שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    57% מהחילונים: יהדות חשובה כמו דמוקרטיה
    52% מהציבור סבורים שישראל צריכה להמשיך לתפקד כמדינה יהודית ודמוקרטית באופן שווה - כך עולה מנתוני סקר ynet יהדות ועמותת גשר. עוד מתברר כי 58% מהציבור מסכימים לסגור חנויות בשבת כדי לשמור על צביונה היהודי של המדינה ו-36% חוששים לגורלו של העם היהודי נוכח הפצצה האיראנית. ומהו השיר שגורם לנו להרגיש יהודים?

    כמחצית מהציבור היהודי בישראל סבורים שהיהדות והדמוקרטיה הם מאפיינים שווים בחשיבותם במהותה של מדינת ישראל - כך עולה מסקר מכון "מותגים" שנערך עבור ynet יהדות ועמותת גשר ומתפרסם הבוקר (יום א'). עוד מתברר כי 26% מהציבור סבורים שיהדותה של המדינה קודמת לדמוקרטיה, כ-19% חושבים שהדמוקרטיה היא שעולה בחשיבותה וכשלושה אחוזים מהאוכלוסייה גורסים כי החלום ליצור מדינה יהודית-דמוקרטית התנפץ, ובפועל אין מדינת ישראל שונה מאחרות.

     

    סקר ynet יהדות ו"גשר" בנושאי דת ומדינה נערך בסוף ינואר בקרב מדגם ארצי ומייצג של כלל האוכלוסייה היהודית, והשתתפו בו כ-450 נשאלים. מתוצאותיו עולה, בין השאר, כי האיום שנתפס כחמור ביותר על המשך קיומו של העם היהודי הוא פיתוחה של פצצה גרעינית באיראן, וכי ההמנון הלאומי - "התקווה" - הוא השיר שמעורר באופן החזק ביותר את התחושה היהודית בקרב האוכלוסייה. 

     

    אחד הנתונים המעניינים מהסקר אינו מופיע בתוצאותיו, אלא נמצא דווקא בין השורות. מתברר כי בישראל 2007, הציבור המסורתי הפך לגורם הדומיננטי ביותר ומכתיב כמעט את התוצאות כולן. למעשה, הנשאלים המסורתיים מתפקדים כלשון המאזניים כמעט בכל השאלות בסקר, כשהם מנווטים בין יהדות וישראליות, דמוקרטיה ושמירת מצוות. 

     

    יהודית או דמוקרטית? 

    סוגיית קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית מעסיקה את אזרחיה כמעט מיום הקמתה. תוצאות הסקר מגלות כי לדעתם של 52% מהציבור על המדינה להמשיך להתקיים על שני אדנים אלה, כשווים בחשיבותם. מחלוקה על פי הגדרות דתיות, מתברר כי בעמדה זו מחזיקים 57% מהחילונים, 53% מהמסורתיים, 39% מהדתיים ו-23% מהחרדים. 


     

    כשבעבר נשאל הד"ר יוסף בורג, מנהיגה המיתולוגי של המפד"ל, האם הוא דתי או לאומי, הוא לא התבלבל, ושלף מהמותן את מה שהפך לאחד הסלוגנים המוצלחים של הציונות הדתית: "אני המקף שמחבר את שניהם". אלא שהיום מתברר שגם השילוב הזה כבר נסדק - 56% מהציבור הדתי מבכר את יהדותה של המדינה על פני אופיה הדמוקרטי. בקרב החרדים התמונה אף חדה יותר, כש-72% מהם סבורים שהמדינה צריכה להיות קודם כל יהודית ורק אחר כך דמוקרטית. 

     

    בסוגיית שמירת השבת, אחד הנושאים היותר נפיצים ביחסי דת ומדינה, מתגלים נתונים מפתיעים. 58% מבעלי הדעה מוכנים שחנויות ייסגרו בשבת כדי לשמור על צביונה היהודי של המדינה, 38% מתוכם - חילונים. לעומת זאת, 42% מכלל הנשאלים מתנגדים לכל פשרה בעניין, כשגם 10% מהדתיים תומכים בעמדה הנחרצת.

      

    מי מאיים עלינו? 

    ומה באשר להתערבות הדתית בניהול המדינה? מתוצאות הסקר עולה כי הפרדת הדת מהמדינה עדיין רלוונטית. 34% מהחרדים ו-45% מהחילונים מסכימים כי המפלגות הדתיות בכנסת הן הן התגלמותה של ההתערבות הבעייתית ביותר של דת בניהול המדינה. במילים פשוטות: החרדים לא ממש נלהבים מנבחרי הציבור שלהם. גם 20% מהדתיים מחזיקים בדעה דומה. 


     

    בנוגע לעתידו של העם היהודי – 36% מהנשאלים השיבו כי הפצצה האיראנית היא הסכנה הגדולה ביותר להמשך שושלת אברהם אבינו. 26% חוששים מההתבוללות, 20% מהאנטישמיות הגואה בעולם ו-12% מאי הליכה בדרך התורה והמצוות. כאשר פורטים זאת לתפישות דתיות מתברר כי יותר מ-45% מבעלי הדעה הדתיים והחרדים דואגים בעיקר מהתבוללות, ולעומתם 46% מהחילונים נאמנים יותר לסדר היום הביטחוני, וחוששים מאיומי אחמדי-נג'אד. 

     

    בתוך המדינה, מי שעוין יותר מכל את הדת היא התקשורת - כך קובעים 80% מבעלי הדעה החרדים, 58% מהדתיים, 40% מהמסורתיים ו-23% מהחילונים. למרבה ההפתעה, ובניגוד ל"הפגנת החצי מיליון" בשנת 1999 (כפי שהיא נקראת בעגה החרדית) - אף אחד מהנשאלים החרדים לא מאשים בשנאת הדת את בית המשפט העליון. שליש מהחילונים הפנו את האצבע המאשימה דווקא לעבר המפלגות הדתיות. 

     

    ומה נשיר עכשיו? 

    עם זאת, מהתוצאות מתברר שיחס הציבור כלפי הרבנים הוא פחות עוין מהתחושה הרווחת. 36% מהציבור מכבד ומתייעץ עימם לעתים קרובות ועוד 42% משתמש בשירותיהם באירועים דתיים כגון חתונות ובר-מצוות. 10% מהציבור סבור שרבנים אינם רלוונטים למאה ה-21 ו-10% נוספים טוענים כי הם אף מרחיקים אותם מהעולם היהודי. מעניין לגלות שגם בקרב הציבור הדתי ישנם 3% הסבורים שרבנים אינם רלוונטים עוד כיום, ו-5% שמדווחים כי אף התרחקו בגללם מהדת.

      

    הזיקה ליהדות, כפי שבאה לידי ביטוי בתוצאות הסקר, מתחילה בחינוך. לא פחות מ-99% מהציבור סבור שנחוץ חינוך יהודי במדינה. בשאלה מי יעניק אותו לילדינו חלוקות הדעות. 51% מהחילוניים מטילים את האחריות על מערכת החינוך, 54% מהדתיים והחרדים סומכים פחות על המחנכים ומאתגרים דווקא את ההורים, וכמעט כולם מסכימים שלתנועות הנוער תפקיד שולי ביותר בחינוך הדור הצעיר ליהדות. רק שלושה אחוזים מהנשאלים ציינו אותן כאחראיות העיקריות להענקת החינוך היהודי.  

     

    ולסיום, איזה שיר גורם לנו להרגיש יהודים? מתוצאות הסקר עלה כי שירת "התקווה" גורמת לכ-40% מהציבור להרגיש כאלה, הרבה לפני "ירושלים של זהב" (23%). הציבור החרדי מאמין מאוד בביאת המשיח, אבל מזדהה עם "אדון עולם" כמעט כמו עם "אני מאמין" (47% ו-50% בהתאמה). את "התקווה" לא הזכיר אפילו נשאל חרדי אחד כשיר שמבטא את יהדותו. מנגד, עבור 50% מהדתיים יישאר "אני מאמין" ההמנון הלאומי האלטרנטיבי שיסיים כל טקס חשוב, ורק 12% יעדיפו את ההמנון המקורי.

      

    שושי בקר, מנכ"לית "גשר מפעלים חינוכיים", אומרת כי הסקר מוכיח שהישראלי הממוצע מחפש חיבור יהודי ואופי ייחודי למדינה. לדבריה, הבחירה ב"התקווה" כ"שיר היהודי ביותר" מלמדת עוד שהציבור תופס את קיום המדינה העצמאית כהגשמת חזון העם היהודי.

     

    בהתייחסה לנתונים, אמרה מנכ"לית גשר כי הציבור מכיר בהשפעת הרבנים אך טוען בחלקו כי התרחק בגללם מהדת. לפיכך, היא קוראת להכשיר רבנים שידברו גם לקהלים שאינם דתיים. ומה בדבר הציביון היהודי-דמוקרטי? "75% מעוניינים באופי היהודי המיוחד של מדינת ישראל", מסכימה בקר, "אבל השאלה החשובה והמעניינת היא בפרשנות הדברים – כיצד צריכה לבוא לידי ביטוי יהדותה של המדינה".

     

    בכל שבוע יפרסם ynet יהדות, בשיתוף עם עמותת "גשר", סקר בנוגע לסוגיות יהודיות-חברתיות.


    פורסם לראשונה 01/02/2007 08:31

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    58% לא מתלהבים מקניות בשבת
    צילום: מאיר פרטוש
    צילום: דודי ועקנין
    34% מהחרדים מעדיפים נציגות שונה
    צילום: דודי ועקנין
    35% חוששים מנשיא איראן
    צילום: איי אף פי
    42% נמצאים בקשר עם רבנים לצורך אירועים
    צילום: ישראל ברדוגו
    בקר. מחפשים חיבור יהודי
    צילום: מורדי כהן- גשר
    מומלצים