התחממות כדור-הארץ מגדילה את כמות זבל החלל

כאשר מחממים בלון מלא אוויר, נפחו גדל, וכתוצאה מכך קטנה צפיפות האוויר שבתוכו. דבר דומה קורה לכדור-הארץ. עקב התחממותו, הולכת ויורדת צפיפות האוויר של האטמוספרה המקיפה אותו. ההשפעה אינה מוגבלת רק לשכבות האטמוספרה הנמוכות, אלא משפיעה גם על השכבות הגבוהות, אלה שגובהן יותר ממאה קילומטרים מעל לפני כדור-הארץ.

על פי מחקר שערך סטנלי סולומון (Solomon) מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי בקולורדו, ארצות-הברית, בשיתוף עם חוקרים אחרים, עתידה האטמוספרה המצויה בגובה שמעל מאה קילומטרים להידלדל ב-3% עד שנת 2017. פן חיובי של התרחשות חזויה זו הוא חיסכון בדלק הדרוש להחזקת לוויינים בחלל, וביניהם תחנת החלל הבינלאומית.

תחנת החלל הבינלאומית נמצאת בגובה שבו תנועתה מואטת עקב חיכוך עם האטמוספרה. לפיכך, עם חלוף הזמן הולך ופוחת גובהה של התחנה מעל פני כדור-הארץ. כיוון שכך, יש להאיץ מעת לעת את מהירות התחנה כדי להגביהה שוב, דבר המצריך דלק. אם אכן תידלדל האטמוספרה בגבהים שמעל מאה קילומטרים, הרי שיהיה צורך בפחות דלק, דבר שמשמעותו חיסכון בכסף. דבר זה נכון, כמובן, גם ללוויינים אחרים.

הצד השלילי של תרחיש זה הוא, שגם אורך החיים של זבל החלל יגדל. החלל שמסביב לכדור-הארץ מוקף כיום באלפים רבים של גופים מלאכותיים המוגדרים כזבל חלל. אלה הם גופים מלאכותיים המקיפים את כדור-הארץ, שאין בהם עוד שום תועלת, אך הם ממשיכים להקיף את כוכב-הלכת שלנו.

זבל החלל נוצר בהדרגה מאז שיגורו של הלוויין הראשון ספוטניק בשנת 1957, והתרבה מאוד מאז. כיום נמצאים בחלל סביב כדור-הארץ כעשרת אלפים גופים שגודלם יותר מזה של אשכולית, וכמאה אלף גופים שקוטרם מעל לסנטימטר. גופים אלה מסכנים חלליות ולוויינים פועלים המקיפים את כדור-הארץ, ובהם תחנת החלל הבינלאומית. מסלולה של זו האחרונה משתנה כמה פעמים בשנה כדי להימנע מהתנגשות עם זבל חלל שכזה. זבל חלל עלול להיות קטלני במיוחד אם יפגע באסטרונאוט הנמצא מחוץ לחללית.

השפעת התחממות כדור-הארץ עלולה לחרוג, אם כן, מחוץ לגבולות כדור-הארץ עצמו. זבל החלל המהווה סכנה לחלליות, ללוויינים ולאסטרונאוטים עלול להאריך חיים יותר ממה שהיה צפוי ללא התחממות כדור-הארץ, בעוד שאנו מעוניינים דווקא בקיצור חייו ככל האפשר.