שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "רצינו לעשות סחינה לשבת"
    "הרעיון היה לא לייצר את הדבר שמצפים שנייצר", מסביר קובי אוז את הקו שהוביל את "טיפקס" בבחירת השירים שיתמודדו על כרטיס לאירוויזיון. אבל הוא לא מהסס לקבוע שאחד מהם, השיר "סלאם סלאמי", לא מתאים לתחרות. ראו הוזהרתם

    יום ראשון. שמונה בבוקר. הטיפקסים נפלטים מתוך הוואן ומתפקדים בכניסה לאולם נקדי לצילומי הווידאו של ארבעת השירים שמתוכם ייבחר ביום שלישי הקרוב זה שייצג את ישראל באירוויזיון. יום מטורף. הרבה מצלמות, לא מעט חילופי תלבושות, בדיקת סאונד ועוד אחת ושוב ליתר בטחון ומקנחים באחד אלוהנו שמאפשר דקה לנשימה. בשעה 19:30 ייכנסו לאולם חובבי אירוויזיון, מוזמנים נבחרים ומקורבים שישתתפו בצילומים נוספים שייערכו באולפן. בין לבין קובי אוז משחרר את המיקרופון, מתביית על סנדביץ' פנוי ומשהו להרטיב את היבש בגרון ומתפנה במקביל לענות לשאלות. "יום מעייף, אנחנו קצת סחוטים אבל זה יעבור בשנייה שהקהל ייכנס לאולם", הוא מבטיח ושמח לבשר ש"הכי קשה כבר מאחורינו".

     


    טיפקס. מביאים את השכונה להלסינקי (צילום: ששון תירם)

     

    אוז ידוע כפרפקציוניסט לא קטן וכשמדובר בצילומי הקלטת שאמורה להישלח לאיגוד השידור האירופי, יש אפס מקום לטעויות. "זה שירים עם המון מילים לזכור, בעיקר כשמדובר בראפ ומשחקי מילים בכל מיני שפות. ברור שזה צריך להיות מאד מוקפד וזה מה שניסינו לעשות היום", הוא אומר. אוז, שחתום על כל המילים והלחנים, כתב ארבעה שירים לטובת המיני קדם. השירים, שנחשפו בשבוע שעבר באתר הרשמי של התחרות, מערבבים בליל של שפות וסגנונות מוזיקליים כראפ, ים תיכוני, בלדות ונגיעות רוק. או כמו שאומר אוז: "פירוק של ז'אנרים ופרוטוטיפים מאפריקני-מרוקני דרך דיסקו-אידי מזרחי".

     


    "זאב רווח וסרטי בורקס הם חלק בלתי נפרד מאיתנו" (צילום: ששון תירם)

     

    מבחינת התכנים, איך לומר, הם לא בדיוק הקצפת והדובדבנים שתחרות הזמר האירופית הורגלה בהם. בין טרור, דם, חטופים ואיזה מטורף שמגרד לו ללחוץ על הכפתור האדום בשיר "כפתור אדום" (או "Push The Button") דרך שלום, חלום ואלימות בשיר "סלאם סלאמי" או הומור עצמי על הכמיהה לדוז פואה ושאלות מהותיות על אמנות ותחרות בשיר "12 נקודות" (או "Twelve Points"), טיפקס לא שוכחים את הערס הפואטי שמפציע בשיר "מה את רוצה" (או "Voulez Vous").

     

    עם כל ההומור שקיים בטקסטים בסופו של דבר אתם נוגעים בתכנים די רציניים. זה לא בדיוק לעשות נעים.

     

    "הומור זה דבר מאוד רציני. אבל מה שניסינו לעשות זה לתפוס דמויות שהן מאוד ישראליות, אנשים שונים שדרכם אפשר לראות אותנו. כמו למשל בשיר '12 נקודות' על אלה שחייבים להביא אותה בדוז פואה, לנצח בכל מחיר, אין יותר יהודי מזה.

    או ב'כפתור אדום' שמציג ישראלי נוירוטי שתכף מתפרץ עליך. ויש כמובן את ערס החופים שמתואר ב-'Voulez Vous'. זה טיפוס שלאט לאט נעלם מהעולם ואנחנו מתעדים אותו באופן הומוריסטי כי אנחנו יודעים שהוא פאסה. השיר הזה הוא בעצם נכד של השיר 'ננסי ננסי' של דורי בן זאב, זה הכי זאב רווח וסרטי בורקס שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו. רצינו לעשות סחינה לשבת, תבשיל קיצוני כבד עם ביצים. זה היה הרעיון, לא לייצר את הדבר שמצפים שנייצר. אנחנו יכולים לכתוב מתוק אבל זה משעמם".

     

    לא פוחד שזה לוקאלי מדי, שלא יבינו את ההומור?

     

    "אמרתי את זה כבר אבל אני באמת מאמין שישראל זה מרכז העולם. מעבר לזה בעיני כל מה שקורה פה אצלנו במזרח התיכון הקטן שלנו, יקרה בקרוב באירופה. כל ההתמודדויות שלנו עם הטרור ועם החיים המורכבים באזור הזה, אלו התמודדויות שאירופה והעולם כולו יידרשו להתמודד איתן בעוד 20 שנה. אנחנו נלחמנו בלבנון וארה"ב נכנסה לעירק. אנחנו שפן הניסויים של העולם ולכן המוזיקה שלנו היא חדשות מהחזית. אם מסתכלים על הדברים בצורה הזו, מאד הגיוני לעשות שכונה בפינלנד. זה הכי מקורי".

     

    השירים כתובים בעברית, אנגלית וצרפתית. זה בשביל להפוך את התכנים לנגישים לאירופאים?

     

    "אנחנו רוצים שיבינו על מה השיר לפני שאנחנו טוחנים להם את המוח עם חי"ת, עי"ן ורי"ש מתגלגלת. בחרתי באנגלית גלותית יידישאית עם מבטא אוסטרי ובצרפתית מדרום צרפת, לא מפריז אלא יותר ממרסיי, אם את מבינה למה אני מתכוון. רציתי להתמודד עם השפות האלה מהבחינה הפרובינציאלית שלהם. אני מתייחס אליהן כאל שפות של מהגרים. גם בעברית אני משחק. אני יודע שהם שמעו באירוויזיון שירים בעברית אבל עד היום הם לא שמעו את העברית מתגלגלת בראפ, אני בספק אם הם יודעים כמה השפה הזו חיה פה ומתפתחת, אז הם יקבלו היפ הופ בעברית".

     

    קשה לשיר באנגלית ובצרפתית?

     

    "צרפתית זו השפה הראשונה שלי. למדתי עברית רק כשהלכתי לגן, למעשה מעבד התמלילים שלי בראש הוא צרפתי. זה בא מהבית, שם דיברנו צרפתית, טוניסאית ועברית. עם הזמן זה נשכח ומחליד אבל זה חוזר ומתחדד כשצריך כמו עכשיו. זה לא קשה לשיר אבל פחדתי שהמילים שאני כותב בלועזית לא יהיו קובי אוזיות. בעיקר באנגלית שזו שפה בנאלית. פחדתי ששן הזהב שאני מביא בעברית לא תעבור את האנגלית והצרפתית. עכשיו אני יכול לומר שאני מרוצה".

     

    יש העדפות? אתם עושים טוטו ביניכם איזה שיר ייקח?

     

    "יש לנו הרגשה מהפידבקים ש'כפתור אדום' הוא השיר הכי אהוב. אבל יש לנו חשש עמוק ש'סלאם סלאמי' יקח. אני אומר חשש מכיוון שהשיר הזה בכלל לא תוכנן להשתתף בקדם. הוא החליף שיר אחר שכתבנו על משפט מתוך תהילים. כשהגשנו את השיר הודיעו לנו שאסור להשתמש בטקסטים קנוניים והתנ"ך, מה לעשות, זה התותח הכי גדול שלנו זה לא כוחות. היינו צריכים להכניס שיר אחר ובחרנו בו אבל לטעמי הוא לא מתאים לאירוויזיון. אם הקהל יבחר בו אני מבטיח שנבצע אותו מכל הלב, אבל אנחנו לא ממליצים".

     

    אין יותר ישראל השנייה

    ביום שלישי יעלו חברי להקת טיפקס על הבמה בקיבוץ דורות, שם למעשה נוסדה הלהקה. אוז מדקלם משהו מוכן מראש על סגירת מעגל, מרצין ואומר: "טיפקס הוקמה מאחורי הקלעים של אופרת הרוק 'מאמי'. זו להקה שהיא תולדה של בוגרי קיבוצים ועיירות פיתוח, המצאה של עמיר פרץ ושי חרמש. אחרי שגמרנו אנחנו, אנשי עיירות הפיתוח, להרביץ לקיבוצניקים והם מצדם גמרו להסתלבט עלינו, התחיל דו שיח. ההחלטה לייצר מפגשים בין שתי האוכלוסיות הולידה את הסאונד הזה שנקרא טיפקס. הגענו למצב שבו אפשר להיפגש ולא באינטגרציה מגעילה אלא מתוך שלמות תרבותית שכל אחד מאיתנו הביא אתו בלי להיכנע לאיזה תכתיב של הצד השני. אני חושב שהחזרה לדורות זה סיבוב יפה שמשאיר את ישראל הראשונה ואת ישראל השנייה שכבר איננה מאחור".

     

    על הבמה בהלסינקי יוכלו לעלות על פי חוקי התקנון של האיגוד האירופי רק שישה מוזיקאים וזמרים. בטיפקס, שכוללת שבעה חברים, נאלצו לעשות אן דן דינו ובסופו של דבר הוחלט שנעם ינקלביץ הקלידן יחזיק לחברה אצבעות מה-Green Room. "זו החלטה שלצערי הרב היינו חייבים לקבל בגלל התקנון וזה הדבר הכי מבאס בעולם", אומר אוז, "נעם הוא קלידן סוף העולם, בשר מבשרנו, אבל יצא שהגבילו אותנו בצורה שרירותית וצריך היה להחליט. זה ישב לי על הגב אבל הבטחתי לו שאם אנחנו זוכים הוא עולה איתנו לבמה. בכל מקרה לפינלנד הוא נוסע".

     

    השמועה אומרת שהמזרח התיכון נוכח גם בתלבושות של דני בר שי.

     

    "נו מה. יש לנו ים תלבושות ולצד הדגמ"חים, בגדים בסגנון ארי סאן, בגדים מהסבנטיז ומדליות של צנחנים, יש לנו גם כאפיות. אנחנו בעד חזות ערבית. מאוד נהנינו מהתלבושות. הלכנו איתן רחוק. אני חושב שבישראל הנובו-רישית והממותגת יחטיפו לנו על זה".

     

    האתר של הקדם אירוויזיון
    האתר של טיפקס

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "מאוד נהנינו מהתלבושות". טיפקס
    צילום: ששון תירם
    7 לילות
    מומלצים