רוכשי בז"ן "ירשו" גם את זיהום האוויר והמים

פקידי משרד האוצר טפחו לעצמם השבוע על השכם: הממשלה מכרה את בית הזיקוק לנפט בחיפה (בז"ן), אחד המפעלים הגדולים בישראל, במחיר טוב של כ-1.53 מיליארד דולר. אלא שמאחורי החדשות הכלכליות הטובות הללו מסתתר צל קודר: במשך השנים שבהן בז"ן התפתחה ושגשגה היא גרמה לזיהום קשה של האוויר והמים במפרץ חיפה.

"אין ספק שבז"ן היא המזהם הגדול ביותר בחיפה", אומר יזהר רשף, מרכז קואליציית הארגונים לבריאות הציבור, העוקבת אחרי הזיהומים במפרץ, "פליטות הגז של בז"ן הן יותר גדולות פי כמה מכל פליטות המכוניות והאוטובוסים באזור גם יחד, וגדולות פי 10 מכל הפליטות של כל 20 בתי הזיקוק בקליפורניה. בז"ן פולטת במשך שנים לאוויר חומרים כימיים הגורמים למחלות ריאה ולחוליים אחרים לתושבי חיפה, בעיקר הילדים והקשישים".

בנוסף לזיהום האוויר, בז"ן הייתה גם אחד המזהמים הגדולים של נחל הקישון, ושל הים התיכון שאליו הנחל נשפך. אמנם, בז"ן, בניגוד למפעלים אחרים במפרץ, לא שפכה לקישון מתכות רעילות ורעלנים, אך במשך שנים היא שפכה למים כמויות עצומות של בנזין וזפת, שלטענת פעילי איכות הסביבה הפכו את המים להיות מסרטנים ומסוכנים יותר. ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר קבעה כי הרחצה במי הקישון פגעה בבריאות לוחמי השייטת, שחלקם מתו מסרטן. גם דייגי נמל הקישון טוענים כי שפכי בז"ן פגעו בבריאותם ובפרנסתם, ובית המשפט המחוזי בחיפה דן בימים אלה בעתירת ענק שהגישו עשרות דייגים בנושא נגד מפעלי המפרץ, כולל בז"ן.

"חלק גדול מהחברים שהיו לי כאן מתו מסרטן, חלקם בגילאים לא זקנים, 50, 55", מספר יו"ר ועד דייגי הקישון משה רבה, "בשנות ה-50, אם היית זורק פרוסת לחם לקישון, היו מופיעים מסביבה מיד מאות דגים. היום נפש חיה לא נכנסת למים האלה. עד שלא יחייבו את בעלי בתי הזיקוק וכל שאר המפעלים האלה להתקין מסננים יותר טובים, הם לא יעשו זאת. אני לא מצליח להבין את מי שחשב שאפשר להחזיק מפעל כזה בתוך אוכלוסייה אזרחית". 

האם ניתן לתקן את הנזקים?

בית הזיקוק נחשב במשך שנים לתחום אקס-טריטוריאלי לרשויות המדינה, ועיריות חיפה והקריות לא יכלו לפקח עליה

באמצעות חוקי התכנון והבנייה וההגבלות על רישיון עסק. בשנת 1984 הטילה המדינה צו אישי על המנהלים והדירקטורים בבז"ן, שחייב אותם לעמוד בתקנים שונים של איכות הסביבה. "במשך שנים בז"ן לא כיבדה את הצו", טוען רשף, "בשנים האחרונות היא החלה למלא אותו, אך מדובר בצו המחייב אותה בשמירה על סטנדרטים פרימיטיביים של שנות ה-80'".

במאי 2006 הטיל המשרד להגנת הסביבה צו סביבתי חדש על בתי הזיקוק. הצו מחייב את בז"ן להשקיע עד סוף 2008 כ-747 מיליון שקלים בהקטנת הפגיעה באיכות הסביבה, ובעיקר בשידרוג המסננים שעל הארובות שלה. הצו פורסם בתשקיף להנפקת בז"ן והוא מחייב גם את רוכשי החברה. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "תוך שנתיים וחצי מכניסת הצו החדש לתוקף, צפויה ירידה משמעותית בפליטת מזהמי האוויר מבז"ן ובפליטות החומרים האורגניים הנדיפים".

עם זאת, לטענת הפעילים הירוקים וגורמים במשרד להגנת הסביבה, מנסה בז"ן לעכב את יישום הצו החדש, בטענה שבית הזיקוק עומד לעבור בשנת 2009 לשימוש בגז טבעי, מה שיקטין את הזיהום בלאו הכי ויאפשר לבז"ן לבצע את הנדרש ממנה בהוצאה של 400 מיליון שקלים בלבד. אלא שהקמת מערכת להולכת הגז הטבעי מתעכבת כבר שנים, ואם בז"ן לא תנקוט בצעדים מיידיים להפחתת פליטות המזהמים, תושבי חיפה עלולים להמשיך ולסבול עוד זמן רב.

הפרטת בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד הכניסה לקופת המדינה כ-10 מיליארד שקל. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, דורש מראש הממשלה אהוד אולמרט להשקיע חצי מהכסף בפרוייקטים לשיפור מצב איכות הסביבה בחיפה והקריות.

ספק רב אם תביעתו של יהב תיענה, אך יהב סבור שההפרטה תשפר את המצב העגום בכל מקרה. "אני מכיר את הקונים, סמי עופר ודיוויד פדרמן, כיוון שיש להם מפעלים במפרץ חיפה", אומר יהב (הכוונה לכימיקלים לישראל ולמפעלים הפטרוכימיים, ת.ג.), "יש לנו בעיות גם אתם, אבל הם פרטנרים הרבה יותר טובים ממשלת ישראל".

"במקרים רבים הפרטות מנציחות בעיות סביבתיות, כיוון שהבעלים החדש אינו לוקח אחריות על הנזק שהמדינה יצרה", אומר רשף, "עם זאת, אני מקווה שעופר ופדרמן יגלו אחריות ציבורית וידאגו לא רק לרווחים שלהם אלא גם לנזקים ולזיהומים שיצרה המערכת שמעכשיו הם עומדים בראשה".