הידעתם? היום תענית אסתר

תענית אסתר - יום צום ביהדות החל בי"ג באדר, ערב חג הפורים (אם חל י"ג באדר בשבת, מקדימים את הצום לי"א באדר, יום חמישי לפני פורים). הצום נקבע לזכר הצומות שצמו אסתר ומרדכי והעם היהודי. הצום נקבע לבקשת אסתר, בטרם פנתה אל המלך אחשוורוש. המגילה אינה מספקת הסבר לבקשה זו, וההנחה היא כי הצום נועד להצלת אסתר מתגובת המלך בשל פנייתה ללא זימון רשמי, או לחילופין למען הצלחת משימתה.

תזכורת: לאחר שסיפר מרדכי לאסתר את דבר המזימה של המן, ביקש ממנה לפנות אל המלך בבקשה לביטול הגזירה. אסתר דיווחה לו על הסיכון בפנייה ישירה מצדה אל המלך, מבלי שהוא עצמו יזם את המפגש. מרדכי השיב בתוקף כי לנוכח הסכנה ליהודי הממלכה, אין בידה הזכות להתחמק ממילוי תפקידה: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (ד, יג-יד). אסתר, כאמור לעיל, נענתה להוראה, הסתכנה במוות ופנתה לאחשוורוש בבקשה לביטול הגזירה. במקביל להסכמתה קרא מרדכי בשם אסתר לכל יהודי שושן לצום שלושה ימים 

דיני צום תענית אסתר וסדר התפילות דומים לדיני תעניות ציבור. הצום מתחיל עם עלות השחר, ובתפילת השחרית אומרים "סליחות ". בקריאת התורה של שחרית קוראים את תפילת משה רבנו שנאמרה לאחר חטא העגל. בתפילת העמידה אומר החזן ברכת "עננו ", ולאחר התפילה מתפללים תפילת "אבינו מלכנו ". בתפילת מנחה אומר כל הקהל ברכת "עננו", ואז נותנים תרומת מטבע, זכר למחצית השקל ששקלו ישראל כשבית המקדש היה קיים. הצום מסתיים עם לאחר שקיעת החמה.