שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יש לי הרבה אקסים, האקסים של אשתי

    גיליתי שלאשתי יש תחביב מוזר: היא שומרת על קשר עם שותפיה לחוג "ההתעמלות האמנותית". בתור גבר שבדמו זורמים קריזיונציטים (תאי דם עצבניים) ומוצאו מעדות ה"אל תתקשרי אלי יותר לעולם!", היה לי די קשה להתמודד עם שיר הרעות שאשתי מפזמת עם מי שחלקו את יצועה בעבר

    לכל אחד יש את האקס המיתולוגי שלו, וגם לי. רק שלי יש הרבה אקסים, האקסים של אשתי. אמנם הזוגיות שלנו יציבה פחות או יותר (בנינו אותה כמו שבונים גורד שחקים - היא יכולה לעמוד ברעידות אדמה עד 7 בסולם ריכטר), ובין עבודה לגידול הילדה אנחנו מוצאים גם מדי פעם זמן איכות יחד ומתווכחים בקולי קולות, אבל מהר מאוד גיליתי שלאשתי יש תחביב מוזר: היא שומרת על קשר כמעט עם כל שותפיה לחוג "ההתעמלות האמנותית".

     

    בתור גבר ממוצע שבדמו זורמים קריזיונציטים (תאי דם עצבניים) ומוצאו מעדות ה"אל תתקשרי אלי יותר לעולם!", היה לי די קשה להתמודד עם שיר הרעות שאשתי מפזמת יחד עם מי שחלקו את יצועה בשלבים שונים של חייה. אתם מכירים ודאי את השלב הזה במערכת יחסים שאך זה עתה הנצה: אתם שוכבים במיטה אחרי דיון סוער (בזין), מחמיאים זה לזו ובמקביל מנסים לדמיין איך האביזרים שחפנתם זה עתה ייראו בעוד 20 שנה, ואז, בקטנה מתחילים בתחקיר הביטחוני שתפקידו לוודא שאין "דמות מהעבר" שמאיימת לקלקל את החגיגה.

     

    זהו שלב מכריע, בו כל צד שומר את הקלפים קרוב לחזה (אני שונא כשמסתירים. את החזה) ושומר את המספרים האמתיים רק לעצמו. יש כאן דילמה: אם תספר שהיו הרבה, אתה עלול להיראות כהולל ופוחז, ואז מתרחקת האפשרות למשכנתה משותפת. ואם תעיד על עצמך כמי שהיה במערכות יחסים ארוכות, אתה עלול להיפסל על סעיף "ניסיון בעבודה". איך שלא תסובב את העסק, יצאת טמבל, אבל זה כבר נושא בפני עצמו.

     

    היה לי יסוד סביר להניח שאת הסטאז' היא סיימה מזמן

    מאחר שאני כבר למוד ניסיון, לא הקדשתי מאמץ מיותר להתחקות אחר ההיסטוריה, מה גם שלאור הידע המקיף והיכולות שהפגינה זוגתי, היה לי יסוד סביר להניח שאת הסטאז' היא סיימה מזמן, והתרכזתי בשאלה אם למקם את הקן המשותף באזור חיוג 03 או 09. הנחת היסוד שלי, שמתבססת על העובדה שכל מה שנשאר מבנות זוגי הישנות זה תמונות באלבום, היתה שהסבירות שאפגוש ב-X שואפת ל-0, וכך יצאתי שמח וטוב לב לדרך חדשה.

     

    אך מסתבר שהבריחה משיעורי המתמטיקה היתה טעות מרה, שכן בתרגיל הנוכחי X אינו שווה ל-0. למעשה, התוצאה אפילו דו-ספרתית.

     

    חשוב לי להדגיש, אשתי ממש לא שרלילה! בואו נאמר שהיא, אממממ.. אהבה לאכול את החיים בגדול. אבל מילא הרבה בני זוג, למה לעזאזל צריך להיות בקשר עם כולם?

     

    אני מודה, אף פעם לא הבנתי איך אפשר "לגמור יפה". הרי תמיד מישהו יוצא פגוע אלא אם כן אתה גר ביישוב קהילתי שמאוכלס בידי אוכלי עשב שמנסים בכל הכוח להתחבר לשרירים הטבעתיים שלהם. מאיפה באה רוח הפיוס הבלתי ברורה הזו? אני, אם זרקו אותי רציתי למות, לירוק, ושהיא תקבל מחלה סופנית המנוולת (לא בסדר הזה). וגם היה לי ברור תמיד, שאם זה ההפך, אז אני זה שצריך ללכת דחוף לעמוקה לקבל טיפול מונע נגד פולסא דנורא.

     

    אבל אצל אשתי זה שונה, בצורה בלתי ברורה בעליל גם כשהיא הבריזה, ברחה, נטשה וכפתה את הפרידה, המשיכו הנפגעים לדדות כחיגרים אחריה, משל היו עכברים מהופנטים ההולכים אחרי ההוא מהמלין. במשך הזמן נחשפו אט אט סיפורי זוועה על גברים משובחים שצפו להם עתיד מזהיר, והיום, לאחר הפרידה הטראומטית, נשארו רווקים כחושים שעובדים בחנות לממכר אריחי קרמיקה באיזה כביש נידח, וכל ערב, בשובם לקרוון המוזנח שלהם, הם יושבים מול הטלפון ומחכים עד בוש לצלצול ממנה (טוב, אולי הגזמתי קצת. הם עובדים בחברת הייטק).

     

    וכאן אני מגיע לחלק הכי מסובך - איך בשם ריבונו של פתח תקווה אני אמור להתמודד איתם אצלי בבית? והם נמצאים, אפילו הרבה. יש את זה שהתחתן והתגרש, ואת "הימים שלו" עם הילדה מבלה אצלנו בסלון עם בתי, בתואנה ש"הן משחקות ממש יפה". ויש את המיליונר, שמידי פעם לוקח אותה "ספונטאנית" לארוחה במסעדת יוקרה. ומה לגבי ההוא שגר בחו"ל ובמסגרת הטיול שלנו שם שהינו אצלו כשבוע? כך או כך, מערכת היחסים שנרקמת בין הבעל הנוכחי לבועל ההיסטורי היא לרוב הזויה לחלוטין.

     

    לפעמים אני קולט אותו מסתכל לה על התחת וישר רואה בעיני רוחי מה הוא מדמיין. וכשהוא מציע לה ש"תתקשר אם היא צריכה משהו" כשאני במילואים, מזיעות לי האצבעות הקטנות ברגליים. ובכלל, יש איזו אווירה שדומה יותר למפגש בין נציג השב"כ לנציג הביטחון המסכל הפלסטיני. מצד אחד מחייכים וגם מדברים "ביזנס", אבל היד תמיד נמצאת קרוב לקת האקדח.

     

    מצד אחד יש לי ולאקס נקודת פתיחה טובה, שיכולה להוביל לחברות אמיצה. הרי ככלות הכל, יש לנו תחביב משותף. מצד שני, לפתח שיחה מעמיקה על התחביב - לא בטוח שזה רעיון טוב. מה אני אמור להגיד לו על כוס קפה, "אה, תשמע, אתה זוכר שלא אהבת את הקטע של השערות שם למטה? אז באחרונה היא עשתה לייזר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    אבל מי סופר...
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים