עם כל הכבוד למציאות, יש גם מחשבות

צעיר צרפתי, קסבייה דה מסטרה, יצא ב-1790 למסע סביב חדר השינה שלו. ארבע שנים מאוחר יותר הוא פרסם על כך ספר שהיה לרב מכר. "ייתכן שההנאה שלנו מהנסיעות תלויה בהלוך מחשבה שאנחנו נוסעים, יותר מאשר ביעד המסע עצמו", כותב דה מסטרה בספרו.

צרפתי אחר פרסם בסוף המאה ה-19 ספר על דוכס שגר באחוזה, לא רחוק מפריז, והחליט לנסוע לטיול בלונדון, בפעם הראשונה בחייו. רגע לפני הנסיעה הוא קרא מדריך למטייל בלונדון, שתה בבר שרוב לקוחותיו אנגלים ואכל במסעדה שמגישה אוכל אנגלי. הוא נהנה מהטיול עוד לפני שהוא יצא מפריז, ובמקום לעלות על הרכבת - הוא חזר אל אחוזתו.

אם טיול יכול להיות צורת חשיבה, אולי גם האושר. עובדות החיים הן תמיד חשובות, אבל אולי ניתן לתקן ולשפר אותן בעזרת המחשבה בלבד. אלן דה בוטון,

מסע טיול מדבר נוואדה עמק האש (צילום: סיגלית פרקול)

שמביא בספרו The Art of Travel ("אמנות המסע") את שתי האנקדוטות בהן פתחתי, ממליץ בכל זאת לצאת גם לנסיעות, אבל לא כדי לחפש בהן את האושר. לאן שלא ניסע, הוא מסביר, למקומות היפים ביותר בעולם, נמצא שם תמיד את עצמנו. הבעיה, אם יש בעיה, היא בנו, בדרך בה אנחנו חושבים.

נעשה, אם כן, קיצור דרך אל האינטרנט. ייתכן שהאינטרנט יכול לספק הלוך-רוח-כבקשתך. ניתן לטעון, על רגל אחת וכבר בתחילת הדברים, שהאינטרנט מאפשר לנו לחיות כצורת מחשבה - לטייל בלונדון מבלי להיות בה, להיפגש עם חברים מבלי לשבת ביחד על כוס בירה ולהתאהב עד כלות בכינויים בדויים.

"כתוצאה מההיפתחות אל הסייברספייס, האנושות חווה עכשיו את הטרנספורמציה המעמיקה ביותר בהיסטוריה. כנכנסים אל תוך העולם הווירטואלי, אנחנו חיים במידע. אכן, אנחנו נעשים מידע. המחשבה נעשית מוחשית והגוף נעשה מילה", כותב ג'ון פרי בארלו, מהוגי הדעות של האינטרנט. כך גם כותב האוורד ריינגולד, הוגה דעות נוסף של האינטרנט - אנחנו כבר "לא כלי קיבול גופני עם הופעה מסוימת ואופן הליכה ודיבור".

הגוף ממשיך להתקיים, כצורך הישרדותי

כשהיחסים בין בני אדם מקבלים באינטרנט יותר ויותר אופי של חילופי מחשבות, רעיונות, פנטזיות ודעות, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו ליהנות יותר מחיים בתוך המחשבה. הגוף ממשיך להתקיים, כצורך הישרדותי, אך מקומו במרקם האנושי הולך ופוחת. העצמי זוכה לאופי של מה שאני חושב או בודה על עצמי, ולאו דווקא של מה שהמציאות מכתיבה לי, כותבת שרי טורקל, חוקרת אינטרנט שנויה במחלוקת.

החיים באינטרנט מחליפים מצבי גוף במניפולציות של מידע, מחשבה ודמיון. המציאות הרגילה ממשיכה להכתיב את בריאותנו, מצבנו הכלכלי ואורך חיינו, והגוף ממשיך להיפצע, להתבגר, להזדקן, לחלות, לסבול מחילופי מזג האוויר ולאכול למחייתו, אבל ההשפעה הנפשית של עובדות החיים האלו יכולה להצטמק על ידי האינטרנט לממדים שלא תמיד יפריעו לנו להרגיש אושר.

לצורך המחשה, אני רוצה להתמקד בדוגמה אחת - תרומתו של הזולת הווירטואלי. כיצד מסוגל זולת וירטואלי לעזור לנו ליהנות מהלוך רוח של אושר?

בני כמה אתם רוצים להיות? קבלו

הלוך רוח אינו נדרש בהכרח לתמיכה סביבתית. העיקרון הוא הרי להתגבר על המציאות, או להשלים איתה, בכוח המחשבה העצמית, באמצעות סוויץ' חשיבתי. יחד עם זאת, יש לנו הרגלים שקשה להשתחרר מהם. עם כל הכבוד למה שאני מסוגל לחשוב על עצמי, קשה להתעלם מההשתקפות שלי בעיניו של הזולת. גישה מגוחכת אולי, לא בוגרת, אבל חייבים להודות שהיא לא מבוטלת. לכן, ככל שאדע להשתלט על עיניו של הזולת, כך אוכל יותר לשלוט על הלכי המחשבה שלי בדרך אל האושר.

כאן תרומתו של האינטרנט. הוא מאפשר לנו להשתלט על עיניו של הזולת, על ידי כך שהוא מאפשר לנו לבחור את הזולת. הזולת הוא לא שכן שקנה את הדירה ממול בניגוד לרצוננו, אלא שכן ששנינו מסכימים שנהיה שכנים. אנחנו נמצאים באינטרנט איפה שאנחנו רוצים, בחברה של מי שאנחנו רוצים, ואנחנו יכולים לדלג במהירות מחבר לחבר. הזולת מפסיק להיות נתון שאינו תלוי בנו.

האושר כהלוך רוח נראה באינטרנט קרוב יותר מתמיד

הזולת ממשיך באינטרנט למלא בחיינו תפקיד חשוב. הוא ממשיך להשפיע על מצבי הרוח שלנו, להגיד לנו מי אנחנו בעיניו, אבל הוא אומר בעיקר את מה שאנחנו בוחרים לשמוע ממנו. אם הוא מתנהג פתאום אחרת, אין בעיה. ניתן להחליף. או לפחות קל יותר להחליף מאשר במציאות.

האושר כהלוך רוח נראה ריאלי יותר בגלל האינטרנט. אינטרנט לא יהיה מעולם חלופת חיים טוטאלית. הטוטאליות אינה עומדת לבחירתנו. הגוף הריאלי ממשיך להתכלות במציאות הרגילה, אבל האינטרנט מקל עלינו להעמיד את הלוך הרוח כחלופת חיים ממשית, כל עוד מצב הגוף מאפשר זאת.

המציאות אינה עומדת לבחירה, לא בחלקיה הגדולים. זאת אולי הבעיה המרכזית של האושר. הלוך רוח, לעומת זאת, יכול כן לעמוד לבחירה, אבל מעטים מסוגלים לכך. האינטרנט עושה לנו את האופציה הזו למתקבלת יותר על הדעת. מכל מקום, לעממית יותר.

• ניתן לשלוח לאבינועם אימייל בנושאי דילמות של רגש ומוסר. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.