כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

מה גורם לרגל או ליד "להירדם"?

תודו שהעיקצוצים והכאבים ברגל או ביד לאחר ישיבה ממושכת, לא ממש נעימים. האשם המרכזי בכך הוא המוח, שבסך הכל רוצה להגן עליכם. הדוקטור מסביר

ד"ר איתי גלפורסם: 25.02.07 , 10:07

אין מי שלא חווה את זה. אתם יושבים או שוכבים בתנוחה אחת למשך זמן מה ואז קשה להזיז את היד או את הרגל, שאיבדו כל תחושה. וכשכן מנסים להזיז ו"מעירים" את האיבר הרדום, מרגישים דקירות ועיקצוצים. אז מה בדיוק קורה שם?

ובכן, התופעה הזו נגרמת כאשר נוצר לחץ על איזור מסויים בגוף. במצב כזה, נוצר נתק תקשורתי בין המוח לאותו איזור בגוף. הלחץ הזה לוחץ נתיבי עצבים כך שהם אינם מסוגלים להעביר את האותות החשמליים כראוי.

האותות החשמליים במערכת העצבים המוליכים מידע תחושתי אל המוח, כמו גם את הפקודות מהמוח בחזרה, משתבשים. מסיבה זו, תחילה מאבדים את התחושה באותו איזור בגוף, והמוח פשוט מתקשה לומר לכם כיצד לפעול.

סיבי עצב. האותות משתבשים בדרך אל המוח

אותו לחץ גם לוחץ על עורקים ומונע מהם להעביר חמצן וחומרים חשובים לתאים. בלעדיהם, תאי העצב מתנהגים באופן חריג, מה שמפריע עוד יותר לתקשורת של המידע התחושתי בגוף.

בשל שתי התופעות הללו, המידע המועבר מאיזור אחד בגוף אל המוח וחזרה נכנס לכאוס של ממש, והמוח מקבל מסרים מוזרים. חלק מתאי העצב אינם מעבירים כלל מידע, תאי עצב אחרים מעבירים מידע שגוי. התוצאה: תחושת עיקצוץ, שיש לה תפקיד חשוב.

בעצם, זה שהרגל נרדמה למשך 10 דקות, לא מהווה סכנה כלשהי. אולם אם אותה "הירדמות" נמשכת זמן רב יותר, מספר שעות למשל, הדבר עלול היה לגרום לנזק תמידי לעצבים או לגפה כולה. לפיכך, תחושת העיקצוץ לה גורם המוח, אומרת לנו בעצם להתחיל לזוז ולשנות תנוחה.

אבל כאן הסיפור עדיין לא נגמר: מיד כשאנו מותחים את הרגל או מזיזים אותה, האותות העצביים מתחילים לזרום שוב, אבל התחושה אינה שבה אל הרגל או היד הרדומה מיד. קיים חלון זמן של הסתגלות מחדש של תאי העצב שנפגעו, מה שמגביר את תחושת העיקצוץ הדומה עכשיו לתחושת סיכות הנעוצות בעור ולעתים גם לתחושת צריבה.

אז איך זה שאנו מצליחים להזיז את הרגל, ורק אחר כך מופיע העיקצוץ? פשוט משום שחלק מתאי העצב נמצאים בתוך מעטפת עבה יותר, ואחרים במעטפת דקה יותר. הסיבים המעבירים מידע תחושתי על כאב וטמפרטורה הם דקים יחסית, כך שתחושת העיקצוץ מורגשת מיד. אולם הסיבים המוטוריים האחראים על התנועה הם דקים עוד יותר, כך שאנו מצליחים לזוז עוד לפני שהתחושה המלאה חוזרת לגפה.