מחקר: שלטונות בלגיה שיתפו פעולה עם הנאצים
מחקר בלגי חדש חושף כי "הרשויות במדינה שיתפו פעולה עם המדיניות האנטי-יהודית של הנאצים". יו"ר הסנאט הבלגי: "המחקר מציב מולנו מראה. אני מגנה את הפחדנות שלנו בתקופת השואה"
מחקר במימון ממשלת בלגיה, שפורסם אמש (יום ג'), קובע כי הרשויות הבלגיות, יחד עם האליטה השלטונית במדינה, שיתפו פעולה עם רדיפות הנאצים את היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.
ראש ממשלת בלגיה, גי ורהופשדט, אומנם הכיר בעבר במעשי השלטונות, אך היקפי ופרטי שיתוף הפעולה עם הנאצים נחשפו לראשונה במחקר. הממצאים, תחת השם "בלגיה הכנועה", הוקראו במשך 50 דקות בפני חברי הסנאט הבלגי.
במחקר נכתב כי "הרשויות הבלגיות שיתפו פעולה עם מדיניות גזענית אנטי-יהודית במהלך שנות הכיבוש. הן פעלו בדרך שאינה ראויה לדמוקרטיה". עוד מתואר במחקר כיצד שילוב של הגירה יהודית מסיבית מגרמניה, יחד עם נהירה לתנועות הימין הקיצוני בשל משבר כלכלי חריף, הוביל ליצירת אקלים בו צמחו זה לצד זה ערכי הימין הקיצוני והאנטישמיות.
"המחקר מציב מולנו מראה", אמרה יושבת ראש הסנאט אן-מארי ליזין, שגינתה את "פחדנות שלטוננו בין השנים 1940-1944".
בלגיה בתקופת השואה
כ-50 אלף יהודים חיו בבלגיה במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת, כמחציתם נספו בשואה. לאחר פלישת הנאצים בשנת 1940, הממשלה הבלגית גלתה לבריטניה, אך הותירה מאחור פקידי ממשל אזרחי שתפקידם לפעול בשיתוף עם הנאצים על-מנת להמשיך לספק את השירותים הציבוריים השונים ולמנוע את קריסתה הכלכלית של המדינה. במקרים רבים, משמעותו של שיתוף פעולה זה הייתה סיוע לרדיפת יהודי המדינה.
תחילה, נאלצו היהודים להירשם במרשם אוכלוסין מיוחד, לאחר מכן הם אולצו לענוד את הטלאי הצהוב. בשלב מאוחר יותר נמנעה מהם כניסה לבתי הספר ובתי החולים. זמן קצר לאחר מכן החלו פשיטות על ריכוזי היהודים במדינה והם נשלחו למחנות ריכוז. אומנם הרשויות בחלק מהערים במדינה סירבו לשתף פעולה עם המשלחים, אך במקומות רבים אחרים נתנו הרשויות הבלגיות יד לגירושם של אלפים אל מותם.
לאחר המלחמה נחשבו רבים ממקרים אלה לרגישים מדי עבור בתי הדין הצבאיים. לטענת החוקרים, "כל אחריות של הרשויות הבלגיות להשמדת וגירוש יהודים נדחתה על הסף".