מה יותר גרוע ממובטל? מובטל נשוי

הקהיליה המדעית הכירה כבר מזמן בהנחה שהבנאדם מתחתן כי הממשלה אינה יכולה להיות אשמה בכל. אבל במקרה של פיטוריי אני באמת לא יכול להאשים את אשתי - מה שמותיר אותי עם המון אנרגיה שלילית שצוברת מומנטום במשך היום

מספר אי-זוגיפורסם: 07.03.07 , 09:11

יש רק דבר אחד יותר גרוע מלהיות מובטל, וזה להיות מובטל נשוי. ויש רק דבר אחד יותר גרוע בעולם מלהיות מובטל נשוי, וזה להיות מובטל נשוי לאשת קריירה.

כן, ידידיי, באחרונה קיבלתי את המגף, כפי שנהוג לומר בארצות ניכר. אמנם הקהיליה המדעית הכירה כבר מזמן בהנחה שהבנאדם מתחתן כי הממשלה אינה יכולה להיות אשמה בכל, אבל במקרה דנן אני באמת לא יכול להאשים את אשתי, מה שמותיר אותי עם המון אנרגיה שלילית שצוברת מומנטום במשך היום ונפרקת בכל מיני צורות הזויות..

שגרת הבוקר נשארה עדין בעינה, אני מתעורר מאוד מוקדם (זה מילדוּת ככה אצלי) ומקדיש את השעות היפות ביותר ביום לקריאת מאמרים וספרות יפה, בעיקר "לאישה" ו"רייטינג" (זה מה שיש אצלנו בשירותים) וממתין בסבלנות עד שהבנות יתעוררו. אחר כך באים המשפטים הקבועים: "למה עשית כזו מהומה כשקמת?!", "לך תלביש אותה", "לא רוצה את המכנסיים האלה!", "אמאאאאאאאא!", "למה אתה לא יכול להתמודד איתה לבד?!", כמה אוף'ים, כמה נו'ים, ואז משתרר שקט.

אתה עומד בחלון עם תחושה ומבט של כלב שעזבו אותו בבית. לבד.

"למה שלא תיקח את עצמך ותיסע לאנשהו?" תשאלו. ובכן, אני מתגורר במושב בו הסיכוי לפגוש באוטובוס שווה להיתכנות לחזות בחדקונית השבטבטים הנדירה. תחבורה פרטית לא בנמצא, אחרי שהאגזוז של הקטנוע שלי עף לפני חודשיים באמצע איילון והותיר אותי עם בלי רישיון ודו"ח עסיסי. כך שבסך הכל הכללי אני ממוקם במקבילה הישראלית של אי הכלא אלקטרז.

"מה המצב בטיטו?" שואל החבר הכי טוב שלי בזחיחות

אם יש לי מזל, בערך תוך חצי שעה יתקשר אלי החבר הכי טוב שלי. "מה המצב בטיטו?" הוא ישאל בזחיחות השמורה רק למי שלא מסתובב כל היום בפיג'מה, וגם יוסיף: "חיים טובים יש לך, אני מה זה מקנא!" ואני אגחך בחיוך עצוב ואמתין בסבלנות כל פעם דקה, שתיים, כשהוא יעבור לממתינות נורא חשובות שנוגעות לכל הסטארטאפים והלקוחות שלו. שווה להמתין. אחרי הכל אני מעביר ככה איזה שעה ברוטו.

יותר מדי פנאי יכול להעביר אדם על דעתו. אתה מוצא את עצמך עם כרטיס הנוסע המתמיד בקו אינטרנט-טלוויזיה, חולם בהקיץ ולרוב, כשמתעורר מההזיה, אתה לא מבין איך הגעת לאתר הבית של אולפנת "חיי שרה" או למה אתה בוהה בתוכנית הבוקר של הערוץ המרוקאי. בקטעים האלה ייתכן ותחווה מה שנקרא בטרמינולוגיה המובטלית sbom (sudden burst of motivation – פרץ פתאומי של מוטיבציה) ותחפש בנמרצוּת את מדור הדרושים של עיתון השבת, איפה שמתי אותו, אולי כאן, אולי... אך התקפות ה-sbom, כשמן כן הן, אינן מחזיקות זמן רב, וברוב המקרים, עד שתיזכר שלפני רבע שעה ניגבת עם העיתון את השמנת שהתפוצצה לך על רצפת המטבח יחלוף ההתקף כלעומת שבא.

בכלל, שהייה ממושכת של זכר בוגר במתחם סגור עלולה לחולל מגוון רחב של נזקים. קחו למשל את אופני השטח שלי. מהיום הראשון העירו לי שהכידון שלהם רחב מדי. או, אמרתי לעצמי, הנה משהו שאני יכול לעשות! אז קיצרתי אותו, אלא שכנראה כיליתי את כל החמצן שהיה בבית באותו היום ולקראת הצהריים, לכן נשמתי בעיקר דו תחמוצת הפחמן, מה ששיבש מאוד את יכולת אומדן הגדלים שלי. עכשיו אני תקוע עם כידון שמתאים אולי לטוויגי.

אפרופו גדלים, לפני יומיים נזכרתי שמאז המדידה הקבוצתית ההיא במקלחות של הבריכה המחוממת במתנ"ס בכיתה י"א לא ביצעתי מעקב מסודר על הנכס. אז הרשו לי לעדכן אתכם שיש אמת בסברה שהאדם מתכווץ ככל שהוא מתבגר. נשבע לכם, בדקתי!

מסתבר גם שלהיות מובטל עולה כסף, והרבה. כי אתה הרי צריך לאכול. הבטלה עושה אותך רעב ארבעה כיווני אוויר. במתקפה יסודית ונמרצת, הדומה להסתערות משולבת של להקת פיראניות וקן טרמיטים, אתה מחסל כל מה שיש למקרר להציע. משם אתה עובר לארונות ולמזווה. אתה לא לוקח שבויים, ולקראת סוף היום, כשאתה מבין שאשתך ובנותיך ייאלצו להסתפק בקופסת שימורים אחת של ממרח צמחי (טוב, גם לאדם מורעב יש גבולות) לארוחת הערב, אתה מתקשר אליה ב-151* (מה ,אתם לא יודעים איך משאירים הודעה למישהו בלי להסתכן שממש יענו לכם?) ושח למשיבון משהו כמו: "מאמי, בדקתי במקרר ואין את המעדן שמיקה אוהבת, אולי תעברי בסוּפר לפני שאת חוזרת? אה, ואם את כבר שם תביאי גם: עוף, לחם, גבינה, חלב...".

התקפי ה-sbom מעטים וחולפים מהר, כאמור, ואם ננתח לרגע את התהליך הפסיכולוגי של המובטלוּת נשים לב לתופעה מעניינת: כשאתה מובטל, יש יחס הפוך בין כמות הזמן הפנוי למוטיבציה לעשות איתו משהו. כל הררי התוכניות, הפרויקטים והיוזמות שרשמת לך בצד ליום ש"יתפנה לך קצת זמן" נהפכים להיות האויבים הכי גדולים שלך. אני נשבע לכם שבכל פעם שאני נכנס הביתה אחרי שהוצאתי את האשפה אני יכול לשמוע את כל העשבים בגינה מתבדחים על חשבוני.

אילו חייתי בגפי, ניחא, אבל כשאתה מובטל בתוך מערכת יחסים, יש איזו ציפייה ממך להשלים את כל אותן מטלות שהמתינו בסבלנות ליום החגיגי הזה. כשהיא חוזרת הביתה היא שואלת בהתעניינות "נו, מה עשית היום?" ובמקביל סורקת בזווית העין את הסביבה. כשאתה אומר "לא משהו מיוחד, סתם..." אתה יכול לראות חיוך קטן בזווית הפה, ואם החיים היו קומיקס, העננה שמעל הראש שלה היתה ודאי מכילה את המחשבה: "איזה מותק, הוא בטח צבע את המקלחת, עשה חלונות ותריסים, סידר את חדר הארונות, עשה כביסה והכין לי מכתב אהבה מתחת לכרית".

ההבעה על פניה משתנה מציפייה, לאכזבה ומאכזבה לקריזה

מרגע זה היא מרחפת לה ברחבי הבית בניסיון לאתר את ההפתעות, וככל שנוקפות השניות ההבעה על פניה משתנה מציפייה, לאכזבה ומאכזבה לקריזה. כשהיא מסיימת את הסיור ליד הכיור המלא, היא כבר מבינה שהמכתב היחיד שמחכה לה זה חשבון הארנונה שהבאת מהדואר (טוב, משהו אתה חייב לעשות), ושאלוהים יעזור לך כשהיא תגלה שגמרת כיכר לחם ו-400 גרם גבינה טל העמק ולא נגעת במרק השעועית שהיא בישלה רק אתמול (זה עושה לך גזים).

שעות אחר הצהריים והערב הן זמן האיכות של המשפחה כולה. הילדים מקדישים את מלוא מרצם למשחק "בואו נטריף את ההורים", ואלה מצידם מנסים לא לאבד את העשתונות בכל פעם שהצאצא דופק רייס ומשתטח סטייל "הרגע הכנסתי את גול הניצחון נגד ארסנל" ונעצר מילימטר מהשפיץ של השולחן. גם כאן, יש ממך, המובטל, ציפייה לעשות קילומטראז' גדול יותר, וכשהיא תולה בך מבט מהול בבקשת רחמים והבטחה לעשות בך לינץ' אם לא תיקח ממנה את הילדה שמתעקשת לסובב לה את הפטמות, אתה חש ברפיון כללי ובעייפות השמורה רק למי שלא עשה כלום כל היום.

בערב, בניגוד לכל היגיון, אתה מתמלא עזוז

סופסוף החיזבלונית הלכה לישון, ואז מתרחש קסם! לפתע, בניגוד לכל היגיון, אתה מתמלא עזוז, וכפי שאומרת ג.יפית: "וגם רואים את זה!" (כן, שם, קצת יותר למטה). אשתך, שבשלב הזה מרגישה כאילו הוציאו אותה מניקוי יבש, מסתכלת עליך ועליו במבט של "אתה לא רציני", לוקחת את השלט, מסדרת לה את הכריות מאחורי הגב, מביטה בך עמוק עמוק לתוך העיניים ואומרת: "נראה לי שהבטלה הזו תיגמר לא טוב".

ואתה, שלא ממש יורד לסוף דעתה, שואל בזהירות "למה את מתכוונת?"

היא מסיטה את מבטה אל המרקע בעוויה של שאט נפש, מצמצמת את עפעפיה, קופצת את שפתיה ומפטירה: "ראיתי שהקלדת 'sex' בחיפוש באימיול. איזה טוב יכול כבר לצמוח מזה?"