שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "היא תובעת אותי על הפרת הבטחת נישואים"
    בחור פוגש בחורה. הם מתכננים להתחתן. הוא חוזר בו. היא מגישה נגדו תביעה כספית. האם הוא צריך לשלם משום שהתחרט? עו"ד בני דון-יחייא עונה לשואל מודאג

    שאלה:

    יצאתי שלוש שנים עם בחורה. חיינו ביחד בשנה האחרונה ותיכננו להתחתן. המשפחות נפגשו וסיפרנו גם לחברים. הלכתי עם בת-זוגי (לשעבר, לשמחתי) לראות אולמות, חיפשנו דיג'יי ודברים כאלה.

     

    לפני שבועיים נפרדנו לאחר מריבה קשה, שלא היתה הראשונה. אני יזמתי את הפירוד. עכשיו קיבלתי מכתב מעו"ד הדורש ממני 100,000 שקל פיצויים לאותה בחורה בגלל "נזקים כבדים" כמו בושה, עוגמת נפש, פגיעה בסיכוייה להתחתן ועוד רשימה ארוכה ומופרכת, כמו שאתם עורכי הדין יודעים לכתוב. במכתב נאמר עוד, שאם לא אשלם - תוגש נגדי תביעה.

     

    האם אני יכול לישון טוב בלילה?

     

    תשובה:

    קודם תשמע סיפור - זוג עמד להינשא. ימים ספורים לפני החתונה הגיע אל האשה מכתב לא חתום. בעלה המיועד, נכתב במכתב לתדהמתה, היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש. הוא הסתיר ממנה את הסוד הזה. הכותב האלמוני הוסיף שיצא איתה פעם, לכן הוא רוצה בטובתה.

     

    כאשר באה הכלה לחתן בקובלנה מרה על שרימה אותה, לא יכול היה לומר דבר והסתפק בהרכנת ראשו. היא הכריזה שלא תינשא לו ותבעה בתוקף שיחזיר לה את כל ההוצאות שהוציאה לקראת החתונה. בלי להסס הוא עשה כדרישתה, ואף הוסיף ונתן לה סכום נדיב מיוזמתו.

     

    זה היה כדאי לו, לכיס וגם למצפון: התברר ששולח המכתב האלמוני היה הבעל-לעתיד עצמו, שחזר בו בו מרצונו להתחתן וחשש שתתבע אותו על הפרת הבטחת נישואים.

     

    הבטחת נישואים יוצרת חוזה משפטי

    אם כך, לחזות אם תישן טוב או תתעורר אחוז ביעותים תהיה יומרה מופרכת מצידי, ובהזדמנות זאת אני מודה לך על המחמאה שחילקת לחבריי למקצוע. אני מודע לתדמית שלנו, שהרייטינג שלה לא מרקיע שחקים. מישהו אמר שהבעיה עם עורכי הדין היא ש-95 אחוז מהם מוציאים שם רע לכל היתר. התחכמות נחמדה, שאני מקווה שלא נלקחת ברצינות.

     

    ועכשיו לשאלת הפיצויים בשל הפרת הבטחת נישואים. הדין קובע, כי הבטחת נישואים יוצרת הסכם. לכן, חזרה מהתחייבות זאת ללא הצדקה דינה כהפרת חוזה. וכאשר מופר חוזה, הצד הנפגע זכאי לשני סעדים עיקריים: הוא יכול לתבוע את אכיפת ההסכם, והוא יכול לתבוע פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה.

     

    הצד הנפגע מהפרת הסכם לנישואים אינו יכול כמובן לתבוע את מימוש ההסכם: אי אפשר לחייב אדם להתחתן עם מי שלבו אינו חפץ בו. אבל בתי המשפט מחייבים לא פעם את הצד המפר לפצות כספית את הנאהב המאוכזב.

     

    הפסיקה אינה אוהדת תביעות בשל הפרת הבטחת נישואים 

    הדעה הרווחת בפסיקה היא, שתביעות נגד מי שחוזר בו מרצונו להינשא אינן אהודות. "תביעה כזאת יש בה, כמעט תמיד, משהו מן הדוחה", כתב פעם השופט זילברג, "כי היא יוצאת מתוך ההנחה, כי הארוס או הארוסה חייבים היו להתחתן עם בן-הזוג האחר אך ורק בשל ההבטחה שניתנה, למרות שאין רגשות אהבה ביניהם".

     

    לא פעם כתבו שופטים שיש לבטל לחלוטין את עילת התביעה בעקבות חזרה מהבטחת נישואים וקראו לכנסת לתקן את החוק. המשפטן פרופ' פנחס שיפמן ביטא עמדה זו באחד מספריו:

     

    "לפי התפיסה המקובלת כיום בחברה חופשית בחירת בן זוג היא הכרעה אישית-אינטימית העשויה להשתנות ללא סיבה רציונלית. הכרעה זו היא פועל יוצא של אותו תהליך מורכב המכונה 'אהבה', ובתור שכזאת עליה להיות נקיה מכל לחץ חיצוני וחופשיה מכל התערבות זרה. לשון אחרת: על אדם להיות בן-חורין לחזור בו מהבטחת נישואים".

     

    תביעה בעקבות הפרת הבטחה בטענת מרמה - מוצדקת 

    הביקורת על תביעות בנושא הזה אינה מתייחסת למקרים בהם מרמה צד אחד את משנהו: כשאדם מבטיח לאשה נישואים בלא להתכוון לכך, רק במטרה להפיק טובת הנאה מהבטחתו המזויפת - ראוי שיפצה אותה. עילת התביעה במקרה כזה אינה נובעת מדיני החוזים, אלא מדיני הנזיקין.

     

    בדרך כלל, טובת הנאה שמפיק אדם המפזר הבטחות נישואים ללא כיסוי היא מינית. במקרה אחד חיזר אדם נשוי אחרי צעירה וחזר והכריז באוזניה הלוהטות מאהבה שהוא עומד להתגרש, בלי שהיתה לו שום כוונה לפרק את משפחתו.

     

    בתביעה שהגישה הבחורה גינו השופטים את המבטיח. "הבטחות כזב אלה", כתב השופט ברנזון, "שניתנו בכוונה שהתובעת תפעל על-פיהן ותסכים להתמסר לו, הן תרמית במלוא מובן המילה, תרמית שפלה ומכוערת. באותו זמן היתה התובעת נערה צעירה ובלתי-מנוסה, ובסמכה על הבטחותיו התמסרה לו וסבלה נזק רציני".

     

    סכומי הפיצוי שנפסקים אינם גבוהים

    כאמור, שופטים אינם רואים בעין יפה תביעות בשל הפרת הבטחת נישואים. לכן נקבע לא פעם, כי סכום הפיצוי שיש לחייב את המפר צריך להיות צנוע.

     

    יש טעם נוסף לפסיקת פיצויים לא גבוהה: אם אנשים יחששו שיוטל עליהם חיוב גבוה, הם עלולים להתחתן שלא מרצונם האמיתי, רק כדי להימנע מהקנס הכספי.

     

    הנזקים העיקריים שהוכרו בפסיקה כמזכים בפיצוי הם: הוצאות ממשיות שהצד הנפגע הוציא (תשלום לאולם חתונות, רכישת בגדים לחתונה, מתנות יקרות שנמסרו לצד המפר וכדומה).

     

    במקרה אחד התפטרה אשה מעבודתה לרגל החתונה המתקרבת, ומשבוטל השידוך חוייב בן זוגה לפצות אותה על נזקיה הכספיים בשל ההתפטרות.

     

    נזק אחר המוכר בפסיקה בא לפצות אשה בגלל הבושה הנגרמת לה עם הפרת הבטחת הנישואים, עוגמת הנפש, הפגיעה בכבודה ובשמה.

     

    כאשר נמשך הקשר במשך שנים, האשה אינה צעירה, אין לה ילדים, ואז מודיע לה המיועד כי חזר בו - ייתכן שבית המשפט יביא בחשבון נזקיה גם את הקטנת הסיכוי להינשא וללדת.

     

    ישנו היבט נוסף הקשור לשאלה איך יש להתייחס להבטחת נישואים של אדם נשוי. הדעה ששלטה בפסיקה קבעה שהבטחה כזאת אינה מוסרית, ולכן אי אפשר לתבוע בשל הפרתה. באחרונה שינה בית-המשפט העליון את הדעה הזאת. באחת הרשימות הבאות נכתוב על כך.

     

    ועכשיו אחזור לשואל, הרוצה לדעת אם הוא יכול לישון בשלום בעקבות הדרישה הכספית שקיבל מפרקליטה של חברתו לשעבר: אני לא יכול לומר לך אם תצטרך כדורי שינה, אבל כדורים נגד כאב ראש - כנראה תצטרך.

     

    אם האשה שהיתה איתך תממש את איומה, צפוי לך משפט מייגע. יהיה עליך לשכנע את השופט כי חזרת בך מההסכמה להתחתן מטעמים מוצדקים. לשכנעו שלא הבטחת נישואים בחוסר אחריות בלי לחשוב בנזק שתגרום לצד השני אם תתחרט, וששינית את דעתך לא בקלות ראש.

     

    המשפט יהיה כרוך בחקירת עדים ובהצגת ראיות שונות. מה תהיה התוצאה – אין להינבא. לכן, לפעמים כדאי לנהל מו"מ ליישוב הסכסוך ללא התדיינות, גם אם המחיר יהיה תשלום מסוים - אולי לא צודק בעיניך, אבל בכל זאת כדאי, בהתחשב באלטרנטיבה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים