שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אני בת 36, וגם אני רוצה

    רוצה לחלוק את השמחה והיופי שיש בכדור הגדול הזה וגם את העצב והאפרוריות שלא חסרים גם הם, לצערי. רוצה לתת כל מה שכבר קטונתי מלהכיל ולקבל בחזרה ממישהו שמרגיש דומה. רוצה את הטוב של הביחד, ויותר ממוכנה לקבל גם את הרע. רוצה לפנות מקום בארון, ואפילו מדף באמבטיה

    אני בת 36 ועדיין לא נשואה.

     

    האמת, כבר כמעט 37. מי ישמע....

     

    אז בואו, גברים נאורים, תלו אותי בחוצות העיר, ואל תשכחו לתלות מעלי שלט "רווקה זקנה", "עגבניה רקובה", "סחורה פגומה", או משהו בסגנון. אני בטוחה שיש לכם שמות חיבה למכביר לבחורות בגילי.

     

    גם אתן, הנשים שלא זכו לתענוג המפוקפק לחוות רווקות על כל המשתמע מכך מעל גיל 35, תמשיכו לפמפם לי בראש על בדיקות פוריות, אמהוּת חד הורית, גיל הבלות ומצב הביציות שלי. זה בטח יעזור לי למצוא חתן מחר וזה גם מה זה משפר את מצב הרוח (תודה, אגב).

     

    איכשהו הכנסתם לעצמכם לראש שכל הרווקות בגילי רק רודפות אחרי קריירה ו/או מחפשות את האביר על הסוס הלבן, הגבר המושלם שלא באמת קיים. שלא אכפת לנו שנהיה אמא מבוגרת (אם בכלל נזכה להיות אמא, אתם בטח מוסיפים) ושאנחנו לא יודעות להתפשר על כלום.

     

    נראה לכם?!

     

    אני אמנם מדברת רק בשם עצמי, אבל תרשו לי להניח שאני מייצגת לא מעט בחורות, כשאפרוש לפניכם את השטיח כפי שהוא נראה מהצד הזה של החדר.

     

    גם אני רוצה ביחד. רוצה אהבה טובה ורציפה. רוצה את המשלים שלי איתי. רוצה לישון עם חיבוק ולקום עם חיוך ולא עם דמעות. רוצה לחלוק את חיי היומיום. את השמחה והיופי שיש בכדור הגדול הזה וגם את העצב והאפרוריות שלא חסרים גם הם, לצערי. רוצה לתת כל מה שכבר קטונתי מלהכיל ולקבל בחזרה ממישהו שמרגיש דומה. רוצה את הטוב של הביחד ויותר ממוכנה לקבל גם את הרע. רוצה לפנות מקום בארון (ואפילו מדף בחדר האמבטיה).

     

    אני רוצה להקים משפחה, רוצה ילדים. רוצה לצאת מהדירה השכורה הישנה ולבנות בית לתפארת מדינתנו הקטנה. רוצה לקטר על המשכנתה, לשלם ביחד חשבונות ולנסוע לטיול ליטופים בשבת.

     


    רוצה כבר למצוא את האושר שלי (צילום: סיגלית גיגה פרקול)

     

     

    רוצה כבר לטעום את החיים "האמיתיים", לצאת מהתקיעוּת ולמצוא את האושר שלי.

     

    אני לא מחפשת מושלם, אני לא מושלמת בעצמי.

    אני לא קרייריסטית, אני עובדת בשביל לחיות, לא להיפך.

    אני לא רוצה להיות אמא שיחשבו שהיא הסבתא.

     

    זוגיות (ובעקבותיה הורות) נמצאת כל כך למעלה בסדר העדיפויות שלי, שהיא משאירה אבק מאחוריה לעומת שאר החלומות. 

     

    אני לא צריכה שתרחמו עלי. יש רגעים שאני עושה עבודה טובה בעצמי, תודה. אני מבקשת רק שתפסיקו להציק לי, תנו לי להישאר אופטימית.

     

    מאמינה באהבה

    האיש שלי יבוא! הוא כנראה מתבשל על אש קטנה, ומישהו מלמעלה מחכה "לתת" לי אותו במתנה כשהוא יהיה מוכן בדיוק במידה הנכונה. אני עדיין רוצה להאמין שכשהוא יבוא, דברים יתחילו ליפול ולהסתדר במקומם הטבעי, כמו ערימת קלפים בידיו של קוסם.

     

    אני מאמינה גדולה באהבה.

     

    בן זוג לא קונים במכולת, וגם כשמזמינים דרך האינטרנט לא לכולם זה מצליח (יסלחו לי מחותני ג'יידייט וקופידון). ואפילו כשיש אחד, והיו כאלה, אפילו לא מעט שנים - זה לא תמיד נגמר בטבעת ובזאטוטים חמודים.

     

    לפעמים זה נגמר בלב שבור. ואחרי שהוא קצת מתאחה, הוא עלול להישבר שוב...ושוב. אבל הוא גמיש, הוא חזק, והוא רוצה כל כך...

     

    אני לא מרימה ידיים. יש ילדים שהשיניים שלהם יוצאות קצת יותר מאוחר.

     

    גם לי ייצאו שיניים. בקרוב. אני יודעת.

     

    האימייל של גיגה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סיגלית גיגה פרקול
    תנו לי להישאר אופטימית
    צילום: סיגלית גיגה פרקול
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים