שתף קטע נבחר

איך לעקוף 10 מיליון שקל

אלי פנגס לקח קטנוע קימקו 50 סמ"ק, וניסה להשאיר מאחור כמה שיותר מכוניות יקרות בכמה שפחות זמן. לעזאזל, דווקא כשהסתיימה ההרשמה לפרס סוקולוב

אתם נוהגים בדייהטסו שרייד שלכם עם בת הזוג, תקועים באיילון בדרך לבילוי של חמישי בערב. פתאום היא מרימה את האצבע העדינה שלה, מצביעה שמאלה וקדימה ואומרת: "תראה איזה מרצדס מדהימה". "מרצדס־מרצדס", אתם עונים לה, "אבל גם היא עומדת בפקק". כמה שניות אחר כך אתם מחייכים אליה כמו דבילים, כי הנתיב שלכם התקדם שלושה קמ"ש יותר מהר ועקפתם את המרצדס שתקועה בשמאלי. 1.2 מיליון שקל, ועברתם אותה עם שרייד חבוטה. אני מניאק אם זה לא קרה לכם פעם - ואם זה הראש, אז למה לעצור כאן. בואו נראה כמה מהר אפשר לעקוף מכוניות בשווי מצטבר של, נניח, עשרה מיליון שקל.

 

מ"ר, ש"ח, שח"ל

למשימה רבת החשיבות הזאת נאלצנו לגייס את כל המשאבים שעמדו לרשותנו: שיחת טלפון ועשרה שקלים לדלק. השיחה היתה לאיש יחסי הציבור של חברת עופר־אבניר - יבואני קטנועי קימקו הקוריאניים - שממנו ביקשתי את הקטנוע הכי זול בהיצע שלהם. כשהוא שאל למה, אמרתי שאני צריך להרוויח עשרה מיליון שקל. זה נראה לו הגיוני.

 

כמה ימים אחר כך מצאתי את עצמי על קימקו DJR50, עם 49 סמ"ק על 56 קילו, וכל זה תמורת 7,869 שקלים בדיוק. עכשיו, הג'וק הכסוף הזה הוא לא פראייר. אמנם הוא מקורר אוויר ויש לו בלמי תוף מהסוג שאפשר למצוא ליד הכביש בבאב אל־וואד, אבל הוא קל כמו נוצה ומאיץ כמו שד.

 

תוך חצי דקה בדיוק כבר הייתי בעניין. את עשרת המיליונים הראשונים הרווחתי במהלך הדקה שאחר כך. את העשרה הבאים שמתי בכיס רק ברחוב קרליבך בתל אביב - ואז ראיתי את המטריקס. העיר התמוססה מסביבי לטורים של מספרים ירוקים. לא היו עוד בניינים ורחובות, רק קבוצות של מכוניות שסווגו לפי שווי בשקלים למטר מרובע. והמסע הזה, אחרי מקסימום מיליונים במינימום זמן, לקח אותי לטיול פסיכי בעיר. זה קטע, לרכב על זבוב קוריאני כשכל מה שמנחה אותך הוא איפה נמצא הריכוז הכי גדול של מכוניות יקרות וכמה מהר אתה יכול לעבור דרכן.

 


בתמונה: השיטה שבה השתמשו ההורים של גאידמק, כדי לשכנע אותו לשחק בצעצועים

 

במהלך השעתיים המטורפות האלה היו לי כמה מקצים ממש מהירים של צבירת עשרה מיליון שקלים, ואני מדבר על שניות. ככה זה כשאתה מוצא פקק קטן שעומדות בו שתי ב.מ.וו (730 ו־320), אודי A6, פורשה קאיין ועוד כמה עשרות מכוניות ליסינג ששוות לפחות מאה אלפיות לחתיכה. ואז התחילו לעלות תהיות על דברים שמעולם לא חשבתי עליהם. למשל, כמה עולה אוטובוס? וטרקטור עם כף של JCB? ומשאית וולבו F16 חדשה? אתם יודעים מה, עזבו את זה: כמה עולה ניידת מזוודת וחדשה לחלוטין של שח"ל? כן, גם אותה עשיתי באחד הפאסים. ואז הרמתי את הראש וניסיתי לחשב כמה כסף רץ כאן על הכבישים, כמה מיסוי מעורב בזה - ואם כבר הגענו לנושא, אז לאן הולך כל הכסף הזה אם הכבישים כאלה חרא. אבל ברגע אחד שכחתי מכל זה, כי לאורך שלושת הנתיבים שיורדים מכיכר המדינה לדרך נמיר נפלתי על הג'קפוט.

 

המסלול הירוק

עמדתי בשיא העלייה והתבוננתי מטה במה שנראה לי באותם רגעים כמו שיא השלמות: טורים של 20 מכוניות על כל אחד משלושת הנתיבים שמובילים אל הרמזור האדום. הבוננזה הראשונה היתה האמר H3 צהוב (390 אלף שקל). לידו עמדה יגואר S-Type (ככה 440  אלף), שלפניה המתינה פולקסווגן טוארג V10 (תנו 660 אלף). כמעט אחרונה בטור היתה ב.מ.וו 740 בגרסה הארוכה (781 אלף). היו שם גם אודי A8 (רק 757 אלף), שלוש פולקסווגן פסאט (לפחות 600), ב.מ.וו X5 (עוד 600), וגולת הכותרת: מרצדס 500 AMG (קרוב לשני מיליון). אני לא גאון במתמטיקה, אבל כנראה היה שם הרבה יותר מפול־האוס - אז חיכיתי שהרמזור יהפוך לירוק, ועפתי פנימה בפול־גז. זה לקח קצת פחות מארבע שניות. יותר קצר מזה ואני נכנס לטריטוריה של רולטה רוסית, ככה שהחלטתי לפרוש.

 

כל מה שנשאר לי לעשות עכשיו זה להחזיר את ה־DJR שעשה מיליונים תוך שעתיים. בדרך עצרתי לתדלק: תשעה שקלים ו־67 אגורות. לקחתי חשבונית להחזר הוצאות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקימקו שלי: תשעה שקלים ו־67 אגורות. לקחתי חשבונית להחזר הוצאות
מומלצים