שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בדיקה: מסך טלוויזיה "LCD 42 של טושיבה

    REGZA 42WL68 הוא המסך מרשים מאוד. יתרונותיו הבולטים הם עיצוב חיצוני, חיבורים רבים, אודיו מוצלח, טווח צבעים מושלם ויכולות לעבד את התמונה ולהפוך אותה לנעימה יותר מהמתחרים

    טושיבה השקיעה רבות בשנים האחרונות על מנת להפוך את עצמה (במקביל למותגים החזקים האחרים בשוק) למעצמת HIGH DEFINITION. לכן, מעניין לבחון אם מסך ה-REGZA 42WL68 עונה על ההבטחות.

     

    מבחינה חיצונית, המסך עבה ממרבית מסכי ה-LCD בשוק (12 ס"מ). הוא מעוצב יפה ומרשים למראה. מעמד המסך, המעוצב בצורת חצי סהר, מצא חן מאוד בעיני אשתי. 

     

    חיבורים

    המסך משופע בכמעט כל סוג חיבור אפשרי (מלבד SCART שלרוב אינו נמצא על מודלים שמיועדים לשוק האמריקני או המזרח אסייתי).

     

    חיבורי הכניסה מחולקים לשלושה איזורים במסך:

     

    1. בתחתית המסך – שני חיבורי HDMI (אחד מהם מסוגל לקבל אודיו ממקור אנלוגי, שזה
      יפה מאוד), חיבור VGA של PC, וחיבור RF לאנטנה. 

    2. מאחורי המסך – שני סטים של קומפוננט, חיבורי אודיו שונים (למשל עבור חיבור ה-HDMI) וחיבור SVIDEO/קומפוזיט.

    3. בצד המסך – כפתורי השליטה על המסך (שליטה בסיסית בלבד) ומחברי SVIDEO/קומפוזיט + אודיו אנלוגי, עבור חיבור ארעי של מצלמות וידאו והתקנים אחרים.

     

    חשוב לציין שמיקום המחברים מצביעים על כך שמדובר ב-LCD TV ולא מוניטור. כלומר, המסך יותר מותאם למעמד מאשר תלייה. כמובן שאין בעיה לתלות את המסך על קיר, אולם חשוב לתכנן את מיקום החוטים ולחבר אותם קודם לתלייה על הקיר.

     

    חזית המסך מרשימה וקשה להבחין שתחתית המסך בעצם כוללת רמקולים מובנים. איכותם לא מתחרה ברמקולים יעודיים, אולם הם מפתיעים לטובה בעוצמתם ובהחלט מוצלחים למי שזקוק למשהו פשוט להדליק ולראות בו חדשות, תוכנית ילדים או תוכנית טלוויזיה. למטרות קולנוע ביתי, מומלצת מערכת כוללת והתבססות על רמקולים יעודיים.

     

    תוספת הטיונר RF יפה, אך פחות שימושית היום. כמה אנשים פרטיים שרוכשים מסך LCD דק אינם מנויים של יס או הוט? לדעתי המספר אפסי. מצד שני, טושיבה השקיעה לא מעט מאמץ בכדי לשפר במיוחד את הפיצ'ר הזה, וחלק ניכר מהתפריטים מהשלט מיועדים במיוחד לטיונר ה-RF הזה שבמקרה הטוב ישרת את לקוחות הוט שעדיין מחוברים אנלוגית ובמקרה האופייני יותר, לעולם לא יופעל.

     

    טכני

    רזולוציית המסך היא 1366 על 768, כלומר – הפיקסלים ריבועיים. לרוע המזל, דווקא רזולוציה זו חסומה בכניסת ה-HDMI ולא הצלחתי להגיע ל-NATIVE RATE בדרך זו. ככל הנראה, לשם כך מסופק החיבור האנלוגי. הדבר יאפשר שימוש בנגני HDDVD/BD אולם, ניגון תכנים רשמיים מסוגים אלה דרך מחשב סלוני (HTPC) דורשים חיבור

    דיגיטלי מוצפן וחבל שמשמעות הדבר היא עיבוד תמונה מיותר.

     

    התמקדתי בחיבורי HDMI, כאשר בחנתי את כל סוגי הפורמטים הקיימים כיום בשוק (פרט ל-1080P שעדיין לא ממש נתמך כיום באופן גורף). המסך תומך בכולם. גם ב-50 וגם ב-60 הרץ – כל הפורמטים נתמכים ללא בעיות נראות לעין.

     

    טושיבה מצהירה שזמן התגובה של המסך נמוך למדי (=מהיר יותר) ביחס לגודל המסך – 6 מילישניות. לפיכך, הבדיקה הראשונה שלי היתה בדיקת "שובל", כלומר, עד כמה המסך נמרח באופן ראלי. למטרה זו השתמשתי ב-TEST PATTERN מיוחד של SPEARS & MUNSIL (הדיסק המכונה S&M) שכולל מספר בדיקות מריחה אופקיות ואנכיות.

     

    מריחה קלה

    בהחלט ניתן להבחין היה במריחה קלה, אם כי סביר להניח שמרבית האנשים לא יבחינו בה במיוחד. היא בהחלט כבר לא פוגמת בחווית הצפיה. בתכנים אופייניים, מריחה של LCD מתבטאת באיבוד פרטים תוך כדי תנועה.

     

    בבדיקה שעשיתי עם מקור בעל פרטים רבים במיוחד (הסרט נרניה שנוגן ממקור 1080i מנגן הפרדה גבוהה) ניתן היה להבחין באיבוד הפרטים הללו רק מקרוב. ממרחק צפיה סביר (בסביבות 2-3 מ' עבור מסך זה) – איבוד הפרטים היה זניח.

      

    ניגודיות

    מדדתי יחס ניגודיות PANEL CONTRAST (שהיצרן לא ציין אותו) של 500:1. טושיבה מצהירה על יחס ניגודיות ON-OFF של 1200:1 עבור המסך, אך במדידות שלי הגעתי ליחס ניגודיות כמעט כפול: 2300:1.

     

    נדיר למצוא חברות שמספקות בפועל יחס ניגודיות גבוה מכפי שהן מצהירות עליו, אולם האם זה מתבטא בצפיה רגילה בטלוויזיה?

     

    לרוע המזל, התשובה אינה בהכרח חיובית. מרבית התוכן כיום הוא מה שאנחנו קוראים "mixed content", כלומר, כזה שכולל גם קטעים כהים וגם בהירים בו-זמנית. בדקתי את המסך בסצינות בהירות, כהות וכמובן מעורבות.

     

    קושי להבחין בפרטים

    בצפיה בפרק מהסדרה "היחידה" (THE UNIT) שמספרת את סיפורה של יחידה צבאית סודית

    ומובחרת בסגנון "כח דלתא", ראיתי חוסר ברור בפרטים בשחורים ("מעיכת השחורים"). בקטע הנבדק, מנהיג החבורה השחור מסתובב בחדר אפלולי. במצב כזה, התאורה הדינמית היתה צריכה להוריד את עוצמת האור למינימום ולמתוח את השחורים בכדי שניתן יהיה להבחין בפרטים.

     

    במהלך הסצינה הרגשתי קושי להבחין בפרטים בפניו (אותו שחקן ששיחק את הנשיא לשעבר בסדרה 24 ונהרג בתחילת העונה החמישית). דווקא כאן, היה צורך בפעולה אגרסיבית יותר בכדי להוציא את הפרטים.

     

    כאשר צפיתי בחדר מואר לחלוטין, תחושת איבוד הפרטים שופרה. לכן, המסך מותאם יותר לצפיה בחדר מואר לפחות במידת מה, ופחות בחדר שינה אפלולי.

     

    בערוץ 2 צפיתי בתוכנית Nip/Tuck המעולה. שיחקתי ביחסי המסך (עוד על כך בהמשך). איכות התמונה היתה טובה, במיוחד לאור איכות השידור הבינונית של סדרה זו בערוץ.

     

    חדות מלאכותית 

    הפרסומות של היבואן ניופאן מייחסות חדות גבוהה למסכי טושיבה ולכן בשלב זה בחנתי נושא זה. המסך אכן נותן תחושה של חדות גבוהה במיוחד.

     

    מכיוון שמרבית התכנים שהמסך צפוי להציג אינם חדים במיוחד, דרושה פעולה יזומה בכדי להגביר את חדות התמונה. הדבר נעשה על ידי "פילטר חדות" מלאכותי. מרבית החברות מוסיפות זאת כאשר מגבירים את פרמטר ה-SHARPNESS של המסך.

     

    כאשר מצב SHARPNESS במסך מאופס, שמתי מספר TEST PATTERNS אשר מטרתם לבחון עד כמה חדות המסך מלאכותית.

     

    התמונה המקורית היא של קוים שחורים על רקע שחור, המסגרת הלבנה סביב הפסים השחורים מראה שקיים בתמונה פילטר SHARPNESS חזק במיוחד. הדבר מגביר את תחושת החדות, אולם בפועל אינו מוסיף פרטים אלא מדגיש פרטים שקיימים בתמונה.

     

    אישית, אינני אוהב פילטר שכזה, הורדת מצב SHARPNESS השאירה תמיד את המסגרת הזו, אך טשטשה באופן ברור את התמונות בווידאו אמיתי. דרך נכונה יותר לשפר את חדות התמונה היא שימוש במעבד תמונה טוב יותר, ולתת את האופציה של SHARPNESS כאפשרות נוספת.

     

    מצד שני, טושיבה מכירה את הקהל שלה. הקהל אינו בהכרח רוצה את מה שנותן יותר פרטים, אלא דווקא את מה שנראה יותר חד. במקרה הזה, טושיבה בחרה את מה שהקהל רוצה, לא את מה שהקהל "היה אמור לרצות אם היה מבין יותר".

     

    יחסי מסך

    תחום יחסי המסך הוא תחום קשה מאוד. השידורים בישראל עדיין תקועים ברובם בימי הביניים של שידורי הטלויזיה (כלומר יחס ריבועי יותר של 4:3). פרט ליס, עם המעבר ההדרגתי שלה (שכדאי ותחזק עם עוד ועוד תכנים מסוג זה) למסך רחב, כל השידורים בישראל הם ב"מסך מלא". מסכים דקים כיום מגיעים אך ורק במסך רחב (יחס של 16:9) ולכן או שנאבד מידע, או שנעוות את התמונה, או שלא ננצל את המסך הרחב בעת צפיה בתכנים כאלה.

     

    כל חברה נותנת פתרונות משלה לסוגיית ההתאמה בין 4:3 לבין 16:9. חלק מהחברות משקיעות מאמץ מינימלי בכדי לפתור את הבעיה וחלק, כגון טושיבה, מודעים לה ומייחסים לה חשיבות רבה ופתרונות מותאמים לכל טעם וצורך.

     

    ל-42WL68 יש מספר רב של יחסי מסך אשר ניתן להגיע אליהם בכל אחת מכניסות המסך (דבר מבורך – שכן חברות רבות מגבילות זאת, לרוע המזל, רק לכניסות אנלוגיות). מצב WIDE הוא השימושי והחשוב מבין כולם – שכן הוא זה שבשימוש במרבית תכני DVD ו-HDTV, וכן עבור סרטים וסדרות רחבות מסך אשר משודרות ביס.

     

    שאר התכנים בארץ הם ביחס 4:3 ולכן טושיבה מספקת מספר אפשרויות התאמה, החל מ-Super Live 1, וכן SUPER LIVE 2 למצב "מעוך" יותר. כמו כן, תכנים שבמקור כוללים פסים שחורים מעל ומתחת מקבלים אפשרות של זום שונה עם שני מצבי CINEMA. כמו כן, מצב שבו מוצג תרגום מתחת לתמונה מקבל יחס מסך משלו, וכן מצב ביניים 14:9, וכמובן מצב 4:3 שבו התוכן הנ"ל מוצג עם פסים בצידי המסך. בעוד שבמסך פלזמה מצב זה אסור בתכלית האיסור בכדי למנוע צריבה – אין חשש כזה במסכי LCD, ולכן – פרט לאיבוד שטח מסך יקר, אין מניעה משימוש קבוע במצב זה.

     

    שלט

    אם בשלט עסקינן, הינו מעוצב באופן אופייני למדי לטלויזיות LCD. השלט דומה

    לשלט טלויזיה רגיל, ואינו כולל יכולות DISCRETE כלשהן. כלומר, כפתור נפרד לכיבוי והדלקה של המסך, או גישה לכל כניסה חיצונית בנפרד.

     

    בעוד שלחיצה על הכפתורים הממוספרים בשלט מניבה ערוץ אנלוגי, אין כפתורים מקבילים לכניסות הדיגיטליות והחיצוניות (שהן השימושיות יותר בארצנו). ניתן לעבור בין הכניסות השונות על ידי לחיצה חוזרת על כפתור A/V או על ידי לחיצה על OK ואז בחירת הכניסה או הערוץ בתפריט.

     

    השלט מסוגל גם לעבוד מול מכשירים אחרים של טושיבה, וכולל כפתורים רבים לשם כך. מפסק קטן בצידו מאפשר בחירה בין טלויזיה, מכשיר הוידאו וה-DVD. כולם חייבים, כמובן, להיות של חברת טושיבה בכדי שהמנגנון יפעל כשורה.

     

    בדיקת HDTV

    בשלב הזה בדקתי תכני HDTV רבים. המקור שמשרת אותי למטרה זו הוא נגן HDTV של חברת פיקסל מג'יק (ה-MB200) אשר יש לו יציאת HDMI. בדקתי את יכולת המסך לקבל אודיו אנלוגי חיצוני עבור חיבור HDMI1

     וזה עבד היטב.

     

    הסרט הראשון שהתמקדתי בו היה כמובן נרניה, שכולל תמונות בהירות מאוד, כהות מאוד ושילובים קשים במיוחד. זהו סרט שבוחן היטב את יכולות מנגנון התאורה האחורי שהתייחסתי אליו קודם לכן. הפעם אתייחס לפירוט שבתמונה.

     

    לאורך הסרט, ניתן היה להבחין בפירוט רב. ככל שהתמונה היתה בהירה יותר, כך הצליח המסך לתת פירוט רב יותר. מלכת הקרח, אשר באופן תמידי היתה בגווני לבן, היתה מלאה בפרטים. אמנם היה קשה להבחין באותה רמת פירוט שניתן לראות במסך FULL HD, אך במרחק צפיה של כשלושה מטרים הרגשתי תמונה תלת מימדית וחיה כאשר צפיתי במלכה.

     

    סיכום

    אין ספק שהמסך מרשים מאוד. יתרונותיו הבולטים הם עיצוב חיצוני, חיבורים רבים, אודיו מוצלח, טווח צבעים מושלם ויכולות לעבד את התמונה ולהפוך אותה לנעימה יותר ממסכי LCD שמתחרים בה.

     

    הייתי מעדיף שמסך בסדר גודל כזה של עלות יהיה בעל רזולוציה גבוהה יותר ובעל יכולות עיבוד תמונה אף יותר מושקעים מכפי שנעשה כאן. מצב טמפרטורת צבע נמוך אף יותר היה בהחלט במקום. לא הרגשתי שיחס הקונטרסט של המסך מספק ובהחלט הייתי מצפה למנגנון מוצלח יותר לטיפול בנושא זה.

     

    ציונים: 
    • עיצוב: 9
    • אודיו: 8
    • כניסות: 9
    • עיבוד תמונה: 7.5
    • איכות תמונה: 7.5

     

    מחיר: מחיר מחירון 17,900 ש"ח. לחצו כאן להשוואת מחירים בערוץ הקניות. 

     

    אחריות: אחריות של ניופאן: שנה על המסך, שנתיים על מנורת המסך.

     

    לחצו כאן למפרט המוצר באתר היבואן. 

     

    עוד ב-hometheater: דחיסת וידיאו וקידוד תמונה - מה, כמה ולמה?

     

    הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הירשמו באמצעות תיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים