שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    געגועיי לשרוליק

    פעם "שרוליק" היה מי שסימל יותר מכל את ישראל היפה. צפו בדוש מספר לחתול שמיל על הדמות שיצר ובאהוד מנור מציג את "סיפורו של הכלב המתוסבך". הערב במיטב של "כך היה"

     

    בשנות החמישים המוקדמות עוצבה דמותו של "ישראליק", שנודע מאוחר יותר כ"שרוליק", ונתקבעה כסמל אופטימי לדמותו המתחדשת של העם היהודי. סנדלים תנ"כיות, מכנסי חאקי, תלתל סורר מבצבץ מתחת לכובע "טמבל", חיוך אופטימי, מבט ממזרי וסיטואציות סאטיריות שמיקמו אותו בכל המאורעות החשובים שאירעו במדינה: כזה היה "שרוליק" הצבר הישראלי שיצר העולה החדש מהונגריה קריאל גרדוש שחתם על יצירותיו "דוש". הישראלי האולטימטיבי היה לגיבור הראשי של הקריקטורות שלו שפורסמו ב"דבר השבוע", "אשמורת", "העולם הזה","ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב".

     

    "שרוליק" נוצר כאנטיתיזה לדמות היהודי כפי שתוארה בקריקטורות אירופאיות ומכל קו בהווייתו נשתקפה בבואתה של "ארץ ישראל היפה". עד מהרה הקהל אימץ את הצבר הצעיר והמאוייר והוא נבחר לסמל העשור למדינה. בקטע הראשון מתוך שני הקטעים שלפניכם מתוך התוכנית "כך היה", רצועת הנוסטלגיה של הערוץ הראשון בהגשת יגאל רביד (א'-ד' 18:15; המיטב יום ו', 19:00) דוש משתף את החתול שמיל בהתלבטותו אם "לבגר" את שרוליק במרוצת השנים. בסוף החליט לעצור את גדילתו בגיל 15 לערך. בכך השתמרה בו רוחה הצעירה עדיין של מדינת ישראל.

     

    בקטע השני מתוך "כך היה", אהוד מנור, שאירח את דוש בתוכנית הראיונות שלו, מציג את "סיפורו של הכלב המתוסבך" מתוך "עלילות שוא" - אחד מעשרות ספרים שפרסם דוש, ביניהם "סליחה שניצחנו" עם אפרים קישון, שיחד עם יוסף (טומי) לפיד ויעקב פרקש ("זאב"), כונו "המאפיה ההונגרית". דפיו המאויירים נראים כאן באופן כמעט מונפש, ובכך ניתן ביטוי לרצונו העז של דוש לעסוק באנימציה, שלא התממש במלואו. הלך לעולמו בשנת 2000.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות הערוץ הראשון
    "דמות שמסמלת את העם, את המדינה, את עצמנו"
    צילום: באדיבות הערוץ הראשון
    לאתר ההטבות
    מומלצים