אריאל: מערת הנטיפים הסודית

במערת אבשלום (שורק) רובנו ביקרנו, אחרי הכל מדובר במערת הנטיפים היחידה בארץ שפתוחה למבקרים. אולם, במדינת ישראל מסתתרות מערות נטיפים נוספות, שאינן פתוחות לקהל הרחב בגלל גודלן ומחשש כי כניסת מבקרים אליהן תסכן את שלמותן. אחת מהמערות האלה נמצאת במיקום מפתיע - בעיר אריאל.

מערכת הנטיפים באריאל התגלתה לפני כ-12 שנה במהלך עבודות שנעשו באחת השכונות בעיר. עומקה של המערה הוא כ-17 מטר והיא מכילה אלפי נטיפים וזקיפים. "גילם של הנטיפים כ-5,000 שנה", מעריך מוטי שפי, פקח רשות שמורות הטבע והגנים בשומרון על פי גודלם של הנטיפים שנמצאו במערה (כחמישה מטרים ויותר). "אם כי גילה של המערה עצמה הוא מיליוני שנה".

לפי ההסבר של שפי, הנטיפים נוספו רק בשלב מאוחר יותר למערה, בעקבות הצפה של מי אוקיינוס שהתרחשה לפני מיליוני שנים. "מי הגשם מתחברים לפחמן דו-חמצני באוויר ובקרקע, הופכים למים חומציים ומחלחלים דרך הסדקים שבסלעי הגיר. אלו, ממיסים את סלעי הגיר, וכשהם מגיעים אל חלל המערה הם מטפטפים מהתקרה באיטיות רבה.

"בזמן הטפטוף הפחמן הדו-חמצני שבמים מתנדף, והגיר שהיה מומס במים מתגבש ונשאר כמשקע תלוי על תקרת המערה. חלק מהטיפות מגיעות לקרקעית המערה ובתהליך זהה הן יוצרות על הקרקעית משקע גירי. אט אט, משקעי גיר מצטברים על תקרת המערה ויוצרים נטיף. הנטיף הולך ונבנה כלפי מטה, ומולו - על קרקעית המערה נוצר זקיף ההולך ונבנה כלפי מעלה", מסביר שפי.

למרבה ההפתעה זו אינה מערת הנטיפים היחידה באריאל. "באריאל יש

מערת נטיפים נוספת ואף גדולה יותר, שהתגלתה גם היא במהלך עבודות תשתית", מספר שפי. "אך במקרה ההוא, פיצוץ יזום שבוצע במקום גרם לנזקים כבדים במערה, והיא כיום סגורה ומוזנחת. המערה שאנחנו מדברים עליה, זו שהתגלתה לפני כ-12 שנים, נשמרת היטב ואנו עושים את כל המאמצים לשמור עליה מפני פגיעה אפשרית".

זו גם הסיבה שהמערה אינה פתוחה למבקרים. לטענת שפי המערה קטנה מדי והנטיפים בה ארוכים מדי, כל ביקור בה עלול לפגוע בנטיפים ובזקיפים. והוא מוסיף: "למרות שיש נכונות של עיריית אריאל לפתוח את המערה למבקרים, יש צורך בהשקעה גדולה כדי להתאימה למבקרים".

• הצצה למערת הנטיפים באריאל תוצג במסגרת הסדרה "החיים הטובים בסיטי", שתשודר מחר (26 בינואר) בשעה 18:30, בערוץ החיים הטובים.