חיי האהבה של הכרובים והפרוכת של דליה רבין

הכל זהב – פרשת תרומה מוקדשת לאוהבי האסתטיקה שבינינו - הארון, השולחן והמנורה על גביעיה, כפתוריה ופרחיה, הכל - נוצץ וקסום ומקשה, והכל - זהב.

כרוב עם כרובית - אני רוצה להתעכב הפעם על שתי דמויות במרכז ההתרחשות של חיי המשכן – הכרובים:

שמות פרק כה':

"וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: (יט) וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: (כ) וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים:(כא) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי ַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

כפרות – במשכן יש פרוכת ויש כפורת ואפילו שאני לא יודעת בדיוק מה הם, אני מבינה ששניהם מכסים ומכאן אני לומדת שיש אולי קשר בין כיסוי לכפרה. אני שואלת את עצמי על משמעות הקשר הזה - האם כשאני מכפרת על חטא אני מכסה עליו? אולי צריך לנקות חטאים ולא לכסות? עוד אשוב לחווית כיסוי החטאים, בינתיים אני מוצאת שבמרכז הכיסויים והזהב ניצבות שתי דמויות פלאיות - הכרובים וגם להן מסכים – "סוככים בכנפיהם".

התלמוד מספר כי בתוך המסכים, במקום הקדוש מכל, מתנים הכרובים אהבה ובמקום זה גם מתגלה אלינו אלוהים:

ואיך קפצה דליה רבין לפרשת השבוע שלי? פרשות השבוע האחרונות שמציעים העיתונים מדברות גם הן על משכנים ומגעים וגם על פרוכות - כיסויים והחבאות, אולם לרוע המזל ניטלה מהם התמימות, ניטלו פני התינוק והקדושה.

פרוכת עבה של כאב ניצבת בין פרשת השבוע של הכרובים לפרשת השבוע של העיתונים.

בתחילת השבוע כשפתחתי בפרשת תרומה, פתחו כותרות העיתונים במסיבת יום ההולדת (או מסיבת ההליכה לכלא) של עופר גלזר. מישהו צילם את דליה רבין מגיעה למסיבה. רציתי להקיא, רציתי לבכות. כשנרגעתי מעט ממעגל הבחילות והבכי הרגשתי בעיקר זעם והפעם זעם על אחיותי הנשים.

דליה רבין היא למרבה הצער רק דוגמא שולית בתחום זה (ואולי דווקא משום כך היא הצליחה להרגיז אותי – מה היא חיפשה שם?!) ב"קודש הקודשים" ההוא נמצאות כמובן אשת הנשיא ורעייתו של גלזר כשבערפן נושפות המלאכיות המקיפות את חיים רמון ועוד... נשים שמעמדן לא מאפשר להן את טענת המסכנות והקורבנוּת. אלו נשים שזכו להסתובב במשכני הון ושלטון ותחת ניצול מעמדן לנקיון ולהגנה, לבניית פרוכת בין מיניות חופשית ומותרת למיניות מגואלת באלימות, הן חוגגות עם הרוע ועם התערובת האסורה, הן מציעות את שמן ואת נשיותן כפרוכת מסתירה ומתירה לפשע. 

ד"ר רוחמה וייס היא חוקרת ומרצה לתלמוד מלמדת בהיברו יוניון קולג' בירושלים, בבית המדרש "קולות" ובבית המדרש "בית שמואל" ועורכת את סדרת "יהדות כאן ועכשיו" בידיעות ספרים.