שתף קטע נבחר

 

פרשת "הלמו" מגיעה לבית המשפט העליון

שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, העניק זכות עתירה לעורך דינו של הלמו. דרישתו של הלמו לקבל לידיו בחזרה את הכונן הקשיח שלו, הפכה לדיון על פרטיות, חופש ביטוי וגבולות הסמכות של המשטרה

עניינו של הבלוגר משה הלוי, "הלמו", מגיע לבית המשפט העליון. ביום ה' אישר השופט סלים ג'ובראן לעורך דינו של הלוי, בועז גוטמן, לעתור לבית המשפט העליון.

 

הלוי נעצר על ידי המשטרה בספטמבר האחרון בחשד להפרת צו איסור פרסום, לאחר שפירסם קישור שהפנה לשמה המלא של ה', המתלוננת נגד השר חיים רמון.

 

הלוי נעצר במהלך חיפוש שערך מפלג עבירות מחשב של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בביתו. בחיפוש נתפסו חומרי מחשב ובהם גם המחשב האישי של הלוי.

 

כאשר ביקש משה הלוי מהמשטרה לקבל לידיו בחזרה את הכונן הקשיח שלו, אשר נדרש לו לצורכי עבודתו, השיבה לו המשטרה כי יוכל רק להעתיק את תוכנו של הכונן. הלוי טוען כי המשטרה תפסה את הכונן בהליך לא חוקי, ולכן חייבת להחזיר לו את הכונן המקורי. כעת עתירתו מגיעה אל בית המשפט העליון.

 

יחס מועדף מצד המשטרה

אך העתירה עצמה אינה נסובה רק על כונן קשיח. עו"ד גוטמן מציין בעתירתו כי המשטרה השתמשה בצווי חיפוש שנויים במחלוקת ופגומים כדי לתפוס את הכונן המדובר, ולטענתו, השוטרים נהגו בברוטאליות פיזית ולא הציגו בפני הלוי כל צו חיפוש -

בניגוד לחוק, הדורש צו חיפוש מיוחד לחיפוש במחשב.

 

יש לציין, כי לפני כשנתיים הקנתה הכנסת מעמד ייחודי למחשב האישי - חפץ אישי מאוד, כידוע - בתיקון לפקודת סדר הדין הפלילי: מעצר וחיפוש. בדברי ההסבר לתיקון, מצוין כי "כניסה למחשב היא לעיתים הרבה יותר מכניסה לביתו של אדם". ישנה אף הכרה במחשב ככלי עבודה, ובכך שחיפוש במחשב עשוי לפגוע בפרטיות של אזרחים אחרים.

 

עוד מציין גוטמן את ה"יחס המועדף" לו "זוכה" לקוחו מצד המשטרה. בעוד שגופי תקשורת גדולים, הפרו אף הם, לטענתו, את צו איסור הפרסום בעניין רמון, האדם היחיד שנעצר ושאצלו נערך חיפוש, משום מה, היה משה הלוי.

 

בעבר זכורים מקרים דומים בהם המשטרה בחרה לחקור רק בלוגרים ופעילי רשת עצמאיים - כמו המקרה של עורך "מארב" רונן אידלמן - בזמן שלא ננקטה כל פעולת חקירה משמעותית כלפי גופי תקשורת ממוסדים אשר ביצעו עבירה דומה.

 

ברם, גם כלפי כלי תקשורת גדולים, הפרה המשטרה את עיקרון החיסיון העיתונאי (שאינו מעוגן בחוק, אבל נקבע כנורמה אתית), בכך שדרשה לקבל לידיה חומרי מדיה שונים - כפי שקרה למערכות "מעריב" ו"עובדה". ההבדל הוא, שבמקרה של עיתונאי הרשת העצמאים דוגמת הלמו ואידלמן, שבהחרמת הכונן הקשיח "לצורך החקירה", ובהחזקה ממושכת שלו, פוגעת המשטרה קשות גם ביכולתם להתפרנס.

 

סוגיות עקרוניות

הסוגיות שמעלה גוטמן בעתירה נוגעות לזכויות הבסיסיות של כל אזרח בישראל לחופש ביטוי, לפרטיות ולהליך הוגן כשהוא מואשם בפשעים, ולכן הסכים בית המשפט העליון לקבל אותה. בית המשפט העליון הקצה ליחידה הארצית לחקירות הונאה 60 יום להשיב על הטענות. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים