8 שנות מאסר לפסיכולוג אלי פלח

פלח הורשע כי ביצע עבירות מין באשה דתייה שהגיעה אליו לטיפול ביחד עם בן זוגה, בעקבות בעיות בחיי הנישואים. במהלך הטיפולים נהג פלח להפריד ביניהם, ובחלק מהמקרים חיבק וליטף אותה, הצמיד אותה לאיבר מינו, והושיב אותה על ברכיו לצורך סיפוק מיני תוך שהוא מנצל את יחסי האמון ביניהם, שנבנו במהלך השנים. באחד המקרים הוא הציע לבני הזוג לקיים יחסי מין בנוכחותו, ובמקרה אחר אמר למתלוננת כי היא מגרה אותו, הציע לה להתלבש בצורה פרובוקטיבית, ולקיים איתו יחסי מין או עם גברים אחרים.

בית המשפט כתב כי מדובר בתיק המעגן בחובו טרגדיה אנושית רבת פנים. "מצד אחד הטרגדיה של המתלוננת עצמה ושל בן זוגה, שנפלו קורבן למעשים שביצע בהם הנאשם במסגרת הטיפול הנפשי שהעניק להם לאורך שנים. מצד שני, הטרגדיה האישית שלו עצמו, כשהיה עבד נרצע ליצריו ושהביא במו ידיו להרס חייו, להרס הקריירה המקצועית שעליה עמל ולהרס משפחתו".  

כבר בשנת 1993 הורשע פלח בביצוע עבירות דומות, בעת שטיפל כפסיכולוג בארבע מטופלות. בתיק זה הוא הורשע בביצוע מעשי סדום במצב המונע מתן הסכמה חופשית, מעשה מגונה במצב במונע מתן הסכמה חופשית, עיסוק הפסיכולוג ללא רישיון ובקבלת דבר במרמה. בתביעה אזרחית של נפגעת באותו התיק, פסק בית המשפט השלום בהרצליה כי עליו לשלם פיצויים בסך של 250 אלף שקל למתלוננת נגדו, ורשיון העיסוק שלו נשלל.  

התובעת, עורכת דין רות ארז ביקשה מבית המשפט לגזור עליו עונש חמור מכיוון שלדבריה "מדובר בעבריין מין סדרתי שקורבנותיו הגיעו אליו לקבל טיפול בבעיותיהם הנפשיות, אך במקום זאת הוא השתלט על מוחם ונפשם ועשה בהם כאוות נפשו". 

עורך דינו, אביגדור פלדמן, טען מנגד כי "עושים לפלח דמוניזציה וכי הוא אדם טוב שהשקיע את כל כולו בשיקום משפחתו וילדיו". 

בגזר הדין כתבו השופטים: "שביל הזהב צריך שיוביל לענישה שתהיה גבוהה משמעותית מאשר בתיקו הקודם, אך לא תגיע למיצוי הדין עד תום". לכן החליטו לגזור עליו עונש כפול מזה שנגזר עליו בפעם הקודמת. עם הקראת גזר הדין פרץ פלח בבכי.

תחילת ביצוע העונש נדחה לעוד שבועיים, ובכך נענו השופטים אופיר תום, מרים סוקולוב וישעיהו שנלר לבקשת סנגורו.