הנשק הסודי
רוצה לשדרג את מעמדך בקרב המין השני? אל תעני, אנחנו יודעות את התשובה. אבל איך עושים את זה? ביקשנו מזהר, כתבנו האמיץ, שייעץ לשהר, כתבתנו הנועזת. הוא ביקש שגם היא תייעץ לו. שניהם חיו שבוע לפי ההנחיות שקיבלו
המכתב ששהר כתבה לזהר:
דיר זהר,
כדי שבנות ייפלו לרגליך, חשוב שתנהג לפי הכללים הבאים:
1. הופעה – לבש תחתונים נקיים וחדשים יחסית והקפד על שימוש בדאודורנט ובבושם.
2. בשיחה עם בחורה כלשהי – לעולם אל תביט בבחורה אחרת. הבחורה שאיתך יותר יפה מהמלצרית, מהחברה הכי טובה שלה ומבר רפאלי. בכלל, אתה ממש לא מתלהב מיופי של ברבי. זכור: אישה צריכה להיראות כמו אישה, לא כמו מקלון אוזניים, ואישה שיודעת ליהנות משומנים ופחמימות זה סקסי. החמא לה, לא בצורה מתחנפת, והשחל: "את לא כמו שאר הנשים שפגשתי". לעולם אל תרמוז שהיא מקנאה בבחורה אחרת. אם היא חושבת שמישהי טיפשה או מכוערת, היא יודעת על מה היא מדברת. בהזדמנות המתאימה הבע רצון לקשר רציני. אהבה היא טעם החיים, ואתה פשוט מחכה לבחורה הנכונה.
3. בעבודה ובלימודים – הצע לבחורות עזרה על בסיס קבוע: טרמפים, שיעורים פרטיים, סחיבת משא כבד (או קל! אתה ג'נטלמן), פתרון דילמות אישיות ופתיחת צנצנות.
4. תחומי עניין – הימנע מלדבר על ספורט. אופנה ורכילות, מאידך, הם תחומי עניין שאין לזלזל בהם! עם זאת, הבנת יתר עלולה להוציא אותך הומו. איזון הוא ערך עליון (אגב, אתה יכול להוכיח שאתה לא כמו כל הגברים כי אתה באמת לא הומופוב). אל תשכח שהבחורה שמולך היא תחום עניין בפני עצמו. שאל אותה על עבודתה, לימודיה, וכל מה שקשור אליה. האזן בשקיקה וזכור מה היא מספרת. כדאי לציין שהדעות שלה ממש נתנו לך חומר למחשבה וכן להתעניין ברגשותיה.
5. תקשורת – סמ"ס טוב: בהצלחה במבחן! סמ"ס רע: מילה יבשושית אחת (כן/לא/נראה). אל תנג'ס, אך אל תתפייד.
6. ביציאות ובדייטים – אל תיגש לכל בחורה שיוצרת איתך קשר עין, אלא רק למעטות שמסתכלות עליך ארוכות ומחייכות. מישהי ראתה אותך ניגש למישהי אחרת? ותר עליה.
שכח את כל משפטי הפתיחה השחוקים והקפד להיראות ביישן שלעולם לא מתחיל עם בחורות. כשהשיחה מתפתחת ספר באמביציוזיות שאתה מתכנן לעבור לדירה משלך, מתחיל לעבוד במשרד גדול ומתכנן להגיע למשכורת של חמש ספרות. אנחנו אוהבות גברים שאפתנים. בהזדמנות המתאימה אתה יכול לציין שהעבר המיני של בת הזוג שלך לא מעניין אותך ולא רלוונטי לקשר. הערב נגמר? אתה משלם! הימנע ממבטים ארוכים בחשבון שעשויים להעיד על חישוב מתמטי כלשהו. והכי חשוב: תתקשר למחרת!
תיהנה,
שהר
השבוע של זהר
הטכניון רצח באכזריות את חיי המין שלי, השאיר בזיכרון של הנייד רק את המספר של ביטוח לאומי וכלא אותי תחת ערימת מועדי ב'. כדי לסבר את האוזן, הפעם האחרונה בה קיימתי יחסים עם מישהי שאינה היד שלי הייתה כשסטיבן הוקינג עוד שיחק כדורסל. לא נותר לי אלא להפנות זעקתי לבורא עולם, והוא, היודע כי חרמן עבדו, שלח אליי את לוחות הברית, או במילים אחרות: מכתב משהר. קראתי את ההוראות בשקיקה וחוויתי הארה: אם שהר הייתה לסבית, היא הייתה נשארת בתולה עד יום מותה. אבל מצבי הנואש לא מאפשר לי להיות בררן, ולמרות הדעות הקדומות החלטתי לציית לפקודות, יהא אשר יהא. בהצלחה לי!
יום חמישי: התחברות למין הנשי
בצער רב נאלצתי להיפטר מתחתוני המזל שלי, שלא עברו את הסלקציה. הזלפתי על עצמי דאודורנט ויצאתי ללימודים. למצוא בחורה בטכניון זה כמו לתפוס זבוב עם אטב כביסה, אך אני עמדתי במשימה שוב ושוב, בעודי מפעיל את מיטב המשפטים שנוסחו עבורי במטרה להמס לבבות. להלן דוגמית מהתגובות הנלהבות שקיבלתי:
- "את יותר יפה מבר רפאלי".
"תודה, גם אתה".
- "אני לא אוהב מראה של דוגמניות, אישה צריכה להיראות כמו אישה".
"אתה קורא לי שמנה?"
- "את לא כמו שאר הבחורות שאני מכיר, יש לך חוכמת חיים ומילותייך פורטות על מיתרי ליבי".
"אפשר לשאול אותך שאלה?"
"כמובן! כל דבר שקשור אלייך מעניין אותי!".
"אתה הומו?".
"הממ... לא, אבל דעתך חשובה לי. רוצה שאני אעזור לך עם התיק, אתן לך טרמפ ואקנה לך משהו לשתות?".
"טוב, תביא קפה".
"אה, אין לי כסף עליי, את יכולה להלוות לי שני שקל?".
סופשבוע: פגוע
זנחתי את תוכניתי המרגשת להכין שיעורים אל תוך הלילה לטובת מסיבה מטורפת בביתו של עמית לספסל הלימודים. מיותר לציין שהמסיבה התגלתה כמקבץ חנונים שהפעילות הכי מטורפת שעשו הייתה בהייה בקיר. אבל מה זה משנה? העיקר שיש בנות! לבשתי את המראה הביישני וחיכיתי בסבלנות שמישהי תסתכל עליי ארוכות ותחייך, כדי שאוכל לגשת ולספר לה שאני מוכן לקשר רציני עם משרד גדול בן חמש ספרות. חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא? חיוכים.
בצר לי, כיליתי בכוחות עצמי את מלאי האלכוהול הרעוע של המארח, ואז ניגשתי בהססנות מפוארת אל עלמה שנראתה, תחת ענני הוודקה בעשרה שקלים שאפפוני, כיפהפייה. אמרתי לה במבוכה: "אני אף פעם לא עושה את זה, אבל... אה... את ממש חמודה... ורציתי לומר לך שאני לא פוסל התנסות מינית עם גבר". משפט פתיחה שחוק זה בטח לא. את הטלפון שלה היא לא רצתה לתת, ומשום מה גם סירבה לקחת את שלי. גם המשך הערב לא היה הצלחה גדולה, בדגש על החלק בו הסברתי בטאקט לבחורה שמנה וחיננית שאני אוהב ומעריך נשים שיודעות ליהנות מאוכל. לפחות לא נהרגתי בנהיגה הביתה.
במוצ"ש שילחתי למערכת יונת דואר ובפיה המסר הבא: "עצותייך הורידו אותי לדרגת פופולאריות המקבילה לזו של כת הטמאים בהודו. עוד יום כזה ואני מנסה לעשות שפגאט". אפילו לב המתכת של העורכת לא עמד בסיפורי הטרגי, ושהר נאלצה לכתוב לי הוראות חדשות.
וזה המכתב השני שקיבלתי:
זהר,
אני לא יודעת אם להאשים אותך או את הבנות של הטכניון. בכל אופן, לאור מצוקתך החלטנו לשנות את הקו. אם עד עכשיו היית פאפי, מעכשיו תהיה חרא מסתורי ורשע. לפיכך:
1. דבר על האקסיות הרבות שלך ותסביר שאתה לא מוכן לקשר מחייב, לא מאמין במונוגמיה ולא חושב שאי פעם תפגוש בחורה שתצליח לביית אותך.
2. אתה הכי מנוסה בעולם בסקס! פמפם להן את זה.
3. אל תיצור קשר עם בחורות. סמ"סים קצרים וענייניים.
4. ספר על קשרים קודמים עם נשים מבוגרות ממך. הן יותר בוגרות ומעניינות לדעתך.
5. תתבלבל בשמות של בנות שאתה מדבר איתן.
6. ספר כמה אתה חזק ובעל כוח סיבולת. אחרי הכול, הקפת את ההימלאיה חמש פעמים עם תרמיל ושתי שבדיות על הגב!
7. אתה יודע לירות בנשק חם ויש לך מנוי ל"בלייזר". עזוב, אתה כותב ב"בלייזר"!
8. הריינג'רובר שלך בדיוק במוסך.
9. אם אתה לוקח מספר, תחזור אחרי יומיים-שלושה. שתתייבש קצת.
10. תתקשר ממש מאוחר בלילה ותגיד שאתה כל כך שיכור שאתה לא זוכר איפה התחלת את הערב, אבל תשמח לסיים אותו אצלה.
מקווה שהפעם תצליח יותר,
שהר
הידד, זהר החמוד מת, זהר המניאק עולה על הבמה. אח, כמה טוב בבית!
יום ראשון: אני ג'ון בריון
- "אולגה, תשכחי כל מה שאמרתי לך אתמול!"
"קוראים לי אנה. מה אמרת לי אתמול?".
- "כל הכבוד על הציות המהיר. לא שזה יעזור לך, את צעירה מדי בשבילי, אני אוהב נשים בשלות יותר שמסוגלות לתת לי איזשהו אתגר. עלייך אני חושב בתור אחותי הקטנה".
"יש לך אחות קטנה?"
"לא, אבל רק בגלל שאני לא מוכן לקשר מחייב. סיפרתי לך על הנוק-אאוט שנתתי בשיעור האגרוף האחרון שלי? לפעמים אני שוכח כמה עוצמה יש לי בידיים".
"כן, אתה באמת נראה כמו טמבל שלא שולט על הגוף שלו."
- "נטאשה?".
"אנה!".
"נטאשה, אנא ממך, אותי אי אפשר להרשים עם הגישה הביקורתית הזאת. אם בחורה לא נותנת לי את הכבוד שמגיע לי, אני מחליף אותה כמו מכלול חריר מקולקל".
"על מה לעזאזל אתה מדבר!?".
"מכלול חריר, זה משהו שקשור לאקדחים, אני אוהב לצוד ג'מוסים בשבתות, כדאי לך להצטרף אליי לטיול ג'יפים פעם, ניסע בריינג'רובר שלי. את פנויה בסופ"ש?".
"אה, לא, אבל נדבר מתישהו".
"חכי, לאן את הולכת? אני כל כך שיכור שאני לא זוכר מה עשיתי!"
יום שני: סמ"ס קטלני
עשיתי חושבין: אנה אוליך את החרפה? בספר "כל אמרותיו של ראש מנזר השתקנים" יש יותר אקשן מבחיים שלי. אך מיד נזכרתי בטור שלי ב"בלייזר" ובפתגם הידוע: אם אין אני לי - אקסית. למה לדבר על האקסיות שלי כשאפשר לדבר אליהן? מי אמר שחייבים להתנהג חרא אל בחורה שאתה לא מכיר? מה רע בלהיות מניאק אל מישהי שמכירה אותך?
מיד שלחתי הודעה לליטל: "לרגל כתבה, הזדמנות חד-פעמית לשכב איתי, לא כולל חיבוקים, נשיקות או לינה משותפת". היא ענתה מיד: "רק זונות מסכימות בלי נשיקות". ידעתי שאתן מעדיפות מניאקים.
עברתי אל האקסית הבאה בתור, עדי, האישה שנתנה לי את התשובה לשאלה הנצחית: כן, הן כתומות גם למטה. אם עדי הייתה מקווה מים, היא הייתה נחל הקישון: קטנה, זורמת ועם ראש מלוכלך. רק מכשול פעוט ניצב ביני לבין מין קיבוצניקי מיוזע - יש לה חבר. אבל חבר זה לא קיר. תשאלו את שהר אם אתן לא מאמינות.
יום שלישי: מפגש ממשי
כמה שקרים לבנים והבטחה שלא יקרה כלום הביאו את עדי אליי. בשלב זה החלה מסכת מניפולציות שכללה בעיקר תיאור מפורט של דברים שעשיתי לכאורה לנשים אחרות מאז הפרידה, ויצירת מגע פיזי בעצימות מתגברת תוך הכרזה ש"אל תדאגי, זה כלום", מדי מספר דקות.
היינו במצב מאוזן, כשהחלקים החשובים של שנינו בחוץ והיא כבר לא זוכרת איך קוראים לחבר שלה, ואז המנוול מתקשר. אין לו איזו רשימת הוראות שמחייבת אותו לא ליצור קשר עם בחורות, רק סמ"סים קצרים וענייניים?! בתמימות שלא תיאמן היא סיפרה לו שהיא אצלי, והוא הכריז בהיסטריה שהוא מיד מגיע לאסוף אותה ושתחכה לו בחוץ. אני אומר לכן, אנשים כבר לא יודעים לחלוק כמו פעם. מיותר לציין שנשארתי וחצי תאוותי בידי, אבל רגשות האשם של עדי בטח סידרו לה ולנבלה סקס פיוס משו-משו.
יום רביעי: חוזר להיות טבעי
עוד כמה בחורות שגרמתי להן לחשוב שאני אנס אקראי בפוטנציה, והכול נגמר. אפשר להפסיק להיות חרא מסתורי ורשע ולחזור להיות חרא ידוע וחביב.
שתי תובנות עיקריות הוצאתי מהשבוע הזה: ראשית, נשים מעדיפות מניאקים, אלא אם כן אני המניאק. שנית, הטכניון הולך לחטוף ממני תביעת פיצויים עצומה שתיאלץ אותו למכור לאיראנים הוראות הפעלה לבניית פצצת אטום בקלות ובזול. אם אני לא מזיין - אף אחד לא מזיין!
מחר: מה כתב זהר לשהר, והאם העצות הועילו לה?
