שתף קטע נבחר

ריח הרפורמה משכר ומשקר

האוצר מייבא פטנטים המתבססים, למרבה האירוניה, על הישגי מדינת הרווחה הישראלית בעבר

שר האוצר הודיע השבוע על כוונת משרדו להנהיג בישראל שני אמצעי סיוע חדשים לטובת העובדים בשכר נמוך: "מס הכנסה שלילי" ו"פנסיית חובה". שני ההסדרים, כך נאמר באוצר, יעברו הליכי חקיקה ארוכים ויישומם יחל אי-שם בעתיד, שהרי מדובר בכלים חדשניים ומהפכניים. מה שהשר ובכירי משרדו שכחו לספר לדעת הקהל, הבולעת הכל, הוא שבישראל 2007 כבר קיים "מס הכנסה שלילי" וקיימת גם "פנסיית חובה". אלא ששני ההסדרים הללו קוצצו ועוקרו מייעודם המקורי על-ידי המדיניות של משרד האוצר עצמו. ואף-על-פי-כן עדיין ניתן, על-ידי שינויי חקיקה פשוטים ומהירים, לתקן את המעוות - מבלי להתקשט בנוצות של מהפכה.

 

נתחיל בפנסיית חובה. זו מתקיימת בישראל תחת השם "קצבת זקנה של הביטוח הלאומי". לפי הכוונה המקורית של חוק ביטוח לאומי, קצבת הזקנה צריכה למלא את התפקיד של פנסיית חובה: חסכון כפוי של כלל האזרחים לימי פרישתם מהעבודה. לשם כך נדרש כל עובד בשנים עברו להפריש לביטוח לאומי נתח לא קטן משכרו, והמעסיק מצידו נדרש לפחות להכפיל סכום זה. בימים ההם חקר הבנק העולמי את הסדרי פנסיית החובה הנהוגים בעולם וציין כדגם את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי בישראל: עלות נמוכה ותועלת רבה. אלא שהכוונה המקורית של מייסדי הביטוח הלאומי נשחקה בהדרגה על-ידי ממשלות ישראל. המעסיקים קיבלו פטורים מהפרשת כספים עבור עובדיהם, ובהמשך גם העובדים זכו להקלות. במקביל קוצצו באכזריות קצבאות הזקנה. רשת הביטחון הסוציאלית הבסיסית נקרעה לגזריה.

 

עדיין ניתן לתקנה ולהתאימה למאה ה-21: במקום להיכנס לתהליך מייגע של חוקים חדשים לפנסיית חובה, עדיף לשדרג ולשפר את הפן הביטוחי-פנסיוני של הביטוח הלאומי ולכלול בו גם את מבחן ההכנסה. זה יעיל, מהיר, בר-ביצוע ועונה מידית לצרכי הפנסיונרים העניים. יתרה מזו: מעל לרובד הבסיסי של ביטוח לאומי, קיים בישראל גם חיסכון פנסיוני, במסגרת הסכמי העבודה חדשים. מה שמתבקש כעת הוא גיבוש הסכמה נוספת בין המעסיקים להסתדרות על החלתו של החיסכון הפנסיוני על רוב השכירים, באמצעות צו הרחבה (בדומה לצו המרחיב את תוספת היוקר). הסכמה כזו אפשרית בפרק זמן קצר מאוד. רק מה? לא עולה ממנה הריח המשכר של ה"רפורמה"...

 

אותו סיפור נכון גם ביחס ל"מס הכנסה שלילי". בימי ממשלת בגין נכנס לתוקף חוק הבטחת והשלמת הכנסה, שהוצג אז כיישום מקורי ראשון בעולם של רעיון ה"מס השלילי". וכך גם היה: חוק הבטחת ההכנסה הישראלי - ביחד עם קצבאות הילדים ששולמו ישירות למשפחות על-פי ההמלצות של ועדן בן-שחר - צוטטו בהתפעלות בדיונים הציבוריים במערב (כולל בארה"ב) סביב אפשרות ההפעלה של הסדרי "מס הכנסה שלילי" לסוגיהם. ההמשך ידוע: קצבאות הבטחת והשלמת ההכנסה קוצצו ונחתכו על-ידי ממשלות ישראל, עד שהפכו לקצבת סעד עלובה, הפוסחת על מרבית השכירים העניים.

 

אילו באמת רצה האוצר להילחם בעוני, יכול היה להפעיל "מס הכנסה שלילי" באמצעות מערכת הקצבאות הקיימת של הביטוח הלאומי, עם תיקונים חשובים שיעניקו תמריץ חזק להצטרפות מובטלים כרוניים לכוח העבודה. ולעשות זאת עוד השנה, כמעט מיד, בלי לערב את רשות המסים הבעייתית ובלי לדרוש מהזכאים מילוי טפסים מסובכים. אבל במשרד האוצר שואפים לחנוק ולדכא את המוסד לביטוח לאומי וממציאים תירוצים להשהיה נוספת של הקרב נגד העוני. לכן ממליצים שם לייבא ארצה פטנטים מחו"ל המתבססים, למרבה האירוניה, על הישגיה של מדינת הרווחה הישראלית בעבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים