מחקר: עלייה בהשכלה מביאה לעלייה גם בשכר

"תוספת של שנת לימוד אחת מגדילה את השכר של הפרט ב-8.6%" -  כך עולה ממחקר חדש בבנק ישראל שבחן את התשואה להשכלה  - הקשר הסיבתי בין השכלה לשכר.

המחקר גילה שפערי השכר בין משכילים ללא משכילים נובעים במלואם מפערי השכלה ושולל את הטענה שפערי שכר אלה נובעים מתכונות אחרות כגון פערים במנת המשכל ובמוטיבציה בין הקבוצות.

לצורך בדיקת הקשר שבין השכלה לשכר בחנו בבנק ישראל את השפעת חוק חינוך תיכון חינם. החוק שנכנס לתוקפו בשנת 1979 הגדיל את מספר שנות הלימוד של הדור השני ליוצאי אסיה ואפריקה.

מבנק ישראל נמסר כי "המחקר שנערך על ידי רוני פריש ממחלקת המחקר השתמש בשתי דרכים שונות כדי לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר. הדרך הראשונה היא להתחשב בתנאי הסביבה של הפרט ובעקיפין גם במנת המשכל שלו והדרך השנייה היא לאתר מאורע חיצוני שגרם לפרטים להגדיל את השכלתם".

המאורע שנבדק בעבודה זו התרחש בשנת 1979 והוא החלת חוק חינוך תיכון חינם והעלאת סף חינוך החובה בשנה נוספת (עד כיתה י'). מאורע זה הוביל לעלייה במספר שנות הלימוד של בנים ובנות להורים שנולדו באסיה ואפריקה אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק.

"נמצא שהתשואה לתוספת ההשכלה של העובדים המזרחיים הצעירים (אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק) היא 8% בשכר בשנים 1996 עד 2005 (בממוצע) ו-12.4% בשנת 1995".

ממצאי המחקר מאששים את התרומה הגבוהה של ההשכלה לשכר כפי שנמצאה במחקרים קודמים, זאת למרות שהמחקרים הקודמים התעלמו מתכונות כגון מנת משכל ומוטיבציה ולמרות שלמשכילים יש בממוצע יכולת ומוטיבציה גבוהים יותר מאשר ללא משכילים.

כלכלני בנק ישראל מציינים כי "ניתן ללמוד מהניסיון של חוק חינוך תיכון חינם שהתשואה להשקעה הממשלתית בחינוך אינה נופלת מהתשואה להשקעה הפרטית, ושהשקעת הממשלה בחינוך תורמת לצמצום אי השוויון הכלכלי".