו מגיעים, מתקשרת לאנשים כדי לשאול אותם כל מיני שאלות מפגרות , ונותנת לכל טאץ' ארסי. זוהי עבודה דוחה ומגעילה, ובמיוחד כשאת יודעת שאת עושה משהו רע.

     

    "זאת עבודה שאינה מתאימה לבן אדם הגון. וחבל שעם סגירת 'חדשות' ציפורה לא עברה מהעולם. ואגב", מאבחנת לינור, "היו יותר ציפורים גברים מאשר נשים, בהזדמנות זאת אני רוצה להתנצל לפני כל מי שאיתרע מזלו להיות מוזכר

     בידי שם. אני מצטערת על כל דקה שביזבזתי על זה".

     

    השערורייה הראשונה שיצר הילד המופרע "חדשות", היתה דווקא סמוך לתקרית 'קו 300', כשפרסם – בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית – על הקמת ועדת חקירה בפרשה. פרסום בגודל עמוד של תמונה שצילם אלכס ליבק המבהירה כי המחבלים נתפסו בעודם בחיים, בניגוד לטענת הגורמים הממשלתיים-צבאיים, גרר משבר שהוביל לסגירת העיתון לארבעה ימים. היה מי שאמר שהסגירה עצרה את המומנטום שצבר העיתון. זה לקח עוד תשע שנים עד ש"חדשות" נסגר, בשנת 1993. אשרי עבר ל"העיר", בן הטיפוחים הנוסף של שוקן, יחד עם יוסי קליין, העורך הראשון.

     

    "עמוס זימן אותי במיוחד", שיחזר אשרי באותה שיחת נוסטלגיה, "ואמר 'לי לא אכפת מכלום, העיקר שציפורה ימשיך. תמשיך לעשות את המדור ב'העיר''. אמרתי שאני עושה את זה כבר ארבע שנים, אז מה, אני אמשיך לעשות 'ציפורה'?". המדור אכן זכה לעדנה מחודשת במקומון התל אביבי בימיו הטובים, אבל הלך איבד את הייחוד שלו בנוף תרבות הסלבז, עד הפרישה הנוכחית, זו שגל אוחובסקי הגדיר כ"לא בשיאה". המדור מרכין ראש, מודה ל'ציפורה' על השנים היפות ומקווה שהיא אכן תזכה לנוח בקבר.

     

    עורך "העיר" החדש, אורי שאלתיאל, מסר כי "לא יהיה יותר את המדור של ציפורה, המדור של איתמר הנדל-כנען הוא המדור הרלוונטי לעניין".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "העיר". הבית השני של ציפורה
    צילום: שירן ולק
    לינור. רוצה להתנצל
    צילום: שירן ולק
    לאתר ההטבות
    מומלצים