צנועה אני, ויפה

"כשאני, בחורה דתיה, מתלבשת בצורה צנועה, אני לא עושה את זה כדי שאדם העובר ברחוב לא יתגרה ממראה המרפק שלי, אלא כי אני מאמינה שבאדם יש עוד משהו מלבד גוש בשר העומד למכירה שצריך להציג את עצמו לרבים. זה שאני לובשת חצאית ארוכה, וחולצה עד אחרי המרפק, זה לא רק כי מישהו משקיף ורואה בכמה סנטימטר בד אני מכוסה, אלא כי יש באנשים יותר מאשר 'הפרצוף שלך יפה? את חיננית? את צריכה להציג את עצמך ברבים'"

כך, בזעם רב כותבת הגולשת הדר לבלוגיסט "עוכר ישראל" שיצא נגד, מה שהוא מכנה, "המאבק האינסופי לכיעור עצמי בציבור הדתי היוצא מגדרו על מנת לשבש, לטשטש, לערפל ולפגוע בתווי פניו וגופו הטבעיים – אותם העניק לו האל". מאות גולשים מחו על הדברים, בהם צעירות דתיות רבות.

הדר כותבת לו: "אני לא לובשת שום דבר בשם התנועה לאחידות בני האדם. אלא בגלל שאני עצמי, ואני לא חושבת שהנגלה לעין הוא החשוב, אחד הדברים שמראים הידרדרות כללית (ולא רק בחברה שלנו) זה שהמהות והתוכן אינם חשובים יותר ומה שחשוב זו החזות השיטחית, הריקנית, המראה החיצוני. על פי שיטתך אם אני לא חושפת בגוף שלי חלקים שגם ככה לא היה לי נוח לחשוף, מה משנות האישיות והדעות שלי, זה אומר שאני מיושנת, אטומה וחשוכה.

מר עוכר ישראל יקר, אז אולי אתה האטום מבינינו?"

מיכל מזמינה את "עוכר ישראל" לסיבוב בבני ברק, "לראות שם נשים ובחורות יפהפיות, שלבושות לפי צו האופנה, עם בגדים מחמיאים, ותסרוקות יפהפיות. וכל זאת תוך כדי שמירה על מספר גדרי צניעות כגון שרוולים שמכסים את המרפק. מה שבטוח שלא תראה שם כל מיני מפגעים בסגנון ג'ינסים בגזרה נמוכה שמציצים מהם תחתונים ורודות".

צנועה וחסודה מגלה כי "לידיעתכם, בכל סמינר חרדי אוסרים לגמרי חצאית שמכסה את הקרסול ומטאטאת את הרצפה, כי זה נחשב פשוט לא מכובד מספיק בשביל נערה טובה. כך גם לגבי חולצות טריקו זולות ונעלי פלטפורמה וג'ינסים ועגילים בגודל פיל. פשוט מאמינים שצריך להתלבש בצורה מכובדת. תנו קצת כבוד לבנות שלנו. אותי תמיד עודדו להתלבש בצורה שארגיש בה בנוח, גם אם נקלעתי פתאום לאיזה מקום יוקרתי. פשוט אבל מכובד!

"כבר כתב יאיר לפיד, כשהוא היה צעיר, בספרו על נשות רבי עקיבא שהן נראות כאילו הן יצאו מהווג (אם אתה בכלל יודע מה זה אומר...) ואם תלך להסתובב ברחובות פאריס, מילנו, או ניו יורק תראה למרבה הפלא, שבנות הניכר היפות דומות בלבושם יותר לצדיקות מבני ברק מאשר לבחורות ישראליות תל אביביות".

ואילו נוגה מציינת כי "אם עוכר ייצא מהבועה שלו הוא יבין שיש חיים אחרים עם קצת יותר ערכים, עם קצת יותר צניעות, ושצניעות היא עושה את הבן אדם. אני משערת שהוא רואה כל החיים שלו רק גופיות ואיברים חשופים ולזה הוא התרגל וכשהוא הוא רואה נשים צנועות שבמקרה הזה שהוא מדבר עליו, הן גם הולכות עם חצאיות שמנקות את הרצפות, הוא לא מבין שזאת הצניעות. להסתיר איברים כדי לכבד את עצמך. הבן אדם הזה חושב שאם יש נשים שהולכות עם חצאיות ארוכות אז זה כבר צחוק וזה בדיוק ההיפך. הצניעות שומרת עלינו כשרות, צנועות ואף יפות. כן, יפות! אז בואו נראה אותו הולך יום אחד במקומות צנועים ונמצא שם מספיק זמן כדי להבין מה המשמעות של הבגדים 'שמנקים את הרצפות'".