החיידקים ביוגורט: למה זה טוב?

הם נלחמים על תשומת הלב שלנו מכל עבר, ממקררי היוגורטים בסופרמרקט ועד מדפי תוספי התזונה בבתי המרקחת. יש להם שמות לועזיים מסובכים, והיצרנים משווקים אותם בצירוף הבטחות מפתות לבריאות ולאריכות ימים. הם נמצאים באופן קבוע בגוף של כל אחד ואחד מאיתנו, אבל אנחנו יודעים עליהם רק מעט מאוד. אז מהם בעצם החיידקים הפרוביוטיים, או בשמם העממי החיידקים הידידותיים?

"במעיים האנושיים חיים כ־400 סוגי חיידקים, חלקם מזיקים וחלקם לא", מסביר ד"ר שלמה בירקנפלד, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי של שירותי בריאות כללית בבת ים. החיידקים שאינם מזיקים, הפרוביוטיים, הם חלק טבעי מאוכלוסיית  

החיידקים במערכת העיכול, ובניגוד לאחיהם המזיקים הם לא רעילים ולא מחוללי מחלות.

מאחר שהחיידקים הפרוביוטיים מתחרים עם החיידקים המזיקים על קרקע המזון, חשוב לשמור על איזון בין כמויות החיידקים משני הסוגים. האיזון הזה קיים בדרך כלל בגופם של אנ־ שים בריאים, אך הוא עלול להיות מופר למשל כשנוטלים אנטיביוטיקה, ואז יש לדאוג להחזרת החיידקים החיוביים. עם זאת, יש לזכור שהגוף בנוי כך שהמצב חוזר לקדמותו באופן טבעי בתוך שבוע־שבועיים‭."‬

היתרונות: מסרטן ועד עצירות

החיידקים הידידותיים נחלקים לשתי משפחות עיקריות - לקטובצילים וביפידובקטריה, ולדברי מומחים יש להם תפקיד חשוב מאוד במערכת העיכול. כך למשל החיידקים הידידותיים מסייעים בפירוק רכיבי מזון, בפינוי והרס חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן, בהפחתת ערכי הכולסטרול הרע בדם, במניעת עצירות, בשינוי החומציות במעי ובחיזוק מערכת החיסון של מערכת העיכול ומערכת החיסון הכללית. נוסף על כל אלה, החיידקים הידידותיים גם מפחיתים את חדירות המעיים למחוללי מחלות ומייצרים חומרים שמחסלים את החיידקים המזיקים.

וזה עוד לא הכל. מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית במחוז דן פתח תקווה, מצטטת מחקרים שהוצגו בכנס רפואי בארה"ב שמייחסים לחיידקים הפרוביוטיים יתרונות נוספים. לדבריה, החיידקים הידידותיים משרים "אפקט חיובי" על גוף המאחסן, הם מסייעים לטיפול בדלקות נרתיק, עשויים למנוע או להקל שלשולים אצל ילדים, לצמצם הופעת כיבי קיבה ולשפר את מצבם של הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, וכן הם יכולים להביא להעלאת רמות הכולסטרול הטוב בדם, לסייע לשיפור מצבם של חולי דלקות מעיים (כמו מחלת קרון‭,(‬ למנוע הישנות דלקות בדרכי השתן ולהביא לשיפור במצבם של תינוקות שסובלים מאקזמה של העור או מקוליק.

כך למשל חוקרים שניתחו תוצאות של שבעה מחקרים קליניים שהקיפו 881 חולים שטופלו באנטיביוטיקה מצאו שהסיכוי ללקות בשלשול בעקבות טיפול אנטיביוטי ירד בכ- 40% בקרב מי שטופלו במקביל גם בפרוביוטיקה.

חיידקים ידידותיים נמצאים במזונות שעברו תסיסה וכיבוש (צילום:גבי מנשה)

בנוסף, מחקר שנערך בבית החולים שערי צדק הראה שתוספת פרוביוטית לתינוקות שנולדו פגים והיו בסיכון גבוה לחלות במחלת מעיים קשה (אנטרוקוליטיס נקרוטית) הפחיתה באופן משמעותי את התפתחות המחלה והביאה לכך שהסימפטומים שלה היו חמורים פחות בקרב התינוקות שכן לקו במחלה.

המזונות: מיוגורט ועד עמבה

"אנחנו חיים בדו קיום נצחי עם כמות גדולה מאוד של חיידקים בגופנו", אומרת ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית ודוברת עמותת "עתיד" של הדיאטנים הקליניים. "הפרוביוטיקה עושה למעשה אקולוגיה פנימית בריאה יותר. כ-70%-80% מהנוגדנים שהגוף מייצר מדי יום נוצרים במערכת החיסונית של מערכת העיכול, ולכן יש חשיבות גדולה לבריאות המעיים. כאן נכנסים לתמונה החיידקים הפרוביוטיים, שתופסים את מקומם של החיידקים מחוללי המחלות ומעוררים את תגובת המערכת החיסונית".

ואיפה מוצאים את החיידקים האלה? לדברי ד"ר שפירא, חיידקים ידידותיים מצויים באופן טבעי במזונות שעברו תהליכי תסיסה וכיבוש, כמו יוגורטים מכל הסוגים, ירקות כבושים, מיסו יפני, בשר כבוש, עמבה ואפילו תבשילי עוף שהושרו במשך שעות במרינדות שמכילות רוטב סויה אמיתי.

"במצב אידיאלי יש בגוף די חיידקים חיוביים", אומרת ד"ר שפירא, "אלא שהעולם המערבי חושף אותנו לאנטיביוטיקה באופן ישיר ועקיף - למשל באכילת עופות שטופלו באנטיביוטיקה ובשתיית חלב פרות שמטופלות באנטיביוטיקה - וכן לחומרים משמרים ולהרבה מאוד סוכרים שיוצרים תנאי מחיה לא טובים לחיידקים האלה. לכן רצוי לאזן את המצב באמצעות אכילת מזונות שמכילים באופן טבעי חיידקים ידידותיים, כמו יוגורט".

"מאז המצאתו נחשב היוגורט למאכל פלא , מסכימה גם מריאנה אורבך. אמנם היכולת להתחקות אחרי הגורמים להשפעה החיובית שלו מוגבלת, ולכן לא כל היתרונות שלו הוכחו במחקרים באופן מובהק, אבל אין ספק שמדובר במזון על. לכן חשוב וכדאי מאוד לשלב אותו באופן מגוון ורציף בתפריט היומי‭."‬

בשנים האחרונות הצטרפו למדפים, לצד היוגורטים הרגילים ומשקאות כמו רוויון, גם מוצרי יוגורט שמועשרים בחיידקים ידידותיים. במכון המחקר של חברת דנונה, שנתנה לאחרונה חסות לכנס דיאטנים שהתקיים בברצלונה, משקיעים מאמצים גדולים בפיתוח מוצרים כאלה. למשל, קיימת אצלם "ספרייה" עם אוסף אדיר של זני חיידקים פרוביוטיים, וחוקרי החברה לומדים את תכונותיהם כדי שיוכלו לפתח מוצרים שיועילו לבריאות.

תוספי תזונה - כן או לא?

אבל את החיידקים הפרוביוטיים אפשר לקבל גם באמצעות תוספי תזונה. לדברי ד"ר אלכס מאור, מומחה לתזונה ומנכ"ל חברת סולגאר, לא די ביוגורטים. לדבריו, בניגוד ליוגורטים, תכשירי הפרוביוטיקה (הכמוסות, האבקות וטבליות המציצה) מכילים ערב רב של חיידקים חיוביים מזנים שונים שמותאמים למצבים בריאותיים ספציפיים ומוצעים לשימוש במינונים משתנים.

ד"ר בירקנפלד לעומתו לא ממליץ על נטילה קבועה של תוספי תזונה פרוביוטיים ללא התייעצות עם רופא המשפחה או עם גסטרואנטרולוג. האפשרות שהם יזיקו כמעט לא קיימת , הוא מודה, אולי רק במצבי חולי קיצוניים ונדירים, אבל אין כל הצדקה ליטול אותם באופן קבוע, ולא בהכרח יהיה לנטילה קבועה ערך מוסף. כשאדם מקבל אנטיביוטיקה, הפטריות (כמו קנדידה למשל) יפרחו כי יהיה להן הרבה מזון ללא תחרות. במקרים כאלה אפשר לשקול מתן פרוביוטיקה כדי לזרז את התהליך הטבעי של יצירת האיזון בגוף. גם כשתנגודת הגוף ירודה - כגון אצל חולי איידס, חולים שמקבלים טיפולים כימותרפיים או חולי השתלות - ניתן להיעזר בפרוביוטיקה לתקופת התחדשות הפלורה במעי, בשלב ההתאוששות ולא בשלב החריף. בעיניי עדיף שימוש חד פעמי, נקודתי, על פני צריכה קבועה של פרוביוטיקה‭."‬

גם מריאנה אורבך וד"ר שפירא לא מצדדות בנטילת פרוביוטיקה כתוסף תזונה. "המצב הכי טוב של חיידק הוא כשהוא פעיל במלוא עוצמתו בסביבתו הטבעית, וזה המצב שלו ביוגורט ובמזונות תוססים או כבושים , מסבירה ד"ר שפירא. לחיידקים מיובשים, כמו אלה שמגיעים בקפסולות, אין אותה חיוניות ואותה תרומה שיש לחיידקים חיים. תכשירים עשויים אולי להתאים למי שמסיבות שונות לא יכול לאכול יוגורט או לצרוך מוצרי חלב, ואז חשוב שיקבל ייעוץ רפואי".